משתמש:Pashute/דקדוק העברית החדשה/תורת ההגה/תנועות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תנועות קטנות וגדולות[עריכה]

התנועות מתחלקות באופן מסורתי לתנועות קטנות ולתנועות גדולות.

  • גדולות: חיריק מלא - עם יו"ד אחריו, שוּרוּק - היא האות וי"ו שאחר העיצור, חוֹלם מלא - גם היא מסומנת באות וי"ו שאחר העיצור, צירי - עם ובלי יו"ד אחריו, וקמץ גדול - שבמקור היתה תנועה ארוכה ומעוגלת.
  • קטנות: חִריק חסר - ללא יו"ד, קֻבֻּץ, חֹלם חסר - ללא וי"ו, סגול - שלעולם אין אחריה יו"ד, פתח - שאין אחריה וי"ו או אל"ף, וגם קמץ קטן - למרות שדווקא הוא השתמר במילה כָּל בצורתו המעוגלת יותר.

החלוקה נובעת מההיגוי המסורתי שהשתמר הן במסורת האשכנזית, והן ברוב הארצות דוברות הערבית, למעט הארצות שהושפעו מקהילות מגורשי ספרד, בעיקר איטליה וצפון אפריקה. לפי הגוי זה יש הבדל בין צירי לסגול, בין חולם מלא לחֹלם חסר, בין קמץ לפתח, ובחלק מההיגויים גם בין בין חִרִיק מלא לחיריק חסר, ובין קֻבֻּץ לשוּרוּק. בשפות שמיות אחרות כמו ערבית, לתנועה הגדולה - הארוכה יותר נוספת אם קריאה (י לחיריק מלא ולצירי, ו - לחולם או לשורוק, א או ה - לקמץ). יש הטוענים שבתקופה עתיקה אימות הקריאה היו נשמעות והתנועה הארוכה היתה סוג של דו-תנועה, כפי שזו נהגית בהיגוי המסורתי:

  • חולם (במילה יודע): אואוּ כמו owe באנגלית, או בהיגוי אשכנזי אַאוּ כמו במילה ouch או pouch פאוץ'.
  • צירי (במילה יודעי): אֵיאִי כמו במילה mayday. יש הרושמים זאת כיום בשני יו"ד, כמו במילה הנסמכת כִּינוּיֵי. או פֵֿייסבוּק facebook.
  • חיריק (במילה ידיעה): אִייִי כמו במילה עבריים בעברית של ימינו.
  • קמץ (במילה קָרָאנוּ): אוֹוַא כמו במילה האנגלית awe שמשמעותה התפעלות

סימן לצורך זכירת התנועות הגדולות: הָאוֹת הוּא בֵּינִי (או: פיתוחי חותם) ולקטנות: עַל כָּל גבֻלכֶם יִהיֶה (וגם נֻוס מִכָּל פֶּשַע).

כלל סגורה לא מוטעמת - קטנה (סל"ק): כלל הניקוד העיקרי הוא שתנועה קטנה באה בהברה סגורה לא מוטעמת. נסמן את ההברה המוטעמת ט ואת הפתוחה פ - שני מקרים אלו מקבלים תנועה גדולה, ורק שילוב של סגורה וגם לא מוטעמת תקבל תנועה קטנה שנסמנה באות ק מודגשת. נסביר כל מקרה של חריגה מכלל זה.

אַדְקגִּיםט אֶתט כְּלָלט הַתְּקנוּפעָהט הַקְּקטַ(נ)קנָּהט בְּהֲבָפרָהט סְגוּפרָהט שֶׁפאֵי(נ)קנָּהּט מֻטְקעֶטמֶתק. 

המילה אֶת יוצאת מן הכלל. עיצורים אשר להם שוואים ותנועות חטופות אינם מחושבים לפי כלל זה. שי"ן השימוש מנוקדת בסגול כי בדרך כלל האות הבאה תודגש ותוכפל, וההברה תהפוך להברה סגורה. היא נותרת סגולה גם לפני אותיות אהח"ע למרות שאינן מקבלות דגש.

בהיגוי הספרדי: כמו בעברית של ימינו, אשר אימצה את ההגיוי הספרדי, אין הבדל לפי היגוי זה בין קמץ לפתח ולא בינן לבין חטף קמץ וחטף פתח. כך גם אין הפרש בין החולם המלא והחסר, ולא בין הצירי, הסגול והשווא הנע. לעומת ההיגוי הספרדי, בשאר תפוצות היהודים הפרידו והבדילו בין התנועות הללו, לעתים בהבדל דק.

