משתמשת:יוני2023/it's mine/התיווך והסביבה כמפתחות ליחסים שיקומיים מקדמי החלמה

התיווך והסביבה כמפתחות ליחסים שיקומיים מקדמי החלמה

התיווך והסביבה כמפתחות ליחסים שיקומיים מקדמי החלמה מאת נעמי הדס לידור, נעמה כץ, פנינה וייס, אנדראה רפפורט, דורית רדליך וענת נצר מתוך נעמי הדס ומקס לכמן, נגד כל הסיכוייפ, משיקום ומהחלמה בבריאות הנפש לשילוב קהילתי עמ 284-300.

פתח דבר

תיווך הוא רכיב חשוב ובעל כח רב להשפיע על תהליכים חינוכים, טיפולים ושיקומים.

התיווך גם חשוב בבריאות הנפש לאנשי מקצוע ולאנשים אותם הם מלווים כמקור לקיום תהליכים. יחד עם זאת לא תמיד ברור לאנשי המקצוע ולאנשים אותם הם מלווים מה נדרש מהם כדי ליישמו.

במרכז קשר שיקומי אופטימלי עומד התיווך ובהוא חשוב כדי להפוך כל סיטאוציה של קשר לסיאוציה של שינוי ולמידה. המאמר עוסק בתיווך וחשיבותו כך שנהיה פחות אימפולסיבים, ניצמד למטרות אותם הצבנו ונפעל בשליטה יתרה.

מורים/הורים/מטפלים הטילו את האחריות על תקשורת לא מספקת או לא תקינה על האדם. תיווך מאפשר הסתכלות אחרת שבה האחריות והיכולת לתקשרות טובה היא על נותן התיווך.

קוגניציה - יכולת הפרט לרכוש ולעשות שימוש בידע פנימי וחיצוני לשם הסתגלות לסביבה (285). המודרנזיציה הביאה לכך שעלינו להתעדכן וללמוד שימוש במכשור חדש. בנוסף, האדם צריך ללמוד לתעדף, לבחור, להחליט ולהסתגל לשינוים מהירים ומשמעותים. חלק מפגיעה נפשית היא קוגנגטיבית.

מודל משולש התיווך : משלוש בו נמצאים הלומד, המלמד והגירוי. באמצעות המודל ניתן ללמוד על תיווך בסיטואציה. דוגמה: אנו יכולים להפגיש ילד בן 6 את הספור הברווזון המכוער על ידי הזמנתו לקרוא את הספר. הילד יכול לקרוא, להסתכל בתמונות ולהבין ככל יכולתו את הספר בלי שאנו נדע מה הבין ממנו. מנגד אנו יכולים לקרוא לילד את הסיפור. המילים בהם נשתמש, התוספות שיוסיף הקורא, ההדגשים, האינטונציות וההפסקות יהיו שונים והלמידה תהיה מכוונת ומעמיקה יותר. בתהליך כזה נראה שינוי שמתרחש בילד בין המתווך לגירוי עצמו (286).

המתווך (מורה, הורה ומטפל) ומקבל התיווך מתבוננים על אותי גירוי (משימה יומיומית, משימה לימודית או סיטואציה חברתית). מקבל התיווך הוא אדם שרוצה לעשות שינוי בחייו. המתווך מבקש לבצע את השינוי בחייו של מקבל התיווך ומלווה אותו בשינוי. האינטראקציה מכניסה סדר במפגש של מקבל התיווך עם העולם. האינטראקציה מתווכת מאפשר למקבל התיווך כלים להתבוננות בתופעות, להבין קשרים בניהן ולגלות חוקים עליהם מבוססים.

קוגניציה מורכבת מ3 מרכיבים: מקלט, עיבוד ופלט. תפקיד ההורים היום אינה ללמד מיומנויות או תוכן ספציפי. המשימה העיקרית של הורים היא ללמד תכונות למידה, לאפשר יכולת ומידת פתיחות וגמישות שתאפשר שינוי והסתגלות תואמת במפגש עם גירוים משתנים וחדשים. בעבודת השיקום למידה נעשת כל הזמן. כשלאדם מחלה עליו ללמוד להשתנות, לרכוש כלים ומיומנויות שלא היו טרם ההתמודדות.

למידה - עשיה של דבר שאתמול לא היה יכול לעשות או ביצוע של אותו דבר באופן שונה. למידה יכולה להיות למידה של תוכן חדש אשר לא ידע קודם לכן, מיומנויות חדשות, לחוות חוויה חדשה ולחוש תחושות חדשות. בכל למידה תוכן/נושא + תהליך. למידה מערבת קוגניציה (קשב וריכוז, התמצאות במרחב ובזמן, זיכרון, מיון וארגון). לעיתים אנו מטילים את האחריות על האדם למשל שאינו רוצה לעבוד כי הוא מאחר לראיונות העבודה, אינו מתאמץ מספיק אך בפועל יש לו קשי התארגנות ומתמצה בחומר.

הגישה הקוגנטיבית דינאמית והקוגנטיבית מאמינה שביכולת כל אדם להשתנות בכל גיל ומצב בריאות אם יש התנאים הדרושים: תיווך וסביבה מאפשרת. הגישה הקלאסית מניחה בדגש את הגורם הגנטי או הפתלוגי כמרכזים ביכולת האדם ולכן אפשרות השינוי מעטה מאוד. כותבי המאמר מאמינים כי האדם הוא מערכת פתוחה הניתנת לשינוי משמעותי או מבני ע"י התערבות הסביבה כאשר התיווך משפר את הלמידה. גישה זו, להבדיל מהמסורתית משתקפת בדבריו של פוירשטין: "אצלי הכרומוזומים לא יגידו את המילה האחרונה".

למידה עליה דנים בספר היא המייצרת שינוי. שינוי בחשיבה פירושו היווצרות תנאים שדורשים מהאדם לרכוש מילים, מושגים חדשים, דרכי חשיבה או פעולה שלא עלו בדעתו כדי לשנות ולשפר את התקשרות עם הסביבה. כל אדם יכול לרכוש ידע, מיומנות ומבנים קוגנטיבים חדשים שיפתחו לו דרכי תקשורת שלא היו במאגר הידע והיכולת שלו. דוגמה: הכנת מצרכחם לפני קניה בסופרמרקט מחייב למידה של דברים בבית, למידה של דרכי ארגון (מיקום בסופר). למידה של קניה מאפשרת לנו לארגן את הקניה באופן יעיל ונכון . זו אסטרטגיה חדשה של תוכן ומבנה = למידה מבנית.