משתמשת:יוני2023/it's mine/שיעורים חיים, על חופש, זוגיות, התמכרות, געגועים ושאר יהלומים/טיפולים חיים
בחרו שני טיפולים מתוך הקהל:
- ש' שמגלה על עסקאות ישנות שעשה עם הוריו שמנהלות עדין את החיים.
- נ מגיעה עם קושי להכנס להיריון. אחרי הטיפול ילדה שני ילדים.
טיפול 1[עריכה]
דר בראונינג ז"ל מזמינה לעשות טיפול למשהו מהקהל. מסבירה איך זה מרפא את כולם הטיפול באחד. היא מזמינה את ש שמבולבל (198). הוא מרגיש שהגוף חסר גבולות, אין שליטה, הכל תנועה. מרגיש חרדת נטישה כי החברה לומדת ואין לה זמן עבורה. יש לו עצב, כאב, תסכול, קושי לנשום באזור החזה, ייאוש שיש קיר שאינו עובר מאז שיחות עם אמו מגיל צעיר. לא מאמין שאמו רוצה להיות עמו ביחסים טובים, כועס עליה, מרגיש אשם, לא מקבל את שהיא רוצה לתת. כועס, מרגיש אשם, הוריה היו פרודים אבל אביו חיי איתם. מרגיש לא בנח ברגש ולא במילים.
לדעת דר בראוניג הוא מתאר דפוסי עבר. הוא מסכים. מרגיש שרק לבד יכול להיות טוב. כשעם אנשים הם תמיד רוצים ממנו. הרגיש אשמה שהוריו יחד למרות שפרודים. חווה מתח (199). מספר שהיה קטן הוא ראה את שתי אחיותב אמבטיה קטנה והיה קומקום מים רותחים. כעס. רצה לשפוך עליהם את המים. רצה להרוג אותן. הן בכו. אביו הגיע. היה רב כל יום. לא כעס על אביו כי הוא היה המגן והביטחון שלו. היה לצדו כשהיה מול אמו. הרגיש רוח גבית. הוא היה שומר על הצד של אביו והוא היה אתו בתמורה. זו היתה עסקה. כילד זה כאילו משהו לוקח לך את העוצמה ואתה בובה על חוט כי אתה ילד קטן וחייב לשתף פעולה עם הנאמנות הזו (200). היה לו קשה כי אמא שלו לא היתה קשובה. עצבנית. הרגיש שהיא פוחדת ממנו, לא יכולה להיות בשקט, בנוכחות, בחום. בראונינג שואלת איך יכלה שלא להיות מפוחדת. היו מחנות בבית והוא היה צריך לבחור אחד גם אם לא רצה.. שני הוריו הם ילדים. הרגיש שהוא משרת בצבט. הרגיש מושפל. הרגיש כי אביו נצל אותו כדי לא להרגיש חולשה וחסר אונים (201). יש לו רצון לריב, להתלונן, פחד מוחלט, שיתוק מוחלט. ידע רק להילחם.
דר בראונינג שואלת אך היה מרגיש לו היה יכול לומר "הלו סטופ אל תגיסו אותי לאף מלחמה". לא היה לו מקום לומר את שרצה. היתה בלבול כי כל אחד מגיס אותך לצדו ומשלח אותך לאדם השני.
יש רגשות אשם כי צריך להיות נאמן לאבא ולכן חיבוק, מגע ואהבה מאמא אסורים.
מרגיש כמו פח שחור שנבלע לחור.
היום יכול לזהות בין הצורל לנאמנות לבין המלחמה של מי הוא כי אף אחד לא טפח אותו.
הבין כי הוא היה בהסכם עם אביו שהם כנגד העולם. כשניסה להשתחרר מהדמות שלו נהיה לו פאניקה.
בראונינג אומרת כי החל להתחיל לחבר את הדברים כראוי כי הוא מתאר איך עוד לפני שנולד אביו נשאר כי נולד התינוק הזה (202). מספר כי לא התחבר לילדים אחרים.
הסיבה לדעת בראונינג היא שלא ניתן לשרת שני אדונים - אבא ועצמינו. הבעיה הגדולה יותר שאותו אדון גם לא מודע לזה ולכן קשה לחקור ולהתחבר אל מי שאנחנו. משהו בו רוצה לפרוץ ולחיות אך יש חור שחור.
בראונינג מסבירה שקשה לנו לראות על אנשים שאנו אוהבים פגמים וחולשות ופחדים וצרכים. כי הם קרובים וזה מעוור להבדיל מאויבים.
היא מבקשת ממנו לעצום עינים ולנשום. מבקשת להפוך את הרגע הזה כדי לראות את הצד השני: מה יקרה אם יעיז להיות הוא.
תקצין את עצמך שאתה מובן ויש לך מקום. מה עולה?
הוא מסביר שמשהו לא מוכר כי רגיל להיות בסבל (203).
הוא צוחק בעת התרגיל. מצין שמצחיק שחאביו קוראים צוק. בראונינג ממשיכה בדימיו מודרך שיש לו סוף סוף מקום והוא מובן ומשחקק את האכזבה.
מרגיש לו כי היה בגוף חור שחור ועכשיו כל האנרגיה מתפרצת החוצה.
ממשיכה ומבקשת ממנו להעצים את תחושת הפריצה. הכל יוצא החוצה: יש לך מקום, מה אתה מרגיש?
הוא מרגיש עוצמה. במקום שהאור יכנס הוא יוצא. ובראונינג ממשיכה להעצים את האור עד ש-ש' מרגיש פחד ורוצה לתפוס את האבן - הצוק. בראונינג מבקשת ממנו לצעוק אל אביו לא ללכת ולא לעזוב. תן לרגש לעלות. הוא מרגיש שהכל גדול והוא מפחד. יש מרחב אינסופי והוא מפחד להיות חלק ממנו. בראונינג מבקשת ממנו להפוך את הצוק, האבן שבידו להיות אבא שלו, לתת לילד להיות האב שלו. ש' מרגיש שזקוק לגב (204) לשם כך. בראונינג מסבה את תשומת לבו אל האופן בו יושב - איך שקע וקרס הגב. היא מנסה להקצין את התחושה. "אתה לא תוכל לבד, לא תצליח לבד, אתה צריך אותי, תיאחז בי, אל תלך לשום חופש, צמצם את עצמך, תיכנס לחור השחור, שם יותר בטוח...אני ואתה נגד העולם" (טובה בראואניג, שיעורים חיים על חופש וזוגיות, עמ 204)
ש מספר כי הוא מרגיש בחדר סגור כולו והוא בפינה. יש חושך. יש לו שקט. הוא לא נושם ולא מרגיש כלום.
בראונינג מסבירה למה לו לצאת מהחדר ברגע שהוא יוצא רוצים ממנו משהו. היא מקצינה את התחושה ומבקשת ממנו לסגור עוד חלונות ולא לנשום. ראש שפוף. אל תחיה את החיים שלך. שואלת אותו איך מרגיש.
ש עונה צורב בלב. היא מבקשת ממנו לצורח ולשאול מה אומר הילד הקטן. ש עונה שחונקים אותו. היא מבקשת לתת לילד לומר את זה. וש מוסיף שמרגיש אשם כאילו הוא עונש של העולם ובראונינג מסבירה כי אבא נשאר וכל המשפחה סובלת. הוא מוסיף שגם עבור אמו עונש כי היא היתה רוצה לברוח. מרגיש כי הוא בגלל והוא עונש רוצה למות ורוצה להצטמצם כמה שיכול (205).
מה הוא רוצה? ש מפחד לענות שמא זה יהרוג את שניהם. הוא מפחד מהכעסים והאלימות של ההורים. בראונינג מבקשת ממנו לנשום אל המקום החדש והקול החכם שאינו אומר זה או אני או הם או אני צריך למות או הם. ש' חולק שיש לו כעס. בראונינג רוצה שיתן לו ביטוי ולומר מה אומר הכעס. ש רוצה לחנוק. חונקים אותו. לא היה לילד הקטן (הוא) שום ברירה ובא לו לתקוע סכין ישר בלב.
בראונינג מסבירה שזה בדיוק מה שעשה, תקע סכין יש לתוך הלב. זה המקום הצורב. הוא תקע את החיים שלו ונכנס לחור השחור שלו נגד עצמו. היא מבקשת לנשום לילד ולהוציא החוצה מהחור. שואלת איך מרגיש?
לא הרגיש שיש לו סיכוי.
ב - שואלת כמה סיכוים יש בחור השחור.
ש- אין סיכוי. מצד שני אין סיכון ולאפשר לבחור לחחיות בלי מוות וחים ובלי כלום.
ב - מה היה קורה אם הית רואה את הילד שלך ככה? מה הית אומר? תהרוג את עצמך (206)?
ש- היתי אומר לו שיחיה. אני רואה ומבין אותך ומה שעשית. את הבחירה שלך. יש לך סיכוי לצאת לדרך חדשה אך אני מפחד שתצא ותפגע
ב - משקפת את שאמר על ידי חזרה
ש- כואב לו ולי.
ב- מבקשת שינשום. היא מעמידה את שתי האפשרויות הקיימות:
- חיים בלי סיכון - חיים ללא מוות, ללא חיים, ללא סיכון, ללא סיכוי כי הכל מת.
- נצא החוצה ונחיה ואולי ניפגע.
מעודדת אותו שמשוחח עם הילד שלו. יש מי שמבין אותו ורואה אותו וכו. שואלת מה היה הזה אומר, תן לו להוביל, מה רוצה.
ש- רואה את הילד עם מתנה ביד שרוצה לתת לי.
ב - מבקשת שיקח אותה.
ש- מרגיש הפוך מכך שהוא עונש. כאילו הוא מתנה. זה לא מתחבר.
ב - מחזקת אותו איזה ילד מופלא, חכם, ברור שאתה מפחד מהלא מוכר, אתה מתנה, נשום "אני מתנה", נקצין את זה ונחזור לחור השחור.
ש- החור השחור = מועקה.
ב - הוא שם. אל תדאג. נשום ואמור שאתה מתנה לעולם (207)
ש- הכול רועד. מרגיש שפתח דלת.
ב- עצום, איך הגב שלך נפתח? אתה מתנה. מה משתנה? על מה אתה צריך לוותר? למה אתה שם לב?
ב - אתה לא לבד. אתה עוצמתי. שלם. אתה יכול לחיות. לחקור. עם הילד שלך. רואה אותו. שלם. הוא נותן לך מתנה. יהיה בהורמוניה עם עצמך.
ש- מדהים להתיישר עם המתנה
ב- אי אפשר לקחת ממך את השלמות. ניתן להצטמצם, להתכווף, לסחור צוקים. איך זה נראה?
ש- בלתי אפשרי. חלום שהוא על ראש הר הכי גבוה ומשקיף על הנוף זקוף. מעדיף לשכב על הגב ולא לראות שום דבר מהצדדים. הוא זקוק למעשה (208)
ב- איך זה לדעת שאתה שלם? שהחור השחור תמיד שם (208)? אם רוצים אפשר בשניה לקפוץ כי מחכה בנאמנות. למה את שם לב?
ש- עולה צחוק
ב- תקצין עם הסנטר למעלה ואחורה. מנסה להבין מה מאחורי הצחוק
ש- שאפשר לפגוש חברים ולחייך לחיים.
ב- לצאת מהחדר ולהפנות עורף לסבל. כיף שיש חברים כי אינך מבודד ולא שולטים בך. מבקשת שישכב על המיטה. שואלת את התלמידים והמטפלים עם מה עולים למיטה?
תלמידים : להיות שלם, מתנה, להיות בפנים או בחוץ.
ב - להיות שלם/עונש, להיות מת או לקחת סיכון וסיכוי כשבכל מקרה אני שלם ממילא. אנו יוצאים לדרך. תבטח בגוף (וכל ההנחיות של עוצמת הכרות כשעולים למיטה). יש לך ילד חכם...דווח למה אתה שם לב.אנו מנענעים את המתנה, השלם, הצחוק, מעגנים את הכל במח, בדפוסים העצבים החדשים.
ב- ראיתם את החלק שנזכר, מהמקום שאמר שזה בכלל לא אופציה. כולנו חיינו בדרך זו או אחרת. תצחיר אותו עם התנועה. לשחק עם האמת, השלם, איזה קול יש שם?
ש- עצב.
ב- תאפשר לעצב לעלות, מה הוא אומר
ש - מרגיש מגעיל בגוף (209).
ב- באופן כזה מילאת את שרצו שתמלא במקום להתפלא מהמתנה יש גועל (209) ומספר כמה עצמוב.
ש- מתחבר לשנים בהם שנאתי את עצמי
ב- חוזרת על שאומר ומוסיפה שהיה נאמן לעסק
ש- היה חושב שמשהו לא בסדר במיטה
ב - תן לעצב ולילד (מקום)
ש- היה לבד.
ב- תן מקום לכעס
ש - השאירו אותו לבד וקולות כעס
ב- הילד המתין לך עם מתנה ביד. מסבירה כי ש הוא אדם גבוה אך התכופף כל השנים במקום להאריך את גודלו. שואלת אם מוכן להפסיק להישאר את הילד הקטן לבד (ומדמה מה יכול לעשות: ללכת אליו, לשמוע אותו...). יש לו הרבה מתנות [צחק]. תן לצחוק הזה.
ש- נזכר מהסרט של מציצים ,זה ילד זה?" "מה ילד, הוא יותר גדול ממני בהרגשה" (209) (משפט לא ברור)
ב- אמת, הילד שלך גדול ונפלא.
ש- מפחד שלא יממש את החלומות שלו
ב- מבקשת שתאפשר לו להוביל. עצום, איזה קול יש שם. נמתח ידים (הנחיות של הטיפול) - הקשב לילד
ש- אין לו קול. הכל נוזל וזורם. יוצא מהחור רהשחור
ב- כשאתה מפחד תן לילד לדבר (210). מחמאות לילד. מדמה את הענין לכך שאנחנו בכלא ומפחדים לעמוד על סף הדלת (ממש מרגישה ככה בימים אלו ללא ספק). צריך להתחיל עם רגל, יד וכן הלאה. יש לך כאילו בחירה ואתה מצטמצם ושוחב לבד צוקים או לבחור במשהו אחר ללא תנאי ולא לדעת מה יקרה - "אני שלם, אני מתנה..." אומרת לו להקשיב לילד כי ינח אותו.
ש- מרגיש שזה הפוך מילד כי זה שלם.
ב- אפשר לסמוך על משהו שלם ולא על מעקה עלוב.
ש- ניתן אפילו ללכת! מעקה שחור = משעמם
ב- תדע שיש לך בחירה לצאת או להיות גוש קטן. מה אתה רוצה?
ש - רוצה הפעמה בשוקים.
ב - מבקשת שינחה אותה.
ש- מצד לצד ולסחוט רגלים.
ב - לצאת מהחדר החשוך.
ש- הפחד מהשינוי ברגלים
ב - מה ההרגשה שהרגלים מתארכות
ש- רוח מנשבת
ב - בוא נהיה רוח מנשבת. הרבה רוח בבהונות. תן לצחוק לצאת. המשך הנחיה 3 דק נותרו (משעמם).
ש - רוצה באצבע הקטנה...211
ב' מדמה את האצבע לילד שלם. הנחיות.
ש מרגיש שהכל אפשרי.
ב - הכל אפשרי. ברוך הבא לחיים. נסיים במקום הצריבה. מבקשת מכולם לעצום עינים, להקשיב ללב ולראת את האמת והשקרים: לא עוצרים את החיים ולא מוכרים אף אחד בעבור שום נזיד עדשים (הנה הנזיד ה' - וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן...לכו תבינו) ויודעים שיש אופציה לחזור לגוש השחור ולהמית עצמנו.
הנחיות. מי שרוצה שישתף
פ - הפכה מודעת לדילים עם ההורים והברית עם אמא שלה.
ב - תחקרי את זה
ע - ש הוא ראי עבורה. היה דילים עם אבא. מרגישה שזכתה במתנה.
ב - מבינה כמה כוחות ש היה צריך כדי להסתיר את זה (וואו אין לי כוח לעוצמת הרכות שיגמר כבר)
ע - מחזקת את ש
ד - מרגישה שחחיה בבור ומגלה כמה לא יודעת לאהוב את עצמההתחברה למושג "אני עונש". יש לה נאמנות מטורפת לסבל. לפתע יש לה סוויץ
ק - היא במועדון המעניש (וואי איזה חבורה של מדוכאים). קבלה מתנות.
י - חי לבד ומכיר אותו ונהנה מהמתנה שקבל
ז- מרגישה בסיפור מיתולוגי יווני (גם לי הזכיר קופסה שחור ה- פנדורה).
ב - ארכיטיפים שנוגעים בכולנו.
ז - כול אחד יש לו צוק ודפוס להסתגל בחדר העול (212). להרוג עצמי מיתולוגי. הילדים עשו דיל עם הגרוש והיא גילתה שהיא קורבנית. ראתה בש ילד מפונק שאמא רוצה לתת לו הכל והוא לא מאמין וזה מתהפך שהוא נותן מתנה.
ב - להפוך את היוצרות - קחי אליך (הדיאלוג הזה ממש חשוב כדי להבין את הלך הרוח של עוצמת ה"רכות").
ל- בהפעמה של ש הרגישה שהחזה נפתח ואוויר נכנס.
ב - כשהוא חי מעז לתת מתנה לכולם (ווואוואואוואו)
מ - אמונה שהוא קטן, לא שווה, פחות מאחרים ומתנה.
ה -יש הרבה דילים במשפחה. היא שופטת ומפרידה בין ההורים.
ב- טוב שאת רואה את הסמוי זו עוצמה אדירה. מה שלומך ש?
ש- מרגיש טוב. עולה פחד.
ב- תהיה בחלק הזה. הבחירה בידיו. כשהית קטן לא היה לך ברירה עכשיו כאילו כשאתה גדול יש לך בחירה...אתה יכול להמשיך עם המעקה ולהכנס לחדר, לבודד עצמך, או לנסות משהו אחר. תמיד ניתן לחזור לחדר. כשאנו מקטרים אתה נאמן לדיל במקום לומר את שאתה רוצה. זה לא הכל או כלום לדעת ב. זה לא חיים או מוות. הוא רק מנסה להתנסות וותמיד אפשר לחזור לחדר. חזרה לשם היא משעממת. אתה בוחר וזה מה שחשוב.
ש - מחובר לחוויה הזו.
ב - קשה להתכחש לזה. כמה כח צריך להתכחש לדבר שהוא חד משמעי.
ש - רוצה לחיות שהוא שלם.
ב - ומה צריך לשם כך?(213)
ש- להתחבר לילד
ב - תמיד הוא שם ויש דלת לחוויה הזו. איש לא יכול לקחת את זה ממך (שקר). כמה הוא ברכה לאנשים. כולנו באותה סירה. כשהיא רואה את עצמה רואה את כולם.
ש -כיף
ב - העברה הלאה של ריפוי - כל שהעברנו לא היה לשווא. כולם מתרפאים ומרפאים. עלינו להשקות את הטוב ולתרגל דפוס חדש לנתיב עצבי חדש. מציעה לו לנוענע את הגוף ולראות מה מספק אם יש בלבול, לנשום לבלבול ולמה שעולה, לתת לידים לחפש את הילד, איזו מתנה הוא רוצה ולאפשר לו להוביל
ש- הוא יכול הכל.
ב- רואה את השקרים הישנים שחשפנו ואת האמת. מבקשת שיתרגל את החיבור
טיפול 2[עריכה]
ב - איך מרגישה?
נ - מתרגשת
ב - מברכת אותה שתקבל מה שרוצה...
נ- מעונינת להכנס להיריון. בטיפול פוריות. תשובה שלילית משפיעה על מצב רוחה (214).
ב- מנסה להבין מה דורש טיפול פוריות פרט לשינוי מצב רוח
נ- מפרטת את כל הפעולות (ללכת, להיות פתוחה וכו)
ב- הבעיה היא המינד אם כן. כלומר עם עצמה. הדימיון, הציפיות, התקוות והתנפצות.
נ- צוחקת
ב- למה צוחקת
נ- מבינה שהתקוות והציפיות גורמות לה להתבדות
ב- ספרי. מה את חווה
נ- לאסוף עצמה כי לא צלח. שוב אוספת אנרגיות ואז מגיעה התשובה והיא לא.
ב- ואז
נ- עשית כל מה שצריך לעשות. מה קורה?
ב- משקשיבה ושומעת וזה כמו עונש וכשאדם מקבל עונש הוא יגיד עשיתי כל מה שצריך מה פתאום.
נ- סוג של עונש מחדש
ב- קשה
נ- כל חודש מופיע המחזור ומזכיר שלא בהיריון וזה עונש (215). חוותה כאבים. זו אופציה לחיים.
ב- כדי להכנס להיריון אין צורך בתהליך הרגשי - ציפיות, תקוות (האמנם? היא כזו קרה) - מצינת בעצמה שהיא מדברת קר וקיצוני (ועדין לא מסכימה מחקרים הוכיחו כמה חשוב לשוחח לצמח שגדל). יש לבצע את שצריך. להמשיך בחיים ולא לקבל עונש. לדעת ב היא מניחה את עצמה במקום מעניש (מה כאילו שהולכת לטיפול פוריות?) ולכן יש לה שיעורים ומתנות חשובות שלא מגיעות.
איך את אל עצמך כי את רוצה להיות אמא והשאלה איך את אמא לעצמך. אם את מענישה את עצמך למרות שעשתה הכל ולא הצליחה. האם זה מה שמגיע לה? יש שיעורים שאת מדלגת עליהם. הרבה נכנסים להיריון טרם חשבו על זה וטובים לעצמם ואילו בך לא מוותר הדילוג הזה (למה הוא צריך?). כשמגיעים ילדים אנחנו עדין הורים רעים לעצמנו. מה עולה
נ- פיצול ראש- גוף
ב- יפה.
נ- עצב. בבטן.
ב- איפה פיצול ראש-גוף
נ- הראש לא מבטא עד הסוף את הרגש. צריך למהר. עוד מחזור.
ב- הורה עם מקל. קבלת. עשית. לא הצלחת - הבא. מה הית רוצה?
נ- לבכות, לתת לעצמה יותר, להוציא, לשחרר
ב- תראי איך הדברים עובדים ואנו לא רואים אותם באור.את מונעת מילדה פנימית ביטוי של הרגש והיא אומרת תקפצי. היא אומרת לך חכי בחודש הבא יצא. ככה הגוף עובד לא אומר במילים. יש מלחמה בין ראש לגוף. יש רק מפסידים (216).
נ- החודש החליטה להפסיק מחזור טיפולי. עושה משהו בקופ"ח. לא בבית חולים.
ב- כלומר את לא לגמרי נותנת לעצמך לנוח ולהתרפא. בואי נדבר על הדבר הטעון. מה את צריכה
נ- תקשורת טובה עם עצמה. התקשורת עם בן הזוג טובה יותר לאור מה שעברו. אם אין חודש לנוח איפה התקשורת שלה עם עצמה?
ב- בואי נקלף את השכבות. הרי את עושה תהליך ולא עושה אותו ברוגע. מה את צריכה שיקרה ואין לך?
נ- אהבה אל עצמה. לא יודעת
ב- תחזירי על המשפט
נ- זקוקה שתאהב את עצמה. נושמת
ב- הנה הגוף נשם. כל הכבוד. מחוברת ראש-גוף. בחיים שלנו נדמה לנו שאנו צריכים משהוף כסף, ילדים. בסוף אנו רוצים את החיבור ונדמה לנו שכל מיני דברים יעשו זאת. כשאת אומרת שאינך צריכה שום דבר מעבר לעצמך נשמי. מה עולה?
נ- לחבק את עצמה, להיות עם עצמה, לומר לילה טוב ובוקר טוב בלי להרביץ (צוחקת).
ב- הנה את נושמת. הילדה הפנימית נושמת לרווחה. לא צריך לנסוע לשום מקום עבור זה. דרך מפותלת כדי שבסוף נגיע לזה
נ- עולה בה פחד
ב- בואי נדבר על הפחד (217)
נ- מי אומר שאלך בדרך הקצרה אז זה יקרה? מי מבטיח? איש.
ב- מה זה "הזה" שיקרה?
נ- לא דווקא הריון אלא חיבור אל עצמה (קצת מתוסבך הקטע הזה...)
ב- יפה
נ- מי אומר שיקרה עכשיו? יתכן כי לא יהיה לה את עצמה ומפחדת.
ב- שמחה שיש פחד. זה בריא. פחד שלא יהיה לך אותך ולא שיהיה משהו אחר. אין ביטוח. לא בדרך הקצרה ולא בארוכה. הגישה עושה את ההבדל. גישה לדרך הקצרה והארוכה. אם צריך לנסוע ולהיכנס ולעשות את כל הטיפולים אבל את עם עצמך בלי להרביץ אז זו הדרך שלך אל עצמך. זה לא תנאי ולא תלוי בכלום. דברנו שעלינו לחוות ולהתנסות בכל מיני שיעורים לא קלים כדי להגיע אלינו. מה עולה לך?
נ- מבינה כי מתעקשת על החסר ולא על למלא את עצמה.
ב- וואו תגידי את זה שוב.
נ- חוזרת על המשפט . ב- מחמיאה לה על שעושה זאת נהדר. מה עוד פעם לא? הנה עונש (וואוווווווווו שחררי) במקום למלא את עצמך. מה אומר להתעקש על חוסר במקום למלא?
נ- למלא זה לנשום, לתקשר עם אנשים ולהביע את עצמה ומה שיש לה לומר.
ב- וואו כמה מתנות זכו. הענין הזה שלא בא מהר ולא מוותר עליך. לתקשר, להביע, לנשום. לכל זה לא צריך קופ"ח או בי"ח. זה פה. נשמי. לא מספיק להבין את זה היום (צריך להעניש את עצמה) ולתרגל את זה כל יום מחדש. אנחנו כל הזמן עם "מה יהיה מה יהיה מהיהיה?"
לנשום ולהיות איתך. עצמי עינים. מזכירה לה שאינה צריכה שום דבר פרט לחיבור עם עצמה (218). כשאת במקום הזה כאן ועכשיו מה את חווה.
נ- שהיא בלון. עוד שניה עפה. מלא וקל.
ב- מלא וקל. הפוך מליפול כפי שתיארת. כמעט כמו כדור פורח.
נ- אמת
ב- שארי במקום הזה. מלאי את עצמך. מהמקום שברור לך שזה הדבר הכי חשוב וזמין ואת שם, מלאה כמו בלון. ראי איך לעבור את שצריך לעבור לעומת איך שעברת את זה היום. מה את רואה?
נ- (נושמת עמוק). לא רק עושה אלא נושמת.
ב- את שם. כאן איתך. שלחת את נ לכל מיני מטלות ונשארת בבית לומר לה נונו נו כשהיא חוזרת. את מרגישה כמה החוויה הזו שונה כשאת נוכחת?
נ- כן.
ב- ראי את קיצור הדרך שעשית. פחדת שהדרך לא תביא אותך. ראי כמה הדרך קצרה. בכל שניה שאת בוחרת למלא, בוחרת בעצמך במקום בחוסר ובמה יהיה. את כבר שם. מקום רך כמו שתינוק צריך לגדול.
נ- נכון.
ב- דמיני שככה את חיה ועוברת ועושה מה שאת בורחת. בגלל זה אני רוצה שתהי שם עד לפני שעוברים למיטה ומגדלים את המקום הזה יותר. מה את רואה? חווה?
נ- אני גדולה וקטנה ביחד.
ב- מקסים. שומעים את ההורה והילד. איך זה משנה את היומיום שלך? ראי איך הגוף משתנה והתנוחה.
נ- אני גדולה, מלאה קטנה, יכולה להשתובב ולהיות סקרנית (219)
ב- אלו נחוצים לחיים. להיות גדולה, מכילה. חיה חיים ללא ביטוח אבל את עם עצמך ולא עזבת ולא הרצבת ולא הענשת
נ- הפחד נהיה חמוד.
ב- מאשרת וצוחקת כי השתנה. הפחד הפך לסקרנות, להיות שובב כי נתת לו ביטוי ולא החבאת אותו והוא רודף אחריך וכך מסייע.
נ- כן
ב- קחי רגעים לעצמך. יגיעו תובנות. פה ואחרי הטיפול של כל מה שעברת. אסימונים יפלו.כמה זה שונה שאת עם עצמך. שתפי איך היה עד כה.
נ- איך תצליח להיות כך כל הזמן שואלת בקול ילדותי
ב- מצוין. מה שמה לב. מסבירה לה כי היא מענישה את עצמה כל פעם באופן שונה: איך תצליח להיות מושלמת. שואלת מה היתה אומרת לילדה שלה אם היתה אמא טובה
נ- שמה שהיא עושה זה בסדר
ב- מצוין. ראית איך הלכנו לעתיד? (איך תצליח להיות כך...) נשמי בכאן ועכשיו. חבקי. אמא טובה אמרה לילדה מה שאת עושה עכשיו זה בסדר.
פקחי עינים בזמנך. עשית מסע עמוק. לקחת קיצור דרך. זה אנושי. בוודאי בניסיון להיכנס להיריון ואנחנו מאמינים שאנחנו צריכים ילדים (וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי)(כאחת שמאמינה שאפשר לאמץ ילדים וזה דבר נפלא עדין חושבת שזה מאוד פוגעני לומר לאישה שרוצה ילדים שזה לא כול העולם עבורה. עבורה זה כל העולם). כי ללא ילדים לא היו לי חיים. התבלבלנו החיים הם אצלנו. שואלת אם יכולה לראות את המקום הזה שקל ללכת בו לאיבוד?
נ- היתה במקום הזה. דברה עם בעלה. הבינה שלא צריך שום דבר. הולכת לישון עם עצמה (220).
ב- יש לה מורה בבית [לא ברור]
נ- נכון. מזל שהוא הגיע לזה
ב- יש לה עזרה ותזכורת מכל הכיוונים. נביא מיטה ונגדל את החיבור הזה.
שואלת עם מה עולה להעפמה למיטה.
תלמידים- להיות עם עצמה ולעגן זאת בגוף.
ב- נכון. למלא (מכנה זאת גם אמא טובה) ולא בחוסר. דפוסים שרגילה לחיות בהם. כשהיתה במקום הזה מיד היתה "בהריון" כלומר בלון. [לא ברור]
יוצאים למסע. נראה מה נגלה. מתי הראש לוקח אותך לעתיד דמיוני. נתבונן בגוף ונראה הבדלים בין הרגלים. יש בצד ימין יותר תנועה. יש יותר תנועה בפלג גוף תחתון. היכן רואים את ההחזקה? בכתפים. נסו להחזיק את הכתפים ותראו איך משפיע על הצוואר. אם יש פיצול גוף-ראש סימן שזה אזור חשוב שרוצים להקשיב לו. מה שמה לב?
נ- הכתפים מחזיקות חזק.
ב- מסכנות. עובדות קשה. בואי נקשיב להם. מה צורחות אם הית נותנת להם ביטוי.
נ- אההההההההההההה
ב- אומר הכל בלי מילים. מאשרת. נכנס בה נשימה. משהו אחר רואים? שחרור בחלקי הגוף (מצינת). נקשיב שוב לכתפים שסחבו המון. נעלה למעלה. נ הרגישי חופשיה לשתף אותנו בכל מה שאת רוצה. למה את שמה לב. איזה קול יש אם הית נותנת לנ הקטנה לבטא.
נ- איאיאיאי (221)
ב- מה אומרת הקטנה?
נ- רוצה שיניפו אותה באוויר
ב- תעשי את זה. אנו ממתינים להניף ילד באויר כי נדמה לנו שיחזיר אותנו לילדות. תקשיבי לה.
נ- ליד ימין לא בא להחזיק
ב- תקציני ותקשיבי. מה אומרת יד ימין?
נ- אל תעזבי אותי (בכי)
ב- ושמאל?
נ- לשחרר.
ב- לשחרר...אנחנו מורכבים. יש בנו שני חצאים וכל אחד רוצה משהו שונה. דבר והיפוכו. לא קל לחיות עם מכלול כזה. כשנותנים ביטוי לכל חלק הם מתחילים לעבוד יחד. מה קורה עם יד ימין?
נ- מוכנה קצת
ב- אל תדחפי אותה. אפשרי לה. תהי איתה. נעלה לצוואר, לראש, מקשיבים לכל החלקים, לילד הפנימי. נותנים להם ביטוי. מה הקול?
נ- ממממממממממ
ב- מאשררת. הצוואר מסכן. מתמוגג. ספר מה יש לו
נ- קשה
ב- מאשרת. שחררי שליטה. איך הכל צריך להיות
נ-כואב
ב- נשמי לכאב. תני ביטוי לכאב. יספר לך. כואב לי ולא שמעת. מה אומר?
נ- עצוב
ב- עצוב. זוכרים. נ ספרה שהיא עוצרת והיכן עוצרים את העצב? בדיוק בגרון ובצוואר. הוא רוצה להקשיב (222) שחקי עמו. יכול לבכות. כמה שרוצה. מה נ אומרת לצוואר? מה היא רוצה?
נ- שיראו אותה. היא קטנה.
ב- תני לה להגיד תראי אותי ואל תדלגי עלי. אל תתעלמי ממני. מה אמא טובה עושה לילדה?
נ- רואה ומחזקת.
ב- תחזקי וחבקי אותה. תערסלי אותה. מאשרת שיש הלימה בין הטכניקה הפיסית של ההפעמה לתהליך הפנימי. מחזקת את התינוקת הפנימית. לפעמים אנו עושים את הדבר הקודם כדי שתהיה הלימה. חזקי אותה. ערסלי ותראי לה שאת רואה. איך מרגישה? מחזיקה ומאפשרת?
נ- רוצה שאחזיק אותה והיא נותנת לה רק אצבע
ב- את נותנת לה אצבע אחת, כמה מדיוק לאיך שהיא חיה. היא זקוקה לך. תסבירי לה איך קשה לתת לה את האצבע.
נ- היא מתבישת שקשה לה לתת יותר.
ב- תני לה לעזוק לך. היא לא מתבישת בכלל.
נ- היא מטפסת כמו קופיפה.
ב- תני לה לטפס. לא מענין אותה להתביש. הינו בזמנים ההם שלמדנו להתביש, להחזיק, לא להראות דבר. לאט מוצאים את השכבות. מטפסת הקופיפה ואת נושמת. היא אוהבת אותך ללא תנאי ולא אכפת לה אם נתת לה אצבע.
נ- כאילו פותחת את בית החזה
ב- פותחת את הלב, יקרה. תאפשרי. תראה שאוהבת ללא חשבון וללא תנאי או בושה.
נ- הראש שואל מה זה. (223)
ב- ברור כי הראש הוא ראש. מפעימה אותו. אומרת לו כמה מתוק וכו. חוזרת על מה שהראש אומר תוך כדי תנועה והשמעת קול "אההה...". מפעימה עכשיו ראש, רגלים, הכל.. מסבירה לכולם איך רואים שהנשימה מחוברת לכוף.
נ- הראש אוהב להיות על החזה.
ב- ראש רוצה להניח עליה. מחמיאה לראש. כמה כיף וכו. מפהקת כמו תינוקת. ולא סתם אלא נשימה פתיחה. מסבירה איך רואים חיבור שלא נראה כשהתפים היו מוחזקות. מה השתנה?
נ- מרגישה את כל עמוד השדרה.
ב- מסבירה לה שהיא איתה והכל מחובר.
נ- השכמות שואלות מה איתם
ב- מרגיעה שהן מגיעות אליהן ושואלת מה כל הקשרים ומה אומרות השכמות? מותר להוציא אנחות. נצטרך כול מי שסוחב משהו (מהקהל) אליהם. נכנסים לשורש הכתפים ולכל חלק שלא היה זמן להקשיב לו. מסבירה שהיא פורסת כתפים, תנועה, מבקשת שתשמיע קול. שומעים איך הקול משתנה. שומעים איך הקול משתנה? שומעים את הילדה?
נ- שואלת אם אפשר לחיות ככה.
ב- אפשר. מפעימה. תאפשרי לה לחוות. להרחיב ולהאריך.
שואלת אם מבינה איזה אמא רעה היתה (וואו שתשחרר). ראי שאפשר אחרת.
נ- מרגישה גדולה וקטנה שוב.
ב- חוזרת על דבריה. מפעימה בכתפים כדי להסיר עול ולתת ביטוי. מבקשת שתפעיל את השפתים ומשמיעה קולות. מסבירה שנאו שומרים המון קולות. הפנים הם מפתח. שואלת אם שומעים. הקול יורד לבטן (224).
הנה את עובדת עם האיאייא והצואר והפנים משתחררים. מחמיאה לה על איך משתמש בפנים שמחזיקות צוואר ושכמות. מה השתנה כשפתחה את הפנים?
נ- גמישות בגוף
ב- מפתח חשוב. קיצור דרך. להתחבר בהזזת הפנים. מסבירה שיש נשימה, רי]וי, ממשיכים לאגן וכן אלה. איך הכל נפתח ומדהים. מגיע הקול ועכשיו מתארת שהוא נמוך וכולם שומעים נכון? יש מקום לאוויר שמגיע לרגלים, עיפות. רוצה שיעברו לגלגול ברגל ימין. נקשיב לכל רגל. ננשום לרגל ימין. לגול מלא. מה היא אומרת אם היתה נותנת לה.
נ- כן
ב- למה אומרת כן
נ- "לתנועה הזאת, לחיים" (224)
ב- מחמיאה לה שהתנועות קטנות. מחברות. נוצה. מסבירה איך התנועה עוברת בעמוד השדרה ושהיא נושמת עמוק כי הכל מתחבר ונפתח. הפנים חופשיות , הרקמה שונה. מסבירה שעוברים לרגל שמאל ומקשיבים לכל חלק. שואלת מה עולה ומה החלק חש ולמה הוא זז (קפץ לי יום שלישי של שרקו). מה עולה בקול, במילים, בצבע? מדוע חשש ומדוע זז. נושמים לרגל.
נ- הרגל כאילו פחות מחוברת בצבע כחול.
ב- ראתה שיש משהו אחר. הבה נקשיב לה. האם מחוברת?
נ- שואלת למה פחות מחוברת?
ב- מה לא בסדר. צריכה להשם לב איך מהדהדת את החוויה עם הניסיון להיכנס להיריון
נ- כאילו משהו רוצה להתנער ממנה
ב- החלק שרוצה להתנער. היא התנערה מדי חודש. זה החלק שמאפשר חיבור. לתת לאמא ולתינקות לבטוח במה שעולה (225)
נ- תוהה אם לחבק את עצמה
ב- מעודדת לעשות זאת. שואלת מה הקול שעולה
נ- משמיעה קול
ב- מסבירה לה שהילדה שמחה כי אמא מחבקת אותה (זה מטריד אותי שהיא מסבירה להן את החוויה). מבקשת לחבר את החלקים. מסבירה שהיה משהו מרתק של חיבור פיזי מדהים כשרוצים להתנער מחלק בנו אך אלו לא הולכים לשום מקום. זו הזדמנות להיות איתה ומבקשת שתאפשר לשרירי הפנים...
נ- משמיעה קול מופתע
ב- מאשררת שהחיים מפתיעים. איך מרגישה?
