משתמש:יהודה שמחה ולדמן/צ'כית
 |
ספר זה טרם הושלם ונמצא עדיין בכתיבה. ייתכן שחסרים בו פרקים, או אף נושאים שלמים. לפיכך, כרגע לא ניתן ללמוד ממנו על כל הנושא בצורה מקיפה. כמו בכל אחד מהספרים, מהדפים ומהנושאים בוויקיספר, גם כאן אתם מוזמנים להוסיף את הפרקים שלדעתכם חסרים. כל פעולה שעשויה לעזור תתקבל בברכה, כולל הערות ובקשות בדף השיחה של הספר. |
צ'כית (מכונה לפעמים גם בוהמית) היא שפה סלאבית מערבית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות. השפה קרובה יחסית לסלובקית, פולנית וסורבית. במשך יותר מאלף שנות התפתחותה באזורים החופפים פחות או יותר את שטח הרפובליקה הצ'כית בימינו היא הושפעה רבות מהגרמנית המדוברת באזורים השכנים ממערב. השפה מדוברת בפי כ-12 מיליון איש ומתוכם 10 מיליון אזרחי הרפובליקה הצ'כית, שהיא שפתה הרשמית, ועד 1991 היתה הצ'כית שפתה הרשמית של רפובליקת צ'כוסלובקיה.
הצ'כית החלה להופיע בכתב במהלך המאה ה-13 בערך, תחילה היו ניבים צ'כיים רבים אך במאות ה-15 וה-16 עם הרפורמות הדתיות באותה התקופה התפתחה השפה הצ'כית לצורתה התקנית, על בסיס הניב של פראג. בצ'כית שבע יחסות שמות עצם בדומה להרבה שפות סלאביות אחרות, והבחנה ברורה בין תנועות קצרות וארוכות המסומנות כקו נטוי מעל האות (á) והטעם נופל לרוב על ההברה הראשונה במלה.
בדומה לפולנית ואוקראינית (אך לא רוסית) קײמת בצ'כית חנכוך (ריכוך) של עיצורים 'קשים' בסוף המלה בנטיות היחסה. כך למשל:
- Praha (פראג) -> V Praze (בפראג).
צ'כית עשירה בעיצורים, ונפוצות בה צרורות עיצורים בלא שתישמע ביניהם תנועה כלשהי. הצ'כית מאפשרת הברות ואף מלים שלמות ללא תנועה. לדוגמה prst (אצבע).
הגיית השפה וכתיבתה
[עריכה]עיצורים
[עריכה]| העיצורים | ||
|---|---|---|
| סימון גראפי |
תעתיק IPA |
הערך הפונטי |
| Bb | b | כהגיית בי"ת; פ"א בסוף מלה1 |
| p | ||
| Cc | ʦ | כהגיית צד"י מודרנית |
| Čč | ʧ | כהגיית טְשְ |
| Dd | d | כהגיית דל"ת; ת"ו בסוף מלה2 |
| t | ||
| Ďď | ɟ | כהגיית גימ"ל מחונככת בקירוב |
| Ff | f | כהגיית פ"א רפה (פֿ) - מופיע לרוב במלים שאולות1 |
| Gg | ɡ | כהגיית גימ"ל - מופיע לרוב במלים שאולות; כ"ף בסוף מלה |
| k | ||
| Hh | ɦ | כהגיית ה"א עם הפעלת מיתרי הקול (למשל במלה מהר); כ"ף רפה (כֿ) בסוף מלה |
| x | ||
| Ch/ch | כהגיית כ"ף רפה | |
| Jj | j | כהגיית יו"ד עיצורית |
| Kk | k | כהגיית כ"ף; לעתים כהגיית גימ"ל |
| ɡ | ||
| Ll | l | כהגיית למ"ד |
| Mm | m | כהגיית מ"ם |
| Nn | n | כהגיית נו"ן2 |
| Ňň | ɲ | כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב |
| Pp | p | כהגיית פ"א1 |
| kv | כהגיית כְּוְ | |
| Rr | r | כהגיית רי"ש מתגלגלת שבפי עדות המזרח ויוצאי אירופה מסוימים |
| Řř | r̝ | קרוב להגיית [ɮ] אך תוך רטט הלשון3 |
| Ss | s | כהגיית סמ"ך |
| Šš | ʃ | כהגיית שי"ן |
| Tt | t | כהגיית ת"ו2 |
| Ťť | c | כהגיית כ"ף מחונככת |
| Vv | v | כהגיית ו"ו; פ"א רפה בסוף מלה1 |
| f | ||
| Ww | v | כהגיית ו"ו |
| Xx | ks ~ gz | כהגיית כְּסְ - או גְּזְ לפני תנועות |
| Zz | z | כהגיית זי"ן |
| Žž | ʒ | כהגיית זי"ן גרושה (ז') |
- 1 - במצב חנכוך [jɛ ~ ʲɛ], האותיות ⟨b f p v⟩ נכתבות ě- תחת je-, למעט מקרים מסוימים של ⟨b v⟩ - ראה להלן.
- 2 - האותיות ⟨d n t⟩ מתחנככות למצב ⟨ď ň ť⟩ לפני אותיות ⟨ě⟩ ו- ⟨i í⟩, לבד ממלים ממקור זר שאז צמד התנועות השני אינו מחנכך - ראה להלן.
- 3 - עיצורים אלו ייחודיים לשפה זו ועוד שפה או שנים - קשים לביצוע לרוב הדוברים כך שלעתים העיצורים נשמעים כחוככים ממש.
- למעשה זהו אף העיצור האחרון אותו לומדים דוברים מלידה.
תנועות
[עריכה]| התנועות | ||
|---|---|---|
| סימון גראפי |
תעתיק IPA |
הערך הפונטי |
| Aa | ä | כהגיית פתח |
| Áá | כהגיית a אך ארוכה | |
| Ee | ɛ | כהגיית e במלה האנגלית end |
| Éé | כהגיית e אך ארוכה | |
| Ěě | כהגיית e אחרי d n t מחונככים | |
| jɛ | כהגיית יֶה לפני b f p v מחונככים | |
| Ii | ɪ | כהגיית i במלה האנגלית in1 |
| Yy | ||
| Íí | i | כהגיית חיריק ארוכה |
| Ýý | ||
| Uu | u | כהגיית שורוק |
| Úú | כהגיית u אך ארוכה | |
| Ůů | כהגיית ú | |
| Oo | o̞ | כהגיית חולם |
| Óó | כהגיית o אך ארוכה |
- 1 - האותיות ⟨i í⟩ מחנככות את האותיות ⟨d n t⟩ למצב ⟨ď ň ť⟩, למעט במלים ממקור זר - ראה לעיל.
אוצר מלים בסיסי
[עריכה]- שלום (רשמי): Dobrý den
- שלום, היי (לא רשמי): Ahoj
- בוקר טוב: Dobré ráno
- ערב טוב: Dobrý večer
- לילה טוב: Dobrou noc
- להתראות: Nashledanou
- להתראות בקרוב: Uvidíme se brzy!
- בבקשה: Prosím
- מה נשמע?: Co se děje??
- תודה: Děkuji
- סליחה: Promiňte
- סליחה (אני מצטער/ת): Omlouvám se