לדלג לתוכן

משתמשת:יוני2023/it's mine/שיעורים חיים, על חופש, זוגיות, התמכרות, געגועים ושאר יהלומים/פחד מוות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

נסו לדמין חיים בלי פחד או לחשו, על רעה שעלולה לקרות כמו מאובדן (להיות מנודים, לא לשאת חן, להיות חסרי כח, אבדן חיים, איבוד אישורים). פחד שולט בנו.

תמיד יש מזון שיזין את הפחד. הזמן בו לא נפחד יהיה במיתה.

פחד הוא מנגנון השרדות, מרתיע להציל אותנו מרעות. לפעמים הפחד הופך להיות הבעיה ואם לא נלמד לטפל בו הוא יאכל כל חלק טובה.

דמינו שאתם יכולים להרגיע אדם שיכול להגיע אל המקום בו אתם נמצאים ולכן חבל לו לפחד. לשם כך יש לפרק את הפחד לגורמים וממה הם מורכבים.

דום שתיקה[עריכה]

עוצמת הרכות חושפת אותנו לפחדים שלנו ונותנת לנו כלים כאמור אנו מפחדים מ: שלום, אהבה, הצלחה, אין בעיות. על סיטואציה היא לפי עיני המתבונן יכולה להיות טובה ויכולה להיות רעה.

אנו לא עוצרים להקשיב לפחד, לחקור, לשחק ולהבינו לעומק.לכן הפחד משחק בנו.הפחד גורם לנו לרצות לברוח, לסתום פחדים ולא משנה המחיר.

כשאנו נכנסים אל לב הפחד הוא משתנה. בדומה לאטומים שמשתנים כשחוקר מתבונן בהם כך כל דבר שמכירים בקיומו משתנה או לחילופין מתעלמים ממנו ומתעצם. בעוצמת הרכות מאמינים שיש לבוא לפחד וחא שהוא יגיע אלינו ונברח ממנו.

הפחד הוא כמו ילד מפוחד. מפחיד את הפחד שאנו פונים אליו ולא בורחים ממנו (36).

פחד שמעסיק אותנו עלול להפוך לטאבו שאסור לדבר עליו.ההתעלמות מגדילה את הפחד.

משתמע כי פחד מהחיים בא לידי ביטוי בנשימה שטחית. אנו נושמים מינמום מהקיבולת שלנו ובאופן דומה מממשים אחוז מינמלי מהחיים. נשימה רדודה משפיעה על המערכת החיסונית, הזנת התאים והיכולת להרגיש, על עור הפנים.

בשלב אי החלימה בלילה אנו מתים לתודעה שלא נדע ואיננו פוחדים. הרבה אנשים אינם פוחדים מהמוות אלא מהדרך לשם. דאגה וחשש רק מחלישים אותנו ולא מעצימים.

הבעיה שהפחד- מוות לא הגיוני ודורש גישה שונה כדי להגיע אליו, לתקשר ולהקשיב לו (39).

זה לא אני זה הוא[עריכה]

הרבה אנשים מפחדים מלאבד אחרים ולכן יצטרכו לשנות את האופן בו הם חיים. ככה הם ישלמו מס סבל כאילו הם מקדימים למכה וזה ייסיע להם ונותן להם כוחות לעתיד למרות שמחליש אותם.

יש מסר אחד ליקרינו וזה שהם יכולים לכל. אנו יכולים להפיק אוצרות למען הכל.

אנשים רגשים מאוד אינם יכולים להתמודד עם סבל של אחר. הוא יעשו הכל כדי למנוע סבל מאחר. הבעיה שאלו מוסיפים בטוב הלב שלהם סבל שלהם. הם הופכים להיות מרכז הענינים והכואבים כשהאחר חווה את החוויות שלו

מיהו המפחיד[עריכה]

איננו פוחדים מאף אדם פרט לעצמנו. הרבה מתריסים וחושבים שאינם פוחדים מעצמם אלא להיות לבד, חסר כל. ...

אל תעצרו בפחד הראשון שאתם נתקלים בו ונסו להבין ממה בעצם אתם מפחדים אם תהיו חסרי כל, לבד...לבסוף תבינו שהפחד הזה קשור לרגש ולו לא היה לא היתם מרגישים את הפחד (40).

אנו פוחדים מהרגשות שלנו ולכן עלינו לעבוד על עצמנו.כולם צריכים להיתמך ולתמוך כדי ללמוד, לחקור, להעמיק, לגלות וכו מאנו עומדים מול עצמנו ומול אותו רע ישן - הפחד להרגיש. בכל מצוקה יש פחד.

דמינו עולם בו אינכם מפחדים מהרגשות. לא שופטים אותם: רעים/טובים כי הם יכולים לנוע ולהתהפך על הציר. כשהינו תינוקות ידענו לנע בין רגשות בקלות ובטבעיות עד למצב בו למדנו לעצור את הנשימה ולשלוט בחיים וכשאנו פוחדים מהרגש הכל נתקע ומצובר עד שמתפוצץ סיר הלחץ.

