נגינה על פסנתר למתחילים א'/סימניות עראי

נָסֵק ו-נָחֵת

עד עכשיו למדנו לנגן ולקרוא רק את התווים הלבנים. בשיעור זה נלמד על התווים השחורים.

לתו השחור שצמוד מימין ל- (גבוה מ-) דו, נקרא דו נָסֵק. (נָסֵק / דיאֵז / sharp)
לתו השחור שצמוד משמאל ל- (נמוך מ-) רה, נקרא רה נָחֵת. (נָחֵת / במול / flat)

נָסֵק ו-נָחֵת הם השמות שנתנה האקדמיה העברית ללשון, אך מעתה נשתמש בדיאז ובבמול שהם בשימוש רחב יותר.

שימו לב! דו דיאז, ורה במול, הם בעצם אותו צליל! מדוע נתנו לכל צליל שחור שני שמות? זאת נבין מאוחר יותר, כאשר נלמד על סולמות. כעת נסתפק בזה שלכל צליל (גם ללבנים. מהו מי דיאז?) ניתן לתת שניים או שלושה שמות. אלו תווים שונים (תו הוא שם של צליל) אך צלילים זהים. כיצד מסמנים דיאז ובמול בתווים?

דיאז מסמנים כך:

במול מסמנים כך:

הנה תזכורת של שמות התווים בפסנתר. שימו לב, שלכל תו שחור יש שני שמות (הערה: בשימוש נפוץ).

כאשר הם נכתבים משמאל לתו, הם מגביהים או מנמיכים אותו לתו שצמוד לו (כולל שחורים) מימין (דיאז) או משמאל (במול).

אז הם גם נקראים סימני עֲרַאי - זאת נלמד לאחר התרגילים הבאים.

תרגיל 8.1

זהה את שמות התווים. שים לב לשינוי המפתח.

על-מנת לראות את הפתרון לחץ על התמונה.

תרגיל 8.2

זהה את שמות התווים ומספר האוקטבה בשתי החמשות. מתח קו בין הצלילים הזהים.

על-מנת לראות את הפתרון לחץ על התמונה.

סימניות עֲרַאי

כאשר הדיאז והבמול נכתבים משמאל לתו (כפי שראינו בדוגמאות) הם נקראים סימניות עֲרַאי. סימניות עראי תקפות החל מהרגע שבו הן מסומנות בחמשה, ועד סוף התיבה לגבי אותו תו שבו סומנו.

דוגמא: אם סימנתי את התו פה באוקטבה החמישית עם דיאז בתחילת התיבה, עד סוף התיבה, בכל פעם שיופיע פה באוקטבה החמישית אנגן פה דיאז במקום פה. על-מנת להדגים את האמור נשתמש בתרגיל הבא:

בתיבה הראשונה ובתיבה השניה מנגנים שוב ושוב אותו תו - פה דיאז. מרגע שהוא סומן פעם אחת בתיבה, הוא נשאר עד סופה. בתיבה השניה יש צורך לסמנו מחדש.
בתיבה השלישית התו הראשון הוא פה רגיל (תיבה חדשה 'מוחקת' את סימן העראי).
בתיבה הרביעית רק התו האחרון הוא פה דיאז (רק בתו האחרון בתיבה מופיע סימן ארעי ליד התו). וכל השאר הם פה רגיל.

נסה לנגן בעצמך והאזן!

סַלְקָה

כאן שוב נשתמש בשם הנפוץ - 'בְקַר' למרות שסלקה הוא השם שנקבע ע"י האקדמיה העברית ללשון. באנגלית משתמשים ב-natural ולעיתים רחוקות יותר cancel.

הביטו בדוגמא הקודמת. אילו היינו רוצים לנגן פה דיאז בתחילת התיבה, ופה רגיל בסופה? על-מנת לעשות זאת משתמשים בבקר (סלקה) שנרשם כמו שאר סימני העראי, משמאל לתו.

בקר מסמנים כך:

הבקר מבטל את הדיאז או הבמול עד סוף התיבה. אם נרצה לנגן שוב דיאז או במול, לאחר שביטלנו אותו עם בקר, נצטרך לרשום אותו שוב. נגנו את התרגיל הבא:

נגן והאזן!

לרוב לא תמצא את שני הסימנים דיאז ובמול ליד אותו תו באותה תיבה. כאן הם מוצגים באותה תיבה לשם התרגיל.

קצת מסובך? נכון, אבל ביצירות הפשוטות לא תתקלו בכל כך הרבה סימני עראי, ולאט לאט תלמדו להסתדר אתם.

הבה נעבור על התרגיל ביחד.

תיבה 1: התו הראשון הוא סול במול. השני הוא סול רגיל (הבמול מבוטל עם בקר) התו השלישי הוא שוב רגיל (הבקר ממשיך מהתו השני עד לסימן עראי הבא על התו סול או עד סוף התיבה) התו הרביעי הוא שוב סול במול.

תיבה 2: כאן הפוך. מתחילים בסול רגיל (תיבה חדשה 'מאפסת') התו השני הוא במול וכך הוא מסומן. התו השלישי מכיוון שאינו מסומן מתנהג על-פי הסימון האחרון בתיבה על התו סול (במול) והרביעי הוא שוב סול רגיל.

תיבה 3: סול במול - סול בקר - סול דיאז - סול בקר. זו דווקא תיבה קלה מכיוון שבה כל התווים מסומנים.

תיבה 4: סול במול - סול בקר ומה השלישי? סול רגיל(בקר) כמו הסימון האחרון על התו סול בתיבה. התו האחרון הוא סול דיאז. וכך הוא מסומן.

סימניות עראי - המשך

סימניות עראי תקפות לא רק לגבי התו שלשמאלו הן מסומנות, אלא, כפי שנאמר, רק לאוקטבה הספציפית שבו נמצאת הסימניה.

בחמשת פסנתר (החמשה הכפולה), סימנית ארעי בחמשה העליונה, אינה משפיעה על החמשה התחתונה!

לתשומת לב! סימנית ארעי תקפה:

החל מהרגע שבו היא מסומנת ועד סוף התיבה, או עד סימן אחר על אותו תו.
רק עבור התו שלשמאלו היא מסומנת.
רק בחמשה שבה היא מסומנת.
רק באוקטבה שבה היא מסומנת.

אילו מהתווים הם פה דיאז ואילו פה בקר?

על מנת לצפות בפתרון לחץ על התמונה.

נגינה על פסנתר למתחילים א' - תוכן העניינים
לפרק הקודם	סימניות עראי	לפרק הבא
נגינה בשתי ידיים	בקצב/תרגילים עם הפסקים 11-15	שמיניות