נושאים/סיכום

סיכום הגישות בתחום הגות הנפש (Philosophy of Mind - Topics)

		הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

הגישות לגבי שאלת השכלי-נפשי מול המוחי-גופני תלוי בשאלת חציית העולם לרוחני-רעיוני מול גשמי-חמרי-מציאותי.

הגישות העיקריות הנלחמות אלו נגד אלו הן

דואליזם - עולם חצוי, לעומת מוניזם - עולם אחיד כולו מוסבר בדרך אחת

במוניזם יש אידיאליזם מול חמריות-מטריאליזם.

לפי האידיאליזם - העולם כולו קיים ברעיון, ואין מציאות, או לפחות אין דרך לדעת אם אכן יש מציאות.

לפי החמריות המטריאליזם - העולם כולו חמרי.

הדוגלים בחמריות הם

הביהייביוריסטים הלוגיים - המכחישים את קיומם של תחושות בפני עצמם, אלא רק כסוג של

הפיסיקליסטים - האומרים שלהשלים.

1. דואליזם - דקארט - הנפשי הוא מערכת של מציאות נפרדת ומקבילה הפועלת על פי כלליה

השכל נפשי רוחני - לא חמרי, וללא תחום ומיקום.

האל ברא את המציאות באמת, ולא יטעה אותנו לחשוב שיש מציאות כשבאמת אינו.

1.1 שאלת הנסיכה אליזבט - אם הם נפרדים והשכל רוחני, איך הנפשי משפיע על החמרי?

1.2 ביקורת גילברט רייל - שגיאת הסיווג (ההבנה השגויה של מינוח - כמו במקרה שמישהו רואה נמצא בבית הכנסת ורואה רק את ארון הקודש הבינה הספסלים והסידורים אך לא את בית הכנסת).

המצבים הנפשיים הם בדיוק תיאור של המצבים המוחיים. אין משהו נוסף. זו דרך לתאר את הפעילות השכלית. והדואליסט שוגה וחושב שיש שני דברים.

2. ביהייביוריזם קיצוני - פרדריק סקינר: התנהגות היא תגובה לגירוי לאור התנייה.

הרצאת ג'פרי קפלן על ביהייביוריזם על פי ארמסטרונג הלא ביהייביוריסט

האדם כחיה - מושפע בהתנהגותו לסביבה. תגובות, התנייות ופעולות מפעילות המשנות את המציאות, ומחייבות תגובת המשך.

תגובת המשך בהתאם לחיזוק או ענישה

יש חיזוק חיובי וטוב, או חיזוק באמצעות שלילה והסרת רוע. יש עונש הרע לנענש, ויש עונש השולל מהנענש את הטוב.

אין להעניש או לשלול. יש לתת רק חיזוקים חיוביים.

2.1 ביקורת

2.1.1 ביקורת: האדם אינו חיה. התנהגותו מורכבת יותר. נזקי אי הענישה: דור מופקר.

2.1.2 ביקורת: גילברט רייל - מה עם התחושות והמצבים הנפשיים, שבבירור יוצרים תגובות.

2.1.3 ביקורת: ??? - האמנם אחרים יודעים על התנהגותך יותר ממך. האמנם החוויות שלך לא "קיימים".

2.2 המענה של סקינר:

2.2.1 תופעה אחידה ונרחבת: בדקנו על אדם ומגוון בעלי חיים אפילו תמנונים ומצאנו אחידות

2.2.2 איננו שוללים את חוויית התחושה. אנחנו רק טוענים שהיא מנגנון פנימי שאין לו עניין עם הניתוח המדיד והמכומת שלנו. כמו שמנגנון שעון אינו חשוב להגדרתו של שעון אלא חלקיו בעלי תפקיד הצגת השעה: המחוגים או הצג.

2.2.3 הגדרתו של מצב נפשי בעיני חוקר ההתנהגות הביהביוריסט הוא הקישור בין הגירוי ותנאֵי הסביבה לתגובה וההתנהגות. כשנאמר "אני צמאה" חבוי בו המידע על השתלשלות הסביבה - שהיא לא שתתה קודם לכן במשך זמן מה, או שאכלה משהו מלוח. דבר שיגרום לה נטיה (דיספוזיציה) לשתות. חוויית הצמא אינה אלא זה. (יש מידה מסויימת של סתירה פנימית בדבריו).