הפחד הוא כלי הישרדות.מצד שני חיים מלאי פחד הם לא חיים.עלינו להפחית שליטה ובמקום להגביר את החיים שלנו שהכל לטובתנו.

מה, זה רדיו...[עריכה]

אי אפשר להיות בדעת ובחיים. דעת מגרשת אותנו מגן עדן. כלומר השכל מוציא אותנו מגן העדן. מהחיים בכאן ועכשיו ומדמין אסונות שעתידים לבוא.לא ניתן ממש לסבול אם חיים בהווה.הסבל (41) מתחיל כשהשכל מנסה להבין מה שאינו יכול לתפוש ומענה אותנו למה אני, למה מגיע לי, מה זה אומר, אולי לא אתרפא לעולם...זה סבל שחוזר על עצמו במעגלים ללא סוף.כשאדם חווה כאבים המחשבות שגרם הפחד, מדומה לקורי עכביש, מגביר את הכאב. מפני שהמח מגיב לכל מחשבה ומפריש הורמונים מכווצים ומכאיבים. מחשבות חיוביות מפרישות הורמונים מרחיבים ומשככי כאבים כמו אנדורפין.

נורמלי לדאוג מול הכאב. אך אל לנו להיבלע אל המחשבות ולהאמין בהן. ניתן להחליף מחשבות, לדחות אותם בעת מצוקה, ובמקום פשוט להיות.אנו עסוקים במרדף החיים שלעתים כאב חזק מחזיר לכאן ולעכשיו ולהרפית הפחדים והמחשבות.

כל איבר בגוף בעל תפקיד.תיאור פעילויות של חלקים בגוף. תפקיד המח הוא לחשוב והמינד מעלה על דעתו כל דבר. מחשבות יכולות לרוץ כמו מהירות האור והשכל לא יכול להיות אלא רק לחשוב. ניתן לדמות זאת לרדיו ללא הפסקה.

אם אתה מבין כי המחשבות בראש הם כמו רדיו אפשר להנות ממנו. לתת להן לצוף ברקע ולא להתמקד בהן.לא ניתן לכבות את רדיו המח.המח יכול להירגע במדיטציה. השכל צריך לאמן את שריריו כדי לשמור על כושר. הבעיה כשאנו נסחפים לכל כיוון שהשכל יורה והסבל חוגג כי אתה מאמין לכל מחשבה שחולפת (42).

בפחד השכל הוא כמו דלק.מדמין את כל האפשרויות והגרועות ביותר. זה בדיוק הזמן להזכר שהמח הוא כמו רדיו ואפ יש תכנית מוועדפת להעזר בה.כשהתכנית חוזרת בלופים שלא מסיעים להורדת החרדה זכור שאינך חייב להאמין לכל מה שהרדיו משדר. נשום לאט ונשוף ארוכןת כדי להרגיע את המערכת שמרגיעה את

הילד הקטן שברדיו ומשיבה את האיזון למערכת.

כלי עוצמת הרכות מסיעים לחזור להוויה ולא לאבג במחשבה על החיים של העתיד והעבר. הכלים מאפשרים לנוע להבין כי המיינד עושה את תפקידו ולא דובר אמת בהכרח.אנו יכולים לבחור להבדיל מהשכל שמעלה מחשבה, אם לתפוס את אותה מחשבה כחיובית או כשלילית.קל ללכת אחרי הסיפורים השלילים של המיינד ביחוד בעת פחד. אנו יכולים בכל רגע במקום לומר "משהו נורא הולך לקרות" ב"משהו נהדר הולך לקרות". אנו לא צריכים להאמין לחיובי ולשלילי אל פשוט לעשות. אז המח מפריש נוירוטרנסמיטרים מרחיבים, מבריאים ומשככי כאבים.

המיינד השלילי יתנגד למיינד החיטבי כי רגיל למזום המקבל מהמחשבות השליליות והנוירוטרנסמיטרים המכווצים שהם מפרישים. כשילדים לומדים טכניקות בחירת תכניות בזמנים בהם המיינד השלילי גדל, במהרה הם מגלים שמה שדרש מאמץ בהתחלה הפך לדפוס חדש ובריא.

לא חייבים להאמין לרדיו שמחויב לשדר (43)

רק אחד[עריכה]

אלו שיכולים להכנס עמוק יותר האתגר הוא מול הפחד - להתאחד עם המצוקה(מחשבה-סדיסטית:למה שאדם ירצה לחוות פחד. הכחשה היא מנגנון מעולה).כאן אנו הופכים את הדואליות, השבירה וה פרדות לאחדות. באחגות הכל מתאחה והופך לשלם אחד. נפרדות היא הכאב הגדול ביותר. היא אומרת "יש אותי ויש את הכאב שמכאיב לי". יש מלחמת כוחות בין השנחם כשרק אחד מנצח. הנפרדות גם אומרת שלא כך צריכה היתה להיות המציאות ואנו סובלים בשל הפער בין מה שצריך היה להיות למה שיש.