נ - קלילה
ב- מה הקול? שומעים איך הקול מחובר? מלמעלה עד מטה? הקול תקוע בכל מיני מקומות בגוף ולא שמים לב. אם נותנים לקול להיות בתנועה עם הידים...מאשרת שעושה זאת. מבקשת שתאפשר להן לנו וגם לפנים. ולרגלים. כתינוקות התנועה היתה מחוברת. בזמנך תוכלי להתפך לתנוחת עובר - להתרכבל עם הגדולה והקטנה. מה את שמה לב?
נ- שלוה. האנרגיה יוצאת מהקצוות וזורמת מהגוף.
ב- מבקשת שתספוג את החוויה.. יש לה הכל שהיא עם עצמה. מבקשת שתאפשר לגוף. שואלת מה עושות הפנים. מעודדת ומחמיאה לה שבוטחת בגוף וגם מורה לכך. מבקשת שתהיה כעובר. מבקשת שתאפשר לגוף להיות בתנוחת עובר. לחבר את החלקים. התנוחה מרגיעה ומזכירה שהכל בסדר. מורה לעצום עינים, להתכרבל, לנענע עצצנו, לנשום, לחבר הכל. מה נוגע ומה אנו מדלגים? שוכחים? מבקשת לנשום לחלקים בגוף. מה התינוק כלומר הילד הפנימי שלנו היה רוצה שנשמע (226).
הגוף נפש מדבר בשפה עמוקה של צבעים. נוחי, המום חיבורים מתרשחים, איך חיית עד כה, איך אפשר אחרת. אסימונים נופלים. נענעו עצמכם. שתפו עוד מעט היכן נגעו בכם הדברים. אחכ יראו מה לקחה מהטיפול.
ק- התחברה ללמוד מהילדה לאהוב ללא תנאי. ללא חשבון ובושה.
ב- איך לוקחת את זה ליומיום?
ק- להזכר איפה יש בושה, תנאים ולשאול איך אפשר אחרת.
ב- תודה שאת מזכירה אותנו.
א- רצתה להיות מטופלת. ידעה כי תקבל משהו חשוב. רצתה להיות נוכחת בלי תנאים ואז היא בהריון רוחני
ב- תמיד יש תנאים. אנחנו נוכחים עם כל מה שיש.
מ- גם מרגישה שאם דברים יהיו אחרת תהיה מאושרת.
ב- מה הפחד אומר?
מ- רוצה להרגיש טוב בתנאי זה.
ב- וזה עובד?
מ - לא.
ב- יפה. מתוך הבנה שזו הנוסחה הבטוחה שזה לא יעבוד. ההתעקשות כי התכנית שלנו תקרה ונרגיש טוב זו דרך טובה לוודא שלא נגיע לאושר שכנראה הכי מפחיד אותנו ואנו עושים הכל כדי לא להגיע. מה יקרה אם תרגישי טוב?
מ- שלמות מצד שני יש חלק שאומר שאינו רוצה לוותר
ב- על מה לוותר?
מ- על המלחמה (227)
ב- הגענו למצב שאם מוותרים מוותרים על המלחמה אותן אנו עושים הכי טוב.
ד- כשאמרה ב ש"שלחת את נ לטיפולים ועזבת אותה" זה התחבר אליה ששלחה עצמה לכל מיני מקומות וחוויות אך עזב את עצמו. מפקיר וזונח את עצמי. זה מחדד את המקום ושמח שלא נוטש אותי.
ב- עידוד
י- רוצה להודות שיצא לה להפעים. חוותה ריפוי.
ל - רוצה לומר תודה. זה הטיפול שלה. אמירה של מה שצריך...
כ- לקח את ההתעקשות על חוסר. הבינה שזה דפוס וזה מה שהיא משדרת. מתפללת לשפע על חושבת על חוסר.
ב- זו תוכנה ששמה "אין". עצם זה שאת רואה זה לא אוטומט. עוד קצת. ניתן להחליף את התוכנה. היא תחזור להחליף ושוב. ולאט המרוויחים גדלים והתוכנות משתנות.
ת- לקח את הקטע שעובדת עם נ על הפנים והקול. והתנועה. מאפשר לדברים לצאת החוצה.
ט - אחרונה חביבה.
ג- מתרגשת שבשיעור האחרון עשו תרגיל קבוצתי. שמחה שהתעקשה להגיע כי מרגישה בבית. כולם חלקים שלה ואין "אני והם".
ב- נהדר. מה שלומך?
נ- שמח לשמוע את כל השיתופים. הטיפול היה מרגש. רעדה כשירדה מהמיטה וזו היתה חווית גופנפש. סבתא קבלה אותה ללא תנאים וכך הרגישה בטיפול.
ב- קבלה שלמה. קחי פנימה אליך ומה את לוקחת עם מה שעברת בטיפולי הפריות? (228) איך אפשר לעבור את שאת עוברת?
נ- כבוד לגוף שלי.
ב- שוחחי עם הפנים ותחווי תקשורת עמם. איך זה? (צחוק קהל)
נ- מקצינה תנועות פנים: לחיות ולומר מה שיש לי
ב- חווה את עצמך אחרת? שואלת גם את הקהל
נ- לתרגל לדבר מחדש
נ- כמו לגדל ילדה. אין מה לחכות. דלדול העצמות, הקול שלך קטן, התנועה היתה ואת לא היית עם עצמך.
במקום להתעקש על החסר יש אפשרות להיות אתך, למלא, לנשום. יש לך שני מפתחות: לנשום ולתרשר עם האנשים.
משפט המפתח - את לא צריכה יותר מעצמך. יש בחירה םא לעשות טיפולי הפריה או לא. יהיה עם עצמך ללא תנאי. אל תנטשי את עצמך. תנשמי (פירוט אברים), תנעי גוף - תקשיבי למה שיש לה לומר.
נ- תודה.
ב- תהיו עם עצמכם. שבת שלום