משתמש:ישראל קרול/פתיחת עסק
הבהרה: המידע בעמוד זה הינו טיוטה, ועדיין לא נבדק, והאחריות היא על הקורא בלבד.
כל אדם המעוניין לבצע פעילות עיסקית כל שהיא, נדרוש לבצע תהליכים מסוימיים בהתאם לנדרש לפני התחלת הפעילות ובמשך הפעילות. כגון: הכנת תוכנית עיסקית, פתיחת חשבון בנק, קניית ציוד מתאים, וכו'.
מאמר זה מתמקד בצעדים הנדרשים מבחינת המחוקק במדינת ישראל.
פתיחת עסק[עריכה]
אזרח המעוניין לפתוח עסק, נדרש לרשום אותו לרשויות הבאים. ברשות המיסים למשרדי מס ערך מוסף ולמשרדי מס הכנסה, וברשות לביטוח לאומי.
[{{fullurl:מדריך לפתיחת עסק בפורטל השירותים והמידע הממשלתי|redirect=no}} מדריך לפתיחת עסק בפורטל השירותים והמידע הממשלתי]
מס ערך מוסף[עריכה]
הרישום במס ערך מוסף נקבע בחוק מס ערך מוסף - פרק י', ובתקנות מס ערך מוסף (רישום).
[{{fullurl:מדריך מע"מ לעוסק החדש (קובץ PDF). ומדריך נוסף באתר רשות המיסים|redirect=no}} מדריך מע"מ לעוסק החדש (קובץ PDF). ומדריך נוסף באתר רשות המיסים]
מועד הרישום[עריכה]
ניתן להירשם עוד לפני התחלת הפעילות, אלא שאז יש למלא את החלק המיועד למקרה זה בטופס 821,
אולם יש להירשם לא יאוחר מיום התחלת הפעילות העיסקית[1].
מקום הרישום[עריכה]
מקום הרישום הוא במשרד מע"מ הקרוב למקום העסק [2].
- למשרד מע"מ הממונה על היישוב שלך ראה כאן
המסמכים הנדרשים לרישום[עריכה]
מסמכי חובה[עריכה]
- טופס 821 (להורדה:קובץ pdf או בקובץ word, ניתן גם במשרדי מע"מ)
- תעודת זהות של בעלי העסק.
- אסמכתא על חשבון בנק על שם העסק או אסמכתא על חשבון בנק על שם בעל העסק (אך בחשבון משותף על שם בעל העסק ואדם אחר, נדרשת חתימת האדם הנוסף על אישורו שחשבונו המשותף ישמש כחשבון העסק).
מסמכים נוספים רצויים[עריכה]
- חוזה קנייה או חוזה שכירות של מקום העסק - באם ישנו.
- כל מסמך אחר המעיד על קיומו של העסק.
הרישום[עריכה]
בהתאם למסמכים ולהצהרת בעל העסק, ייבעו כל הנוגע לחוק מע"מ, הספרים והדוחות, ניכוי מס תשומות, וסיווגו במע"מ.
לאחר הרישום יקבל העסק מספר מזהה, לרוב יהיה המספר זהה למספר הזהות של בעל העסק. ויקבל אישור מודפס על הקמת העסק ממע"מ. (בהמשך תשלח תעודה בדואר)
עוסק פטור[עריכה]
תנאים[עריכה]
ישנם 2 תנאים להירשם בסיווג עוסק פטור.
- הצהרת בעל העסק שמחזור עיסקאותיו השנתי הצפוי הוא בין 0 ש"ח ל-67,555 ש"ח.
- שהוא לא מסוג העסקים הבאים:
|
|
|
|
פטור מגביית מע"מ[עריכה]
המשמעות של עוסק פטור היא שעסק זה פטור מלגבות מע"מ על פעילותו העיסקית, והמכירות או השירותים שהוא מספק יהיו ללא מע"מ. ולכן החשבוניות שהוא מוציא ללקוחותיו יהיו "חשבונית עיסקה" והוא לא רשאי לתת "חשבונית מס", שכן אין מס במכירותיו.