התאחדות עם המצוקה מונעת פיצול וכך אין מלחמות, אנחנו והם, מנצח ומפסיד אלא רק אחדות. קשה לעמוד בכך בעתות מצוקה ביחוד כשהרדיו שלנו מלבה את הפחד והקורבנות. התאחדות עם מה שיש מביאה להתרחבות עצומה. התרחבות מתרחשת בזמן מסוים כי אחדות קיימת ואין משהו שיכול להתקיים מחוצה לה.באחדות אנו מרגישים כאילו יצאנו מהכיווץ הרגיל שמאפין את החיים בקיום נפרד וחווים הקלה מידית של התרחבות. קשה בעת מצוקה לעמוד באתגר ולכן טוב לתרגל אחדות ביום יום. רק כאב, מצוקה או קושי יכולים להניע אותנו לזהות נפרדות שבה אנו חיים ולהיכנע לאחדות.

התאחדות בעת מצוקה מתאחדת כשמזהים דואליות - המקום הדק בו מתחיל שניים - אתם מצד אחד ומנגד השני שמשבש את התכניטת שלכם . נשמו ברצף כאילו אתם במצוקה והיא כאב (44) - אם המצוקה היא מחשבה יהיו המחשבה עצמהאם המצוקה היא רגש יהיו הרגש.

התאחדות עם כל דבר מובילה לאחדות עם הכל. קשה לתאר חוויה זו אלא רק לחוות אותה.כשחווים אותה יודנים שלאחדות זו ערגתם וכל שהביא אתכם אליה מבורך.

מבקרים אצל הפחד במקום לברוח[עריכה]

כלי עוצמת הרכות מסיעים להתמודדות עם הפחד ומובילים לאוצרות שכוללים צחוק. דוגמה לכלי הוא "ממה אתה הכי מפחד שיקרה" ואז מבין שאתה כבר חווה את זה. כשאנו ממשיכים לשאול "ומה יקרה אז" אנו מקלפים עד קליפה וכך מבינים שאנו פוחדים ממה שיקרה בעתיד שקורה עכשיו. לכן אין סיבה שנפחד. כאן לרב עולה הצחוק כשאנו מזהים את המשחק שאנו משחקים עם עצמנו.

הבה נלמד איך פונים לפחד במקום לברוח ממנו, להקשיב, לחוות אותו משתנה בעורקים שלנו.

תרגיל-עצמו עינים. פקחו. קראו. עצמי עינים ותהיו בחוויה (45). עלו ברוחיכם את הפחידים שמטרידים אתכם ומקצינים את הגוף. איך הגוף שלכם מקצין ומתמודד?הנשימה רדודה ומינמלית.הקצינו את הפחד והרגישו איך שרירי הגוף מתקצרים והכתפים עולות. הקצינו יותר את הפחד. חושו את המצוקה בבטן ובית החזה. יתכן כי תרגישו שהגוף מנותק מהראש.

היכן שאתם חווים מצוקה הקצינו אותה. הקשיבו לה. פחד רגיל שאנו בורחים ממנו ועליו לרדוף אותנו וכאן אנו מקשיבים.

תנו למצוקה לעלות והקצינו את הפחד. דברו בקולות, בצבעים, תמונות ובמילים. מה אומר הפחד אם היתם נותנים לו?

בשיא ההקצנה ראו את הפחד כילד מפוחד שעומד לבד מול עולם מלא אפשרויות נוראיות.

שחררו את הלסת. נשמו דרך הפה לבטן לאט ובקצב. העלו את ההורה הכי טוב לילד הזה. אם היה לכם ילד כה מפוחד מה הייתם אומרים לו?

זהו חלק במח שלא מוכר לכם. מה שמוכר לנו הוא מה שהפנמני מהסביבה וההורים. לרב אנו מענים את הילד באפשרויות נוראות.

ברגע זה נוצר ערוצים עצבים חדשים בכל נשימה כשאנו ההורה הכי טוב לילד הסובל. מה היתם אומרים לילד כזה?

נשמו עמוק. הניעו את הגוף. נשמו לאט ועמוק חזור ונשום (46).

מה עושה הורה מכיל?

תנו לילד להתפרק ולספר לכם הכל

נשמו ותארו שכל נשימה היא ליטוף לילד וחיבוק אוהב, מאפשר וקשוב.

מה השתנה בילד כשההורה אוהב ומכיל.

נשמו עמוק ולאט ועקבי. צרו נתיב חדש במח.

אם תתנו לילד להחזיר לכם אהבה לא תבינו כמה הוא ירפא אתכם. כמה הוא שלא ויתר על החיות מלאי תושיה ויצירתיות. הם ילמדו אתכם איך חיים באמת.

נשמו והתפעלו. רשמו כל מה שעלה.בלילות יחלחלו אליכם תובנות.

בארגז כלי עוצמת הרכות מפתחות שונים לא רק לפחד אלא לרגשות משום שהשיטה דוגלת לא להישאר בעולם התיאוריה אלא לחקור ולחוות כדי ליצור שינומ בתאים ובחיים