לדלג לתוכן

משתמש:Zarnivop/ארגז חול

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

ספקטרוסקופ בייתי המדריך בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד חומרים: 1. קרטון ביצוע בגודל A4 או יותר 2. סרט דבק אטום לאור (duct tape) סלוטייפ או איזולירבנד אינם מתאימים. 3. דיסק CD או DVD 4. הדפסה של התבנית המתאימה מסופו של מדריך זה – יש תבנית שונה ל CD ול DVD 5. דבק מגע, או מקלון דבק.

כלים: 1. מספריי פח 2. סרגל, רצוי מתכת 3. שולחן עבודה


1. הדביקי את התבנית על גבי קרטון הביצוע בעזרת דבק מגע או מקלון הדבק.


2. גזרי במספרי-הפח את השוליים ואת שאר הקווים הרצופים שעל התבנית.


3. באמצעות סכין החיתוך והסרגל חרצי על גבי הקווים המקווקווים. אל תחתכי לצד השני! המטרה של החריצים היא לאפשר קיפול נוח ומדוייק של קרטון הביצוע.


4. באמצעות קצה המספריים צרי חור במרכז הריבוע המסומן באות E. קוטר החור צריך להיות בתחום מ 1.5 ועד 2.5 ס"מ. אין צורך להקפיד על צורת החור, רק להיזהר שהריבוע לא ישבר.


5. באמצעות 2 רצועות של נייר דבק צרי על גבי החור חריץ צר ברוחב של חצי מילימטר עד מילימטר. הכיוון של החריץ חייב להיות מראש ה E לתחתיתו.


6. באמצעות חוד המספריים צרי את חור ההצצה המסומן P בתבנית. קוטר החור צריך להיות כ 2 סנטימטר. ל DVD דרוש חור גדול יותר.


7. קפלי את הדגם למעין קופסה ארוכה, כשהריבוע עם החריץ משמש לה מכסה.


8. בעזרת כמה חתיכות של סרט דבק ייצבי את הקופסה בחלקה הקדמי (ליד החריץ) ובאמצע, אך לא בחלקה האחורי.


  9. באמצעות מספרי הפח חתכי פרוסה מהדיסק. רוחב הפרוסה צריך להיות לכל היותר כרוחב דופן הקופסה הפנימית. אם הפרוסה מתקלפת חתכי פרוסה נוספת, או נסי לחתוך דיסק אחר.


10. הדביקי את הפרוסה במקום המצויין בתבנית אבל בחלקה הפנימי של הקופסה בעזרת דבק מגע או מקלון הדבק. שימי לב לכיוון הפרוסה!


11. קפלי את הקצה האחורי של הקופסה ליצירת טריז. השתמשי בנייר דבק בשפע לייצב ולחזק את הקופסה, ולחסום כל כניסה של אור מקדימה חוץ מהחריץ.


הספקטרוסקופ מוכן. על מנת להשתמש בו יש להצמיד את העין לחור ההצצה ולכוון את החריץ אל מקור אור כלשהו, אבל בשום פנים ואופן אין להביט לכיוון השמש! ניתן לצלם דרך הספקטרוסקופ, גם את השמש – פשוט מצמידים את עדשת המצלמה לחור ההצצה. בדקי ספקטרומים של נורות מסוגים שונים. תגלי שלכל סוג ספקטרום משלו. כל מקור אור מפיק ספקטרום שונה- גם מסכי מחשב וטלויזיה. תמונות אלו צולמו דרך הדגם הזה, במצלמת 3 מגהפיקסל מיושנת:


  מדוע? במאה ה 18 גילה פָרְנְהַאוּפֶר שהספקטרום (צבעי הקשת) של אור לבן העובר דרך גז קר או נפלט מגז חם משתנים:


בעקבות תגלית זו החל מחקר נמרץ. חיש מהר התגלה כי גזים של חומרים שונים מפיקים ספקטרום שונה. להלן כמה דוגמאות:


במהלך המאות ה 18 וה 19 קיטלגו החוקרים ספקטרה של חומרים רבים, וכולם שונים זה מזה. הם גילו כי בספקטרום השמש מופיעים קווי בליעה שלא הכירו, והסיקו שגילו יסוד חדש על פני השמש. הם קראו לו הליום, על משקל המלה שמש ביוונית – הליוס.

רק בתחילת המאה ה 20 הצליחו איינשטיין ובוהר לתת הסבר תאורטי לסיבה שעומדת מאחורי תופעת הספקטרום. איינשטיין גילה כי בעת שהאלקטרונים באטום משנים את מסלולם הם פולטים אור או בולעים אור – ושצבע האור הנפלט/נבלע מתאים תמיד להפרש האנרגיה בין המסלול המקורי למסלול החדש. בוהר גילה שלכל סוג אטומים יש מסלולי אלקטרונים ייחודיים, שאופייניים לו ורק לו. אם מצרפים את שתי התגליות מבינים שמאחר וכל יסוד הוא אטום מסוג אחד, ולכל סוג אטום יש את המסלולים האופייניים שלו, כל יסוד יפלוט ויבלע אור בצבעים מסויימים בלבד – וזהו הספקטרום של אותו יסוד.

למה זה טוב? מעבר לעובדה שהספקטרום נאה לעין ומסקרן, הספקטרוסקופ עם אחיו המשוכלל יותר, הספקטרומטר, מהווה כלי רב עוצמה לזיהוי החומרים מהם מורכב כל עצם הפולט אור. למשל – כוכבים! רק בזכות הספקטרוסקופ אנו יודעים מאילו יסודות מורכבים הכוכבים. באותו אופן, אם תנתחי בקפדנות את הספקטרום שמתקבל ממקורות שונים תדעי בדיוק אילו גזים קיימים באותו מקור. אם לא די בזה – בזכות אפקט דופלר ניתן גם למדוד את המהירות בה כוכב מתקרב אלינו או מתרחק מאיתנו, על ידי השוואה של הספקטרום שלו לספקטרום של תערובת גזים זהה על פני כדור הארץ. אם הכוכב מתרחק קווי הפליטה והבליעה יוסטו לכיוון האדום (הסחה לאדום) ואם הכוכב מתקרב הקווים יוסטו לכיוון הכחול (הסחה לכחול).



נ.ב. אפשר לקבל שיפור קל, אך מורגש, בכושר ההפרדה של הספקטרוסקופ על ידי שימוש בלהבים חדים על מנת ליצור את חריץ כניסת האור. כאן השתמשתי בלהב של סכין חיתוך ששברתי לשנים:


נ.ב.ב. מדועה הפאניקה ב בשום פנים ואופן אין להביט לכיוון השמש! העובדה שיש לי צלקת ברשתית העין היא סיבה טובה למדי. ברשתית אין תאי עצבים שחשים חום או כאב, וכך, כל פעם שמביטים בשמש, תאי רשתית נשרפים ומתים. במעט תאים שרופים אין נזק מורגש, אבל הנזק מצטבר! בשלב מסויים נוצר כתם במרכז שדה הראיה. לא ניתן לרפא מצב זה. אל תביטי בשמש!