אולם הוא יצטרך לשלם מע"מ על הוצאותיו העיסקיות, (קניית סחורה, ושירותים נלווים, כמו: הוצאות טלפון, חשמל ושכירות), (נקרא גם "מס תשומות"), ולא יקבל עליהם את ההחזר אשר עוסק מורשה מקבל, מה שברוב המקרים מייקר את עלות המכירות, וגורם לתוצאה שהמוכר נאלץ לייקר את מחירי המוצרים והשירותים שהוא נותן ללקוחות בשיעור המע"מ שלא יכל לנכות, ומשום כך אין הבדל משמעותי לרוב בין עוסק פטור לבין עוסק מורשה במחירי המוצר שלהם.
דיווח למע"מ[עריכה]
עוסק פטור נהנה מהיתרון שאינו זקוק להגיש כלל דיווח למע"מ במשך השנה, מכיוון והוא לא גובה מע"מ מלקוחות, אין לו צורך להגיש דוחות למע"מ לתשלום, ומכיוון והוא אינו רשאי לקבל החזר עבור המע"מ על הוצאותיו העסקיות (מע"מ תשומות), אין לו צורך בהגשת דוחות להחזר ממע"מ. מה שפוטר אותו מהגשת דוחות חודשיים למע"מ.
אולם הוא נדרש להגיש דו"ח שנתי למע"מ על גובה מחזור עיסקאותיו השנתי, כדי שיוכלו לקבוע האם ישאר בסיווג עוסק פטור בשנה הבאה או שסיווגו ישתנה לעוסק מורשה.
ניהול ספרים[עריכה]
לפי החוק גם עוסק פטור מחוייב לנהל ספרים לרישום עיסקאותיו, כל עוד לא קיבל פטור בכתב מפקיד השומה במס הכנסה. אולם הוא נזקק לנהל רק ספר אחד, "ספר תקבולים ותשלומים", בו הוא נדרש לרשום בכל פעם שהוא מוציא חשבונית עיסקה ובכל פעם שהוא מקבל חשבונית עיסקה או חשבונית מס מקניית מוצר או שירות מעוסק פטור אחר או מעוסק מורשה אחר.
הרישום הנדרש הוא: תאריך החשבונית, מספר הסידורי של החשבונית, תיאור הפעולה (לא חובה), סכום העיסקה בשקלים ובאגורות בודדות (אין צורך לרשום סכומים הפחותים מאגורה), בטור ההוצאות או ההכנסות בהתאם למקרה, הוא לא רושם שום סכום בטור "מע"מ", (טור זה נועד לעוסק מורשה שאת סכומי המע"מ ששילם הוא מקבל בחזרה מרשות המיסים, ואת סכומי המע"מ שקיבל מלקוחותיו הוא נדרש לשלם לרשות המיסים, ועל כן הוא נדרש לתעד את הסכומים בנפרד). בתחתית של כל דף בספר יש שורת סיכום, שאותה מעתיקים לשורה הראשונה בדף הבא.
כדי שהרשויות יוכלו לבקר את ניהול הספרים, נדרש על הספר להיות מודפס עם מיספור הדפים בסדר עולה, שיהיה ניתן לבחון שלא הושמט דף מתוך הספר. גם את הספרים (אם יש יותר מאחד בשנה) נדרש למספר בסדר עולה על גבי הכריכה. וזאת לוודא שכל מה שנרשם לא הושמט. אולם לא ניתן לוודא שכל הפעילות נרשמה, ולשם כך נוקטת הרשות בצעדים שונים, כגון השוואת הסכומים המוצהרים על ידי העסק לעסקים המקבילים באותו הענף (ההשוואה היא לפי נתונים שונים, ביניהם מספר העובדים בעסק), ובדיקת רציפות המיספור בחשבוניות שהעסק הוציא, שכן אם באמצע הרישום מדולג מספר, אומר הדבר שבעל העסק הוציא חשבונית ולא הצהיר עליה, (יתכן מקרים של חשבונית שהוצאה בטעות או בוטלה, אולם גם במקרים כאלה חייב בעל העסק לשמור אצלו את החשבונית המבוטלת המקורית, כדי שיהיה ניתן לבדוק את הדבר כשידרש).