2.3 הביקורת של פטנאם סופר סופר ספרטנים. לא רק שהם אינם מראים כאב, הם אפילו מצליחים להימנע גם מהנטיה לפעול.

3. ביהייביוריזם לוגי - גילברט רייל Gilbert Ryle הוגה הדעות הבריטי, בספרו "המושג שכל" - concept of mind.

כל הגישות שוגות בסיווג לקוי ושגיאת מינוח בסיסית: הן סוברי העולם החצוי בין גוף לנפש הדואליסטים, הן סוברי גישת ההתנהגות להסבר הנפשי הביהייביוריסטים, והן הדוגלים בגישת האצילות ההגיונית האידיאליזם לוגי, הסבורה שהמציאות הגשמית היא למעשה כולה נפשית שכלית נתפשת, כולם שוגים באותה שגיאה: שגיאה בסיסית של סיווג לקוי, זיהוי שגוי ומינוח לא נכון (שגיאה קטגורית):

(דוגמאות לסיווג לקוי:

שגיאת הסיווג הלקוי: השגיאה של הדואליסטים הביהייביוריסטים והאידיאליסטים כאחד היא בנסותם להשוות ולהתאים בין תופעות גופניות לתופעות שכליות, ולהסביר את ההקבלה, כאילו היו שניהם מושגים מאותו סווג הגיוני (לוגי). אך אין מה להשוות ביניהם כלל. המושגים של ה"שכל" או ה"נפשי" עוסקים בתחום אחר לחלוטין, ואין להם נגיעה לתחום הגשמי החמרי או הגופני כלל.

נגד דואליזם קרטזי: כביקורת על גישת של רנה דקרט לפיה המציאות חלוקה לגוף ונפש (דואליזם) הפועלים במקביל ובנפרד.

כינוי הנפשי הקרטזי: רוח הרפאים שבמכונה, Ghost in the machine, רוח רפאים שפעם פחדו ממנו והאמינו בו, אך כיום כולנו יודעים שאין רוחות רפאים. הם רק יצירי הדמיון, וכך גם הרעיון של נפש הקיימת מחוץ לגוף, וממשיכה להתקיים גם לאחר המוות.

הרעיונות של הנפשי המקביל - אינם תואמים את כל הידע שהלך והצטבר עד זמנו של רייל על השכל (בשיטות פסיכולוגיות של הבטה עצמית, להשלים)

השלילה של רייל: נגד התפישה שלכל פעולה מחשבתית קדמה מחשבה הגיונית הבודקת את תקיפותה ונכונותה של המחשבה: כי אז גם למחשבה הגיונית זו קדמה מחשבה נוספת, ואין לדבר סוף. (הוכחה בדרך שלילה רדוקטיו אד-אבסורדום)

בספר הפילוסופיה של הנפש בעת החדשה, פרופ' הורביץ שולל טיעון דומה בעניין מודעות עצמית לכל מצב נפשי. אם כן, גם למודעוּת זו עצמה, קדמה מודעות. ואין לדבר סוף.

בעד בהייביוריזם לוגי:

ג'אק סמארט (J.J.C Smart):

• נגד הדואליזם:

א. החמריות: הסבר מתאים לכל שאר המציאות: למה ליחד גישה שונה, דווקא לבעייה הזו?

ב. פשטות: למה לסבך ולומר שיש שני עולמות אשר כל הזמן פועלים בהתאם מדוייק (קורלציה) ובהקבלה מוחלטת?

• נגד הביהייביוריזם:

ביהייביוריזם לפי גילברט רייל:

סברות עמדות וידיעות לגבי המציאות (כלומר האמנות) הן הכנה ונטייה לפעול ולהתנהג על פי אותן סברות.

א. תחושות מהחושים ורגשות אינן נטיית התנהגות: המראה האדום, מישוש המרקם הרך, ורגש הכאב אינם נטיה מובהקת להתנהגות.

אף שסברות (האמנות) הן אכן הכנה ונטייה לפעול ולהתנהג על פי אותן סברות.

במקום זה פונקציונליות

• בעד הפיזיקליזם: ​

}}