טרפז התנועות להגיה הישראלית[עריכה]

להשלים: מקור טרפז התנועות והוספת סמל ה ipa להגיית תנועת השווא הנע - בהגיה אשכנזית מקום התנועה בהגייה הישראלית המקובלת (התל-אביבית)

/ אחורית-מעוגלת אמצעית קדמית
סגורה-גבוהה קֻבֻּץ ושוּרוּק ... חִרִיק חסר ומלא
בינונית חֹלם חסר, חוֹלם מלא, וקמץ-קטן (כָּל) שווא נע השונה מסגול צֵירֵי, סֶגֶל, ושווא נע השווה לסגול
פתוחה-נמוכה ... קָמָץ (-גדול) ופַתַח ...
הערה: בהגיה זו החטפים נשמעים כתנועה הנחטפת
טרפז התנועות בעברית החדשה

להשלים: סמלי ה ipa

היגוי התנועות לפי מסורות ישראל[עריכה]

הערה: השומרונים והקראים, וכן שתי עדות ביתא-ישראל הטיגרינים והאמהרים, הוגים באופן שונה לחלוטין. ניתן ללמוד גם מבלשנות משווה את ההגיה הקדומה לפי שפות שמיות שכנות על ניביהם - הערבית על ניביה הרבים והמגוונים, הארמית לניביה, שפת הגז, והקופטית, וכן הטיגרינית, האמהרית והסוואהילי. בנוסף ניתן ללמוד על היגוי מתוך השוואת הכתיב של שפות עתיקות בכתב חרטומים וכתב יתידות ובהם מצרית לדורותיה, בבלית לדורותיה, עילמית, פרסית לדורותיה, אכדית, שומרית, אשורית וארמית לניביה. למדים הרבה מאופן הכתיב בתכתובת עברית עתיקה לרבדיה, שנמצאה בחפירות, בגניזה הקהירית, ובמיוחד בכתבי מקדש חוניו באי יב, במכתבי בר-כוסיבא (בר כוכבא) ובמגילות הגנוזות ממערות ים המלח.

התנועה הגודל המקום ספרדי: מגרב בבל תימני: בלדי שמעי אשכנזי: פפד"ם ריין פרוסיה המבורג אלבה פולין ורשה ליטא וילנה גליציה לבוב
חִירִיק מלא גדולה סגורה-גבוהה: קדמית כחיריק ישראלי כספרדי כספרדי כספרדי בהדגשת היו"ד כאשכנזי כאשכנזי כאשכנזי כאשכנזי
חִרִק חסר קטנה סגורה-גבוהה: קדמית כחיריק ישראלי כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל
שוּרוּק
וגם וָוּ הערבית (w)
גדולה סגורה-גבוהה: אחורית ומעוגלת כשורוק ישראלי כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כחיריק חסר
קֻבֻּץ קטנה סגורה-גבוהה:אחורית ומעוגלת כשורוק ישראלי כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כחיריק חסר
צירי גדולה בינונית:קדמית כסגול ישראלי כאשכנזי כאשכנזי כאשכנזי אֵיִי כאות הראשונה באנגלית כאשכנזי כאשכנזי כאשכנזי אַיִי כמו במילה חַי
סגול קטנה בינונית: קדמית כסגול ישראלי כספרדי אַאֶ כמו cat בארה"ב כתימני אֵיִי כשמודגשת / אחרת כסגול כספרדי כאשכנזי כאשכנזי כאשכנזי
שווא נע כאין בינונית: אמצעית כסגול כספרדי אֲ כפתח קצרה כאשכנזי סגול נוטה לחיריק (i של little) כאשכנזי ללא
(כשווא נח)
כאשכנזי כפולין
שווא נח אין ללא ללא כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל
חולם וחֹלם
מלא וחסר
גדולה בינונית: אחורית ועגולה כחולם ישראלי כספרדי כסגול
דומה לליטאי
כספרדי אוֹוּ
סיומת ווּ-ערבית (w)
אַווּאוֹוּ
סיומת ווּ-ערבית (w)
אוֹי אֵיִי - כצירי אשכנזית
קמץ קטון
(כָּל כּוֹל)
קטנה בינונית: אחורית ועגולה כחולם ישראלי כספרדי כספרדי כספרדי פתח נוטה לחולם
(awe באנגלית)
כאשכנזי כאשכנזי כאשכנזי
קמץ
(-גדול = רגיל)
גדולה בינונית: אחורית ועגולה
או כפתח
כפתח כספרדי כאשכנזי כאשכנזי פתח נוטה לחולם
(awe באנגלית)
כאשכנזי כאשכנזי כאשכנזי
פתח קטנה פתוחה-תחתונה: אמצעית כפתח ישראלית כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל