משתמשת:יוני2023/it's mine/שיעורים חיים, על חופש, זוגיות, התמכרות, געגועים ושאר יהלומים/מטפלים ומטופלים

טיפול מעבר לטיפול

טיפול מעבר לטיפול

נפרוט גורמים בטיפול: מטפל, מטופל. טיפול בעוצמת הרכות מגיע מעבר לטיפול במובן הקונבנציונאלי ונותן מענה בטווח רחב יותר מטיפול פיסי או טיפול אצל איש מקצוע בקליניקה. דרך תתהליך רגשי ע"י מטפלים מקצועים וכדרך לחופש.

הטיפול הוא אימון והמטפל הוא המאמן. מטרתנו לפי עוצמת הרכות היא דיון תיאורטי בחיים, הנאה מטיפול פיסי, כלים לחיים היומיום והנאה מהפירות והתוצאות. עוצמת הרכות שיטה הוליסטית - מביטה באופן שלם על החיים ותחומיהם, מטפלת בסוגיות שורש שמונעות מאתנו להתקדם, מעשית ומעניקה כלים פרקטים להתקדמות בתחומים החלשים. בסדרת טיפולים המטפל יצור עם המטופל תכנית צעדים מעשים להתקדמות בתחומים הנדרשים כמו הכלכלי כולל יעדים וסכרים שיסיעו לו לעמוד במטרות שאליהן מכוון (230).

מטופל פעיל בבי"ס של עוצמתה רכות הקבוצה עדה למעורבות שהאדם מבקש להתקדם ועושה צעדים. העדות מגבירה מוטיבציה להצלחה, התקדמות ויצירת מציאות בה חפץ. בערבות הדדית הקבוצה נתרמת כל חלקיה להתהליך (שוב סממני של כת).

הפן הפרקטי אינו בא על חשבון העמקה בסוגיות ודפוסים שחוסמים אותנו ע"י פרימת פלונטרים פנימים. אין צורך להסתפק ב"או-או" תרפיה ועבודה מעשית משפיעה על חיינו. התמקדות בצד המעשי והזנחת פחדים תחשוף תקיעות בחיינו. טיפול בסוגיות רגשיות מבלי לתת את הדעת לפן המעשי נתפשר פחות מהטוב.

עוצמת הרכות היא טיפול תרפיה, אימון, נותנת כלים להתפתחות רוחנית, כלים לחופש. בין היתר חופש משלטו האגו והרצון למילוי ולקבל אישורים, הערכה או האדרה מחוץ. חופש להכיל את האגו באופן בונה במקום שישלוט בך ובסובבים. אדם חופשי שאינו משליך צרכים על ילדיו והסובבים. אדם מחובר לעצמו ויותר מתמיד לסובבים אותו כך. נקודת החיבור משתנה מתן לי אחרת לא אהיה מאושר.ת או אמות למקום מחובר למקור החיים ומשם כמו מעין שעולה על הגדותיו אנו מונעים לתת וכך מקבלים חזרה. אלו חיים עשירים בערבות ובהתפתחות הדדית.

בעת טיפול בעוצמת הרכות עולות תובנות, חיבורים, לידה מחדש. העבודה, התרגול בין הטיפולים חשובים יותר משום שהם בונים ומשקים נבטים חדשים שנולדו. המטופלים נשלחים עם מפתחות מעשים לתרגול יומי שבונים ומעצימים את החיבור, את החופש, את שינוי הדפוסים שלא משרתים בנתיבים עצבים חדשים (231).

עוצמת הרכות לא מדלגת על המטפל. ריפוי הדדי יכול להתרחש בטיפול. כל צעד בטיפול ובחיו לקראת חופש הולך וגדל ודפוסי חדשים בונים ישתקף בטיפול ויחזור מהמטופל למטפל בהזנה אינסופית. המטפל אינו סטרלי אלא חלק מהתהליך. ההתעצמות מתרחשת יחד ומעצימה את המעורבים ובני המשפחה שנוכחים בטיפול.

נפרוט מעט יסודות בטיפול אשר בו נוגעים בכל טווח פוטנציאל אנושי.

מיהו מטפל טוב

מטפל טוב:

• הכשרה מקצועית
• קליניקה פעילה
• התעדכנות שוטפת.
• אגו וצרכיו - חשובים כי מביאים את האדם להכשרה ספציפית. כאן יש לשחרר אגו ולהכנס למחרב מקודש של טיפול באדם. האגו יתקומם כאשר יתחיל האקשן יהיה עליו להתפנות ויזדקק ליילל שכן יש לנו חולשה כלפיו ולא קל לעמוד לפניו. אנו נותנים לילד הקטן להיכנס והוא מנהל את העניינים. אין צורך לנדות או להילחם בו ובנקישותיו הלא פוסקות בדלת (232).

הצורך של המטפל

כל כח ייצור כח נגד שווה. הטבע שואף לאיזון. לא יתכן הפעלת כוח שיבלע לואקום בלי איזון בכוח נגד. כשהאגו של מטפל מתערב בטיפול זהו כוח שמיד מעורר כח נגד במטופל ולא דווקא במודע. אגו מפעיל כח באופנים שונים לצרכיו והוא מונע על ידי צרכים ודחפים למלא אותם. הוא מניע לחפש ולשחרר כדי שנוכל לתרום ולהיתרם מאשר מצאנו (שתי מילים לא ברורות). לאגו נראה כי הוא צריך משהו כדי להיות מסופק. עצם טבעו להיות חסר סיפוק. לא נוכל למצוא סיפוק באמצעות האגו, איבר ספציפי ונחוץ, שיש בו חור חיוני לתפקוד - חוסר סיפוק שמניע במנהרת החיים.

אחרים יחושו בצרכינו גם כשאיננו מודעים. דוגמה קלאסית היא בין הודים לילדים שחשים בלא מודע בצורכי ההורים. באופן דומה מטופלים מושפעים מצרכי המטפל: צורך באישור, בהצלחה, בשליטה, להוכיח תיאוריה, להוכיח שהתמורה לטיפול מוצדקת, להוכיח שאני שווה וטובה ויודעת ועוזרת ויעילה ואכפתית. כשצרכים משתוללים ללא מודע הם יכולים לתרום לדחוף לספק את עצמם. מטפלים צריכים לנהוג באחרים כפי שהיו רוצים שינהגו בעצמם. אם הם שופטים את עצמם, מסלקים חלקים לא רצוים במקום בקבלת השלם ובאינטגרציה, הם יסלקו חלקים לא רצוים מזולתם.

צרכי מטפל

• צורך באהבה עלול לגרום למטפל לעשות הכל כדי למלא עצמו במקום לעשות את מה שהמטופל צריך.
• צורך להיות נחוץ עלול לפתח למטופל תלות בו במקום עצמאות.
• כשהמטפל צריך כח הוא יעודד אצל המטופל העברת כוח אליו במקום העצמת המטופל => הטעות שלהם (232)

אחריות ושחיקה

מטפל שמשתלט על טיפול עשוי להיות מסוכן. במשך שנים שלטה הכחשה והסתרה לאנשים שסבלו מהתעללות והובילו לנעול זיכרונות ולהתמודד עם ההשלכות. יותר מטופלים מתלוננים על פסיכולוגים שהתעקשו שהמטופלים עברו התעללות מינית בילדותם. מחקרים הראו שניתן לגרום לאנשים לזכור דברים שלא קרו.

זו אחריות גדולה שמטפלים לוקחים על עצמם. לאלו אין שוני מהאחריות שיש לנו כבני אדם באינטראקציה עם הילדים ובזוגיות. הכשרת מטפלים מלמדת כיצד ראוי לחיות עם צרכים באופן שיעצים אותנו ואת האחרים במקום ליפול לרגליהם וכך מעשירה אותנו. הצרכים שוחקים אותנו בין אם כמטפלים או כבני אדם בכל מערכת יחסים. כולנו זקוקים לניווט שוטף של הצרכים.

למטופל יש אגו וצרכים. אם לא יסור האגו של המטפל הוא לא יאפשר למטופל להתנגש בכח הנגד עצמו ולבחור אחרת והמטופל יתמקד בהתנגדות לכח של המטפל. לכן חשוב ללמוד את סוגית הצרכים.

המטפל המושלם

נשאלת השאלה האם מטופל בסכנה ותלוי במציאת מטפל מושלם או שהמטפל והמטופל ישמשו בכל להירתם והאם עלינו להיות מושלמים טרם נהיה מטפלים (234) ועלולים להמתין לנצח מפני שהזדמנויות לרפא את עצמנו תלויה בקשרים שלנו עם אחרים.

צרכים הם חלק אינטגראלי מהחויה האנושית ובלעדיהם לא יכלנו לסייע לאחרים. לאור זאת אין אנו מחפשים את המטפל האמיץ אלא המטפל המודע ללא הכחשה שכן קשה להודות בצרכים מול מטופל ויתקשו להודות שקימים דברים איומים. סכנה טמונה בהכחשה. מודעות לצרכים מונעת מהם להשפיע עלינו כי אין אנו נדפחים על פיהם ומעצים את האחר למצוא בעצמו את המשאבים שחסרים לו.

מודעות לרכי האחר מעלה צחוק פנימי שכן אנו משתחררים מעבדות לצורךץ האחר גם יעבור תגובת שחרור ויהיה מראה שלנו. כשמדובר בטיפול עשוים להתרחש שחרור של חסימה פיסית או גילוי עצמי של המטופל. שחרור צורך לשלוט ישתקף בשינוי חיובי בתגובה. איננו יכולים להיות מושלמים.

עוד על סוגיות צורך ומטפל אידאלי בספר עוצמת הרכות.

דוגמאות

צורך בלתי מודע של מטפל מעכב התקדמות של המטופל (235):

צורך בשליטה

כשמטופל מגיע עם בעיה בזוגיות, מתלבט אם להתגרש, מטפל מודע לצרכיו ימנע מלתת הצעה אם להתגרש או לא אלא יסיע להגיע לאמת בעזרת הכלים שרכש ללא התערבות. ללא מודעות לצורך לשלוט מטפל מושך לכיוון זה או אחר וממליץ בפה גורם על פי אמונותיו. המטופל נמצא במצב פגיע וקל להשפעה עם פחדי עזיבה, שינוי ואנטימיות. כל לחיצה שלא נקיה מהאגו ומצרכיו של המטפל עשוי לחבור לפחדים ולעכב אותה שנים עד שתגבר המצוקכה על הפחד ותאפשר לה להגיע לאמת שלה.

הצורך להוכיח ערך עצמי

מטפל הפועל מצורך לא מודע של אגו להוכיח עצמו עשוי להיות שקוע בביצוע יתר מאשר בהקשבה אמיתית למטופל וכך יפספס רמזים שעולים מהתת מודע של המטופל. לעיתים אלו חמקמקים ואין שומעים אותם. למשל רגש שעולה תוך כדי דיבור ומתבטא בשינןי קל בטון, ברעד שפתים, או בלחלוחית עין. כשמטפל רוצה תשובה שלכתנית על שאל או להסביר תיאוריה במקום לזהות את הקריאה שצפה מעל פני השטח ולעצור ולשאול מה עולה במטופל עשוי להחמיץ הזדמנות לריפוי (236).

הצורך בכוח ובנזקקות

מטפל שפועל מצורך לא מודע של להיות נזקק עשוי להיות נניפולטיבי וללחוץ בנקודות חולשה כמו הורדת ביטחון של המטופל כדי שיזדקק להנחייתו ויהיה תלוי בו כמו ילד מול הורה. ללא מודעות עלול להיתפתח מאבק כוחות בין מטפל ומטופל במקום שיפעלו לאותה מטרה. דוגמה מטפלת שרצתה לעבוד על ענין מסוים והמטפלת אמרה שעדיף שנעבוד על משהו אחר. בהמשך כשציינה שזקוקה לאלך נתנה לה הסבר על ענין אחר. זה העלאה במטופלת תחושה שהיא לא בסדר, פגומה כשרצתה להיות מטופלת טובה ולא נודניקית. כל דבר שדרשה הצריך להילחם והיא הפכה להיות מבולבלת - סימן לא חיובי.

השלכה ומחויבות למעקב עצמי

מטפל שאינו עובד באופן מודע על מודעות עצמית וגילוי עצמי והתפתחות ישליך לא פעם את עצמו הוצל שלו על המטופל. דוגמה: מטפלת שהתקשה לחשוף רצונות אותנטים התווכחה עם המטופלת שלה שלא אומרת מה שהיא באמת רוצה והמטופלת הרגישה שזה לא נוגע אליה. כל דבר שהמטפל מדחיק ולא מקבל בעצמו עשוי לגרום אי נוחות בהתגלותו במטופל. אי נוחות מקשה לסייע למטופל להתמודד עם חלק ולקבלו. כשאנו חיים חיים פנימים התהליך שלנו מתמדך עם אינספור שינוים והפתעות. לא סימנו תהליך בלימודים אלא בעבודה מול מטופלים שמחיב מעקב אחר תהליך פנימי שמעשיר את מטופליו (237).

צורך בלתי מודע וטיפולי גוף

מטפל בעבודה שאינה כוללת תקשורת מילולית או תהליכים טיפולים פרט לטיפול פיסי נראה כאילו בטוח ממלכודת אגו וצרכיו אך זה שקר כי כל מטפל הוא בן אנוש ויכול להילכד למתנות שלוכדות אותו. השלכה בטיפול פיסי היא לא לעשות לאחר את שאני לא אוהב שעושים לי. צורך של אגו לשלוט מתבטא בדקות שקל להחמיץ אולם הגופנפש של המטופל יגיב לו מיד. דוגמה מטפל עשוי לבקש מהמטפל לעבור מרגל ימין לרגל שמאל והמטפל יתהה מי הבוס ויתקומם ולא יתיחס לבקשתו של המטופל שהענין מסיח דעתו. התיחסות אינה אומרת שהמטפל חייב להפסיק ולעבור למקום שהתבקש. כשיש למטפל כלים נכונים הוא יתיחס לבקשה שתאפשר לחבר את המטופל לאמת שלו ולא לצורך לא מודע של המטפל. פתיחת רגישות לעצמו ולאחר מסיע לזהות את היחודיות של הגוף הנושם, צרכיו, לבצע טכניקה ולאלתר את שלמד. הגבול דק כשמדובר בצרכים לא מודעים של האגו.

מפחיד להיות מטפל או מטופל?

מדברים עלו עולה הרשום שעל המטפל להיות קדוש ללא צרכים וזה קשה. זה לא קשה יותר מלהיות בן אדם. אתגרים העומדים בפני המטפל עומדים בפני כל אדם במערכת יחסים. מטפל שלמד איך להיות מודע לצרכיו כדי להתעצם ולהעצים אחרים יעשיר את חיו האישים והמקצועים. כל טיפול יביא עמו הזדמנויות חדשות להעשרה, למודעות, להשתחררות, לצחוק פנימי ולהתרחבות (238).

המטופל לא קורבן ויש לו אחריות כלפי עצמו ועליו לקחת כוח. כל פיתוי לתת את האחריות לאחר כמו שילד נותן להוריו עשוי להביא עמו שיעור לא קל. שיעורים הם אוצרות אם מוכנים ללמוד ולהפיק מהם ולהתעצם. הכח פועל לטובתך ואפילו מטפל לא מודע יבא מתנות לא צפויות.

נקודות למחשבה

לא כל מה שבאור הוא גם בחושך.

מודע של מטופל הוא שנסה הכל (טיפולים קונבנציונאלים והוליסטים) ולכן בא אל עוצמת הרכות או שברצון לסייע.

לא מודע של מטופל יאמר נראה במה אתה יכול לסייע כי עד כה אף אחד לא הצליח (מענין למה סיווגה כלא מודע) או אני רוצה להיות מוצח.

תעשה לי נעים'ים

מטרת טיפול הוליסטי (מהשורש שלם) היא לסיע למטופל להיות שלם עם עצמו ולא במלחמה עם חלקי הגוף-נפש באופן תמידי. יותק נעים לרצות את הטופל שיאהב ושירצה לחזור. כשמנעימים אדם זה משחרר נוירוטרנסמיטרים. השאלה היא האם כשהנעמנו למשהו את הזמן תפקדנו כמטפלים הוליסטים? (239)

הצעקה

כשאדם בא לטיפול גוף-נפש הוא מגיע עם מצוקה. לרב הבעיה מתחת לבעיה בשורש לסימפטום התורן שצורח שאנחנו לא שלמיים כמו עם מה שעשינו או שויתרנו על היכולות שלנו וכו.

תובנות ו...לישון

במשימה להתרפא ולהיות שלם אין סיכוי אם המטפל יעשה את המלאכה והמטופל ישאר פאסיבי בהצלת חיו.

מטופל צריך לגייס כוחות כדי לשנות חיים ולעשות שלום בסכסוך (כך גם בעם). פאסיביות, הכחשה, התעלמות או שינה לא תאפשר לנס להתרחש. כשאנו מוכנים להתעורר ולעשות את שצריך להציל איכות חיינו ולחיות בתפארת אז הכל אפשרי.

בלי מרכיב חיוני לא ניתן להפוך את התובנות שחווינו. זה המרכיב המאוס שגורם לנו לברוח כדי למצוא עצמנו באותה נקודה - מחויבות.

רק לא זה

מחויבות - עשיה של מה שצריך לעשות כדי להציל את חיינו חחא תנאים גם כשלא מתחשק לך. ע"י העשיה יחזור החשק. בהדרגה יבטחו החלקים הפנימים - פחד, רצון, ילד קטן, זקןף שומר, מחבל ועוד (לא לחלוטין ברור מה התפקיד) (240) ויבחנו את הנחישות בלי מחויבות.

אין מצב שאנו לא מחויבים. אם אנחנו לא מחויבים למה שבחרנו במודע אנו מחויבים למה שבחרנו בלא מודע. כל רגע אנו מחויבים ונאמנים לדפוס שלא משרת אותנו והתחיבנו אליו. מחויבות טוטאלית תביא לשינוי.

ללא מחויבות אפשר לעבור ממטפל למטפל ולשכנע למה יש לנו בעיה - זו גישה קורבנית לדעת בראוניג. אחד הדפוסים הנפוצים אי לקיחת אחריות, האשמת כל גורם בעיתי ללא מודעות לכך שאנו קורבנים. היא נותנת דוגמה בכך שאנו אומרים "המפתחות הלכו לי לאיבוד" ולא משתמע "אבדתי את המפתחות" כלומר מאשמים את המפתחות שהלכו לאיבוד כאילו יש להם רגלים.

רק זה

חלק מריפוי הוא להתחבר לקורבנות ללא מחויבות. אחרי 10 דקות של שלמות אנו מתגעגעים לקורבנות. כי נדמה לנו שהוא מקל עלינו. לא רואים את המחיר, חגורת הנפץ שהיא חגורת הנפץ שנותרה לו.

אם התפקיד והמחויבות שלנו כמטפלים לא נועדה להנעים את המטופל ולפתור לו את הסימפטום התורן מה נדרש מאתנו (241)

תפקיד המטפל

כמטפלים נצטרך לעמוד מול סוגיות אנושיות ומול מניפולציה של הדפוסים הישנים שאינם רוצים להשתנות שמנסים להפיל את המטופל ואת המטפל במלכודת. תמימות לא תסיע ולכן על המטפל ליפול במלכודות כדי ללמוד מהן.

ללא מחויבות המטופל מציל את חיו. קשה לו לנצח במערכה שבה מחלות, בעיות, דפוסים נלחמים על חייהם בו. תפקיד מטפל הוליסטי לא להנעים רק את המטופל אלא לסייע לו לעשות כל מה שצריך לעשות כדי לסיע לו. האגו יאמר שהמטופל לא מרוצה כלומר שאיני מטפלת טובה ולכן אתגר למטפל יהיה לעשות בדק אגו. אנחנו לא שם כדי להיות אהובים אלא כדי לעשות עבודה.

אל תקנה את הקורבן שבי!

כשנעשה למטופל את החלק שלו נהיה ההורה שמונע מילד למצוא את הכוחות שלו ומעודד תלות ונכות. המכשול לריפוי הוא קורבנות וחוסר אונים מול בעיה. הדבר הגרוע ביותר יהיה כשמטפל ישתף פעולה עם הקורבנות. כשאדם מגיע לטיפול זה כדי שיפסיקו לשתף פעולה עם הקרובנות שמנסה להוכיח שאף אחד לא יכול לסייע ועליו לסבול ויאמין בכח שלו להתגבר לנצח. במודע המטופל עשוי להצדיק ולשכנע בקורבן. הרי משהו עשה לו משהו והוא נדבק במחלה לא באשמתו.

בחיים מתרחשים כל מיני דבירם השאלה היא אם הקורבנות מנהלת אותנו ולא אם באמת קרה או נעשה עוולה (האמנם?????? הכרה בסיס חשוב בפסיכולוגיה). גישתנו לחיים (242) תקבע לאן פניו. כשיבין שלא חשוב מה קרה לו או נעשה לו איש לא יכול לקחת ממנו את הכח להפיק מרגליות מכל דבר בחיים. לא כל מה שקורה הוא באחריות שלנו. יחד עם זאת המחויבות לאושר היא שלנו ובאחריות שלנו.

במקום לרצות את הקרבן עלינו לסייע למטופל להיות מסוגל לזהות אותו. כמטפלים זה דורש אומץ לאפשר למי שעומד מולנו לסבול כיוון שאם לא יבין כמה קורבנות גורמת לסבל הוא לא ימצא את הכוחות הדרושים לנצח ולהתגבר על המלחמה. בעוצמת הרכות כתב תת פרקים בשם "סוף סל סוף נורא ואיום" לפיו אנו לרב מוכנים להתחיב לריפוי חיינו בנקודה בה המצב בלתי נסבל.

מטפל כמו החיים

מטפל צריך לדעת לשקף למטופל קורבן ולתמוך בכל בחירה שעושה כי היכן שיש בחירה אין קורבן. על המטפל להיות מלא בחמלה והכלה כלפי קשים של המטופל ולא לקנות את הקורבן או ליפול למלכודת שלא תסיע לאף אחד.

