משתמש:עודד פרידמן/ארגז חול/הרב שלמה שטנצל/פרק 1/ תקופת ירושלים בילדותו

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

ילדותו בירושלים[עריכה]

עקב המצב הכלכלי הקשה בארץ ישראל, ומצבה הבריאותי של אימו נשלח שלמה הילד לירושלים, לבית היתומים דיסקין.

בית היתומים דיסקין 1927

המפגש עם האמרי אמת מגור[עריכה]

אביו רבי יונה שטנצל שעולה לירושלים לבקר את הרבי הזקן מגור בעל "האמרי אמת" לוקח את שלמה הילד, לרבי, ועשרות שנים לאחר מכן מספר אבא: כי לחיצת היד של הרבי נחקקה בזכרונו, כמאורע מאוד מיוחד, היד של הרבי הייתה יד רכה ומיוחדת ומלטפת".

יוזמת המשנה היומית של אביו נודעת לו דרך מודעות ברחוב[עריכה]

תקופה לאחר מכן הוא מתוודע ליוזמתו של אביו לתקן את לימוד המשנה היומית, כאשר הוא מסתובב רגלית ברחובות גאולה מאה שערים הוא רואה את המודעות של גדולי הרבנים, שחתמו ליוזמתו של אביו לתקן את לימוד המשנה היומית. אז הקשר והפגישות עם אביו היו רק פעם במספר חודשים, לא היה טלפון, והנסיעות בין תל אביב לירושלים, זה לא היה כמו היום, והייתה מלחמה בין הערבים על הציר של הכביש בין ירושלים לתל אביב.

תקופת המצור על ירושלים ומלחת השחרור[עריכה]

ילדי כיתתו של הרב שלמה שטנצל כילד עומד בשורה השניה קיצוני משמאל
  • בתקופת המצור על ירושלים, הוא שהה כילד בגיל 11 בגבעת שאול בירושלים. מדובר באחת התקופות בחייו, זוהי תקופה, שהוא לא אהב להרחיב עליו בדיבורו על התקופה ששהה בדיסקין.

אולם מה שהוא כן הסכים לספר, על רסיס של פגז שפגע באצבעו והוא נאלץ לעבור תפירה בבית חולים לאצבעו הפצועה. הוא תמיד הראה את האצבע שנפגעה מרסיס של פגז.

  • באותה תקופה הוא הולך לו ברחובות גאולה מאה שערים, ונתקל בכרוזים שהפיץ אביו באמצע המלחמה על ייסוד לימוד משנה יומית שחתמו עליו גדולי הרבנים.
  • כשהוא היה בבית היתומים דיסקין, "לא היה לנו מה לאכול במלחמה, נכנסנו אני וחברים לתוך מחנה האצל שהיה ללא אנשים ודי נטוש, חיפשנו אוכל, ואז מצאתי אקדח מונח על השלחן, בהחלטה רגעית של ילד, שמתי את האקדח בתוך מכנסי, וחזרתי לכיוון דיסקין. האקדח הוטמן על ידי ע"י עץ במוסד". עד היום כשהוא מספר את סיפור האקדח הוא מוריד את קולו, על מנת לשתף את הסוד הגדול של האקדח.

מה אכלנו במצור על ירושלים? עלי חובזה[עריכה]

  • בימי המצור הוא סיפר לבני משפחתו: "נהגנו לשוטט בשדות בר, ואכלנו עלי חוביזה מאחר ופשוט לא היה מה לאכול" חוביזה נודעה בארץ בכך ששימשה את תושבי ירושלים למאכל בעת המצור והרעב במלחמת העצמאות. היא גדלה בשדות בר, אזורים זנוחים, אך גם בגינות הבתים במלחמת השחרור.