משתמש:Pashute/דקדוק העברית החדשה/תורת ההגה/אהו"י

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ארבע אותיות אֶהֶוִ"י בשפה העברית, (יש ההוגים את הסימן כמילת הקריאה Ahoy באנגלית), הן אותיות שלפי ההגייה בעת הניקוד הטברני וכך גם בימינו, במקרים רבים הן בלתי נשמעות כעיצור עצמאי, ויכולות להתפרש כתנועה, כמאריך תנועה, או כאות אילמת: לדוגמה: א - במילה למלא או במילה פלא, ה - במילה במה, ו - במילה שומע, י - במילה בלתי. עם זאת הם יכולים לשמש גם כעיצור עצמאי במקרים מסויימים או במלים מסויימות, לדוגמה: א (וגם הה"א הראשונה) - במילה אהבה, ה - בה"א הידיעה כמו השלג, ו - בוי"ו החיבור כמו ושלג, י - כמו במילה ישראל.

בכתיב מלא (עם ניקוד) אותיות אה"י המשמשות כאם קריאה אינן מנוקדות, אף לא בשווא. לדוגמה, האותיות אל"ף וגם ה"א בכתוב המקראי: קְרֶאנָה לוֹ וְיֹאכַל לֶחֶם. והאות י במילה אַנִי.


כללים:[עריכה]

את רוב אותיות האהו"י אפשר לסווג כעיצור או כתנועה באמצעות בדיקת ההגייה. עם זאת יש מספר כללים המתקיימים תמיד באותיות אלו.

  • אהו"י בתחילת מילה - תמיד ישמש כעיצור, אלא אם ו"ו החיבור מנוקדת בשורוק - לפני שווא נע או לפני אחת מעיצורי השפתיים בומ"פ.
  • האותיות אל"ף ו-ה"א - כאשר הן אינן מנוקדות, והאות ה"א אינה מנוקדת במפיק - הן אמות קריאה.
  • האות ו"ו - כאשר היא תנועה, כלומר מנוקדת כחולם או כשורוק - היא אם קריאה.
  • האות יו"ד - כאשר היא ממשיכה חיריק מלא (אִי), צירה מלא (אֵי) או סגול מלא (אֶי) - היא אם קריאה.