לדלג לתוכן

משתמשת:יוני2023/it's mine/שיעורים חיים, על חופש, זוגיות, התמכרות, געגועים ושאר יהלומים/הגעגוע עמוק בתוכך

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

געגוע[עריכה]

געגוע הוא עמוק, שורף, הוא מוסתר היטב במטלות היום (ריצות, הסחות דעת, מטלות) אך הוא בוכה בשקט, מיחל כילד בוכה נאמן מחכה להורה אוהב.
געגוע הוא המכר העתיק ביותר עד שאתה כבר לא זוכר למה את מתגעגע והוא פועם.
הגעגוע מכלה, מניע רק בניסיון שהוא יעלם כי הוא בלתי נסבל. מגיפת ההתמכרות שלנו חושפת את הגעגוע מתחת לפחד מאיבוד שליטה.
הסוד הוא שכל מה שאתה כמהה אליו קיים והוא מעולם לא הלך לאיבוד והוא עמך (6). כל נשימה היא עדות לכך.
הסוד הזה כה גלוי שלא רואים אותו ולא יכולים לשאת ולהכיל את האהבה הזאת. למדנו לצפות שמשהו יגיע ויקרה אך הכל קורה. זו הראיה מצועפת בשכחה.
ואין טעם לדבר על זה, ועדין אנחנו בציפיה, תסכול, קיפוח, שכל צבע מרהיב הופך לאפור, וכל נס מובן מאליו. אנו צריכים לחוות את האמת. כפי שפעם חווינו ומתגעגעים אליה.
הדגש בעוצמת הרכות הוא על חווית הכמיהה, השלמות והאהבה. אנו יגיעים לחוות את החיבור ומתוכו מתישרים עם הנשמה. מתוך חיבור זה הכל נופל למקום ומבינים שלא נפלנו או ננטשנו אלא רק שכחנו.
כשמאבדים הכל קל לגלות בדיעבד שזה נס. נס לא צריך להיחוות על ידי אבדן וכאב. ניתן לעשות זאת בשמחה, באהבה ובפליאה.

כאן (לא) חופרים[עריכה]

אפשר לנתח אינספור את הנפש. להגיע לתובנות ועדין לא להרגיש מסופקים. תמיד יהיה הדבר הבא אותו נרצה ולא יהיה לנו. תמיד יהיו הבטחות שאם נעשה א או ב אז נגיע ל...אבל מה עם עכשיו? (7) בנענוע צף קצב פעימות הלב וצף ועולה הניצוץ הפנימי שמרפא. מעבר למחשבות שמעסיקות את הראש נפתחת דלת להורה המכיל שכמהה הילד.

החוויה הזו מתאפשרת לכל אדם כי נמצאת בכל אחד ואחד. הבעיה היא שכל אדם שאליו אנו פונים ואנחנו עצמנו עטופים בשכבות של רעיונות. מה צריך כדי להגיע וקשה להדיע למה שכבר כאן.

עוצמת הרכות אינה מנסה לעצב אותך אחרת אלא מקלפת שכבה אחר שכבה של שכחה, עיוורון, דחיה, הקטנה. קורבנות, כעס ופחד...כך שאדם מתחבר לקיים בו.

הקסם שאבד חוזר בנשימה.איך שכחת. כל תנועה מבטאת פעימת החיים וחשים כילד אהוב בעולם, חיבוק בידי הורה אליו ייחלת, הורה שעוטף אותך בקבלה ללא תנאי שאומר כי הוא אוהב אותך ללא תנאי.

כל נענוע שאתה נושם הוא קולה של הנשמה (8). ההתמדה ומוכנות לשאת לב אנוש מבלי להישבר ולהילכד לאשליות, דרמות, תקוןת שמתנפצות, בעולם בו לא הולכים לאיבוד, חשים בודדים, נכשלים, חוסר אונים, תלות ואתר.
וכשנחוש אהבה יעלו קולות מתנגדים שיניאו אותנו מלהאמין וימשכו אותנו אל הסבל. חיוני לדעת מה עושים עם חלקים פנימים שמושכים לניתוק ולסבל. בעוצמת הרכות יש גשר להורה מכיל ומרפא. קילו שכבות הסבל שבמקום לברוח מהחרדה, הציוניות והזלזול, לומדים להיות הורה מכיל וחובק. במקום לברוח מהפחד מכילים אותו, מקשיבים ומתאחדים עמו.
בית הקיבולת גדל להכיל את הטוב כך שקשה להכיל ואנו מיד רוצים להרוס ולבחל בו. עתה יש מקום לחמצן בריאות שלנו.
לא עוד חיים אפורים. מובנים מאליו. כדו"T מסתובב סביב השמש וכשאתה יושב על הכסא זהו נס (9).
אתה נושם ורואה שבכל רגע הכל מתחדש בכל נשימה.
ככל שלומדים להתחבר פנימה לכל חלק מיד זה משתקף החוצה. אינך עוד הילד הקטן שצריך אלא מתמלא לתת, לקבל ולתת בערבות הדדית.