המטפל לא צריך להיות מושלם אלא אמיץ וערני לעבור את המלכודות כדי לא ליפול ולצאת עם מפתחות לריפוי. בדיקת סיכונים ומה עובד ומה לא מעצים את המטופל ומונע ממנו להיות תלותי וקורבני. מטפלים נשחקים, מאבדים רגישות ונרדמים. אותה דרישה על המטופל חלה על המטפל לעצמו, לליעודו, לתפקידו, לחיו, לתהליך הריפוי המזדמן, להיות נוכח, ערני, רגיש, לשנות כיוון וסימנים בהתאם לצורך ולא לקחת באופן אישי את התנגדויות של המטופלים באופן פרדוקסלי תוך שימוש ביעילות במה שעולה בנו אישית ללא השלכה ותביעה של נוכחות המטופל, תגובותו ומעורבתו. לא לקבל הרדמות של המטופל או חוסר רצון לשתף פעולה ולהתפנק בקורבנות, לקחת תפקיד של הורה שעושה מהאחר ילד חסר אחריות אלא להתעקש שהמטופל יעשה את הטוב ביותר. על המטפל להיות החיים עצמם ללא הנחות כי חהיים כל הזמן משקפים ולא מוותרים (אני ממש לא מסכימה עם זה...מטופל הוא כמו תינוק שמגיע לטיפול. אי אפשר להיות קשים עם תינוקות. היא בעצמה מדברת על נפש פצועה וכיוצב).

את האומנות הזו לא רוכשים בן לילה, חייבים לעבור בכל התחנות והמלכודות של תהליך הריפוי העצמי.

צורך בלתי מודע של מטפל גוף

מטפל צריך להיות מודע לצרכיו השונים של המטופל מפני שצורך לא מודע הוא כוח. צורך לא מודע של המטפל יגרום למאבק כוחות סמוי ויעכב ריפוי אפקטיבי. הדרישה אינה שהמטפל יהיה מושלם ללא צרכים ואגו. המודעות לצרכים עושה את ההבדל באיכות הטיפול.

הראנו כי מטפל בעבודת גוף שאינה תקשורת מילולית או תהליכים טיפולים מעבר לטיפול הפיסי עלולים גם הם ליפול למלכודת האגו וצרכיו.

צרכים של המטפל בעבודת גוף המשפיעות על איכות הטיםול:

הצורך לתקן אחר

ניסיון לתקן בעיות כך המטופל הופך למכונית שנשארה במוסך לתיקון כשבעליה כזב במטרה לשוב בסיום התיקון. הטכנאי הפך להיות המטפל והוא יתאמץ כדי לתקן את הרכב כשהוא מתעלם מהרוכב. [כאילו חסר משפט. מה היא רוצה לומר בזה. זה טוב שהוא מתעלם מהרוכב?] הרבה תלוי בהכשרה ובכלים של המטפל. אם לא נשחרר את הצורך לתקן לא נהיה פנוים להקשיב לסיפור השלם המסופר על ידי הגוף [אז זה לא טוב לתקן רכב שבמוסך? והאם זה ללא זמן לרוכב לנהוג ולעשות חשובים? הרבה פעמים מרגיש כמו ספר שהוציאו אותו טרם עת](245). קל לתקן בעיה נקודתית מבלי להיות קשוב לשורש הבעיה - הגוף שיודע להעביר את מוקד ביטויה לאזור אחר.

הצורך באישורים

צורך לא מודע זה להיות בסדר, לא להכאיב ולא להפחיד כדי שלא יכעסו עלינו וזה מביא להשלכה הנפוצה בטיפול פיסי המתבטא בניסיון לא לעשות לאחר מה שאנחנו לא אוהבים, זהירות יתר (פחד) כשצריך להכנס לרקמות באסרטיביות) או ללחוץ עמוק כי לא נעים במקום לנחם את הרקמה. להיות פנוי להבדיל בין מה שאני אוהב ובין מה שלא נכון לנו ולצרכים היחודים של מי שמולנו. אתגרים מהחיים וממערכות יחסים קיימים בטיפול מול האחר. מודעות תעשה את ההבדל

מספר הצרכים = מספר בני אדם. מטפל יצטרך לפרוק את שעלי ליבו ולדבר על עצמו בעת הטיפול הפיסי במקום להיות עם המטופל ומה שעובר עליו ולהפך. המטופל עשוי לשאול מה רואה המטפל כשהוא מכונס בתוך עצמו, שומר מידע או כוח או חיקוי הרופא המופנם של ילדות. אנחנו לא נדרשים להיות נטולי צרכים או אגו. מודעות לצרכינו יש בכוחה להפוך אותם לאוצרות של גילוי עצמי והעצמת הריפוי לנותן ולמקבל. זוהי אומנות הריפוי הדדי בטיפול בחיים והאמיתית.