מסמכים נילווים לעיסקה[עריכה]
חשבונית עיסקה[עריכה]
עוסק פטור, כמו כל עוסק חייב להוציא חשבונית על כל עיסקה שהוא מבצע ללקוחותיו [3], אולם בניגוד לעוסק מורשה, החשבונית שהוא נדרש להוציא היא חשבונית עיסקה, ולא חשבונית מס. (פירוש הדבר שהוא לא רשאי להדפיס מעל גבי החשבונית את צירוף המילים "חשבונית מס", אלא את הצירוף "חשבונית", או "חשבונית עיסקה"). הוצאת חשבונית מס במקום חשבונית עיסקה כרוכה בקנסות [4].
את החשבוניות ניתן להזמין בבתי דפוס, חנויות צילום, וחנויות למכשירי כתיבה. וניתן גם להפיקם באמצעות המחשב בתוכנות המאושרות על פי חוק (כמו: חשבשבת). או להפיקם באינטרנט.
החשבוניות נדרשים להיות ממוספרים בסדר עולה, ובעל העסק נדרש לקבוע מאיזה מספר יתחיל הסיפרור, (אין צורך להתחיל את הסיפרור מ-001, וניתן להתחיל את הסיפרור מכל מספר שבעל העסק בוחר, כגון: 201, 1001, 50001).
על החשבונית נדרש להופיע פרטי העוסק: מספר העוסק, שם העסק, כתובת העסק וטלפון.
קבלה[עריכה]
בשעת קבלת כספים מלקוחות, נדרש בעל העסק להוציא קבלה. ניתן גם להוציא "חשבונית קבלה" יחדיו, באם התשלום מתקבל באותו מעמד של העיסקה, ואז הפרטים הבאים יכללו במסמך החשבונית.
עוסק מורשה[עריכה]
משמעות[עריכה]
המשמעות של עוסק פטור
תנאים=[עריכה]
מס הכנסה[עריכה]
בנוסף לפתיחת התיק במע"מ, נדרש בעל העסק לפתוח תיק במס הכנסה. ובמקרה שהוא מתכנן להעסיק עובדים, עליו לפתוח גם "תיק ניכויים" במס הכנסה.
גם במס הכנסה כמו במע"מ, על בעל העסק בעצמו מוטל להגיע למשרד מס ההכנסה הקרוב למקום העסק. אולם לרואה חשבון או ליועץ מס ניתנת האפשרות לייצג את בעל העסק במקומו.
בעת בואו למס הכנסה, ידרש בעל העסק להמציא תעודת זהות, ואת תעודת העסק שקיבל במע"מ. ולמלא טופס פתיחת תיק. ובהתאם להצהרות ייקבע צורת ניהול הספרים המוטלת עליו, וגובה המס אותו יידרש לשלם אחת לחודש או לחודשיים, ויינתן לבעל העסק פנקס מתאים באמצעותו ישלם את המס בבנקים או בסניפי הדואר (וניתן גם לשלם זאת באינטרנט - ואז אין צורך בפנקס).
מס ההכנסה נקבע לפי מדרגות שונים בהכנסה ולפי כללים שונים הקבועים בחוק. פקיד השומה (כינוי לעבד במשרד מס ההכנסה), קובע לבעל העסק את אחוז המס שעליו לשלם בהתאם לסוג העסק ופרטים נוספים. ולפי המחזור העיסקאות הצפוי שאותו מצהיר בעל העסק נקבע הסכום המדוייק שאותו על בעל העסק לשלם אחת לחודש או לחודשיים. אולם מכיוון שסכום זה הוא לא בהכרח הסכום האמיתי שאותו נדרש לשלם, שכן לא ניתן לחזות בוודאות את ההכנסות הצפויות, טהסכופ נקבע רק לפי השערה, לכן נקרא סכום זה בשם "מקדמות למס הכנסה" או בקיצור "מקדמה". ובסוף כל שנת מס מוגשת למס הכנסה תצהירים מדויקים על גובה ההכנסות שהיו, ולפי זה נקבע אם מגיע לבעל העסק החזר, או שנשאר לו לשלם סכומים נוספים למס הכנסה.
הסדר נוסף הנהוג במס הכנסה, הוא "ניכוי במקור". פירוש הדבר שעל פי חוק מוטל ללקוחות העסק שהם בעצמם עסקים - לשלם את המס המשוער שיש על היעסקה שביצעו ישירות למס הכנסה, ונניח ונעשתה עיסקה בשווי 1000 ש"ח בין העסק לעסק אחר, אזי הלקוח ישלם לצורך העניי רק 900 ש"ח, ואת מאה השקלים העודפים הוא נדרש לשלם ישירות למס הכנסה, בית העסק שסיפק את העיסקה יצהיר על כך שמאה שקלים לא הגיעו אליו ועברו כבר למס הכנסה, ויתחשבן בהתאם.
[{{fullurl:מדריך מס הכנסה לפתיחת עסק באתר רשות המיסים|redirect=no}} מדריך מס הכנסה לפתיחת עסק באתר רשות המיסים]
ביטוח לאומי[עריכה]
על כל אזרח בישראל מוטלת עליו החובה על פי חוק להיות מבוטח בביטוח הלאומי. ולמעט נשים נשואות שאינם עובדות, על כולם לשלם לביטוח הלאומי פרמיית ביטוח כל חודש. סכום התשלום תלוי בהכנסות האזרח. ולכן בעת פתיחת עסק נדרש לעדכן את ביטוח הלאומי על שינוי המעמד מלא עובד או משכיר לעצמאי.
סכום הביטוח נגזר מההכנסות החודשיות ומשולם באמצעות פנקס מיוחד בסניפי הבנקים או בסניפי הדואר.
רישוי עסקים[עריכה]
חשבון בנק[עריכה]
עסק נזקק לחשבון בנק, דרכו יוכל לשלם לספקים, ולהפקיד את כספי העסק, ואת השיקים שקיבל מלקוחותיו. בעסקים מסוימים אין מניעה להשתמש בחשבון של בעל העסק, ובעסקים מסוימים נדרש לפתוח חשבון נפרד המיועד אך ורק לכספים של העסק, זאת נעשה על ידי פתיחת "חשבון עיסקי" בבנק.
חשבון העיסקי בשונה מחשבון רגיל, הוא בעל עמלות גבוהות יותר.
סליקת כרטיסי אשראי[עריכה]
בית עסק המעוניין לקבל כספים מלקוחותיו באמצעות כרטיס אשראי, נדרש לנקוט בפעולות הבאות. עליו להגיע להסדר עם אחת משלושת חברות האשראי הפועלות בישראל, ואשר להם מותר לתת שירותי סליקה בישראל. כמו כן הוא נזקק לציוד טכני מתאים כמו מסוף או קופה רושמת עם מסוף מובנה.
ישנם מספר מותגים של כרטיסי אשראי, כמו מותג ויזה העולמית, מאסטרקארד העולמית, דיינרס העולמית, אמריקן אקספרס העולמית, ועוד מותגים מקומיים כמו ישראכרט, ועוד. ועל בית העסק מוטלת הבחירה האם לסלוק את כולם או חלק מהם, וניתנת לו האפשרות לסלוק כך מותג באמצעוצ חברה נפרדת, (בפועל הוא גם יכול לסלוק את אותו מותג בין שתי חברות, אלא שאז הוא נדרש לשני מסופים, שכן מסוף יכול לשדר מותג רק לחברה אחת).
על העסק לקבל מספר ספק מחברת האשראי, ומסוף לקריאת כרטיסים מאחת החברות המורשות על ידי הגוף האחראי לכך - חברת שב"א. לאחר מכן נדרש לקבל אישור משב"א על מספר העסק שלו (שניתן לו מחברת האשראי), ולאחר שהמסוף הואשר מחברת שב"א ומחברת האשראי שלו - ניתן להתחיל בפעילות.
על סליקה בכרטיסי אשראי גובות חברות האשראי עמלות, התלויות בסוג העסק ובמחזור העיסקאות שלו, ונעות בין אחוז אחד ל1.85% בערך, כשהמחיר משתנה קלות בין החברות. בנוסף לעמלת הסליקה ישנם עמלות נוספות הנהוגות בחברות השונות, כמו עמלת מינימום, ועמלות מיוחדות לעסקים המבצעים מכירות דרך האינטרנט.
הערות שוליים[עריכה]
- ^ s:תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 2(א)(2)
- ^ s:תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 2(א)(1), יצויין, שבמדריך שהוציאה מע"מ התווסף "או במשרד מע"מ הקרוב לבעל העסק"
- ^ s:חוק מס ערך מוסף#45. חובה להוציא חשבונית עסקה
- ^ s:חוק מס ערך מוסף#50. הוצאה חשבונית מס שלא כדין