זמן טיפול

יותר מאורך הטיפול ומספר הטיפול הוא יידוע המטופל על כמות המספגים ואורכם. כשאדם מודע לזמן שיש לו הוא מתארגן באופן אפקטיבי להפיק את המרב הקיים, לתכנן שעון ביולוגי פפנימי ולקחת אחריות להפקת תועלת מרבית מהטיפול (245). כשאין גבולות ברורים ומוגדרים לזמן אז אין התארגנות מערכתית להפקת המרבית. אין זה נכון לחשוב שזמן הטיפול ארוך יותר הוא טוב יותר. יש טווח אידאלי של זמניםשמתחתיו קשה להפיק את המרב ומעל לטווח מתחיל הצפה או שחיקה. חשוב להיות ברורים לזמן שיש לרשותנו. גם אם יש דקות ספורות לטיפול. הגדרת הזמן מסיעת להפיק את המרב מן הזמן.

להשאיר את הטוב לסוף

למיינד האנושי נטיה לדחות את הטוב והעיקר לסוף בדומה לאדם שמשאיר על הצלחת את החלק הטעים ביותר של הארוחה לסופה. לפעמים אנשים דוחים את חלומותיהם לסוף בעת מחלה וחולי. כשאסונות אחרים מעירים אותם להפסיק לדחות את שרצו לעשות. נטיה זו נכרת בטיפול. כך בטיפול כשמטופל מיודע כי נותרו לו 3 דקות הוא לפתע מאיץ את כל התהליך הטיפול והחוויה של המטופל מתעצמת והוא פותח את עצמו אליה.

סיפור על תלמידה שמספר כי היתה בטיפול 12 שנים ורק ברגע שהפסיכולוג אמר שנותרו להם חודשים החל לחוות את התהליך בעוצמה.בעיניה העבודה החשובה היתה בחודשים אחרונים.

אל תדאג אפצה אותך

המטפל נתפס כהורה ומטופלים יבחנו את המטפל וגבולותיו כמו שילד בוחן את הוריו בניהם הזמן כמו איחור לטיפול בחינה אם המטפל יפצה אותו (246) וכך ילמד שיכול לשחק בגבולות. הנטיה לחמול ולוותר למטופלים לא מסיעת להם לקחת אחריות אלא מותיר להם להיות קורבנים וקטנים והאחריות עוברת בשוגג למטפל לפצות את המטופל על בחירות שליליות שעשה נגד עצמו כי עוד מתחילה (משתמע) מצפה שהמטופל יקדיש עצמו למשך הטיפולים.

מנוחה ונחלה

טיפול צריך לכלול מספר דקות מנוחה בתום הטיפוך עבור אינטגרציה לפני שהמטופלים חוזרים למרוץ החיים. יש לוודא שמח להם לכסותם בשמיכה נעימה לפי צורך ולא לדבר יתר על המידה כדי לאפשר להם מרחב ולוודא שהזמנים ברורים להם. פסק זמן מאפשר למטפל לעבד את התהליכים שהתרחשו. בעת המנוחה נכנס המטופל למצב רגיעה והרפיה ולגלי אלפא של המח המסיעים שינוי דפוסים ישנים ובנית ערוצים עצבים חדשים. תובנות יצפו וחיבורים בין גוף נפש יתעצמו. עם הקימה ניתן למטופל לשתף בחויה ולהגדירה מפתח שיוכל לקחת עמו הביתה כדי להמשיך ולהשקות את הנבט החדש ולחזק תובנות ודפוסים מעולים