לדלג לתוכן

משתמשת:יוני2023/it's mine/האמת על החיסונים/פרק 1: אוטיזם וחיסונים

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

לאחר הוצאת המהדורה הראשונה של הספר ניתן בארה"ב פסק דין ששינה את הדיון סביב חיסונים ואוטיזם. אנה פולינג, בתו של ג'ון פולינג, רופא מג'ורג'יה תמכו במתן חיסונים מאחר שבעבודתו כנוירולוג נתקל האחרון בסיבוכים של מחלות שיכלו להימנע על ידי מתן חיסון.

אנה נולדה כתינוקת בריאה. ב19.7.2000 היא קבלה 9 חיסונים ב5 זריקות. לאחר 48 פתחה חום, היתה חסתר מנוחה, בכתה ללא אפשרות להרגיעה, זחלה ולא הלכה.

3 חודשים אחרי פתחה תסמיני אוטיזם: נמנעה מקשר עין עם הורים ואבדה ידע שפתי.

אחרי 4 חודשים: אובחנה כאוטיסטית באופן רשמי.

בארה"ב היה דיון סוער סביב אנה. באנגליה הוטל שתיקה על המקרה שלא זכה לפרסום רשמי. רב האנגלים לא יודעים על פסק הדין התקדמי שבו קבעו כי החיסונים גרמו לאנה אוטיזם. יש להורים זכות לדעת עובדות אלו כדי שיכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי חיסון ילדיהם. סיפורה של אנה אינו שכיח. ילדים רבים פתחו בעיות דומות לאחר קבלת החיסונים. מה שהופך את המקרה מיוחד הוא קביעת הרופאים במשרד הבריאות שהאוטיזם הוא תוצאה מהחיסונים (כפי שנקבע נובמבר 2007). עד אותה תקופה שום רופא לא הכיר בקשר בין אוטיזם לחיסונים. ההודאה היתה מהפכה (18).

בדיקות נוספות העלו כי חנה:

  • סובלת מהפרעת ליקוי מיטוכונדרי (MD - Mitochondrial Dysfunction). המיטוכונדריות הן מפעלי האנרגיה שנמצאים בתאי הגוף ומפיקים את מרבית האנרגיה. הן חיוניות לתפקוד תקין, במיוחד של אבירי הגוף שצורכים אנרגיה גבוה (למשל מוח ושרירים). רופאי משרד הבריאות סברו שחיסונים החריפו את ליקוי המיטוכונדריאלי של אנה והובילו להתפתחות אוטיזם. רופאים שנתנו את החיסון נסו למנוע גל של בהלה מחיסונים. הם צינו כי אנה היא מקרה מיוחד, והורים לילדים שאינם סובלים מליקוי המיטוכונדריאלי אינם צריכים לחשוש מהחיסונים מרובים. מחקרים הוכיחו כי מילות העידוד היו כוזבות. ליקוי המיטוכונדריאלי היא הפרעה נדירה . יחד עם זאת במחקר באנגליה נמצא ש-0.54% (יותר מ1 ל200 ילד) נולדים עם חרידות במיטוכונדריות שמתבטאות במוטציות במיטוכונדריאליות פתוגניות (כלומר כאלו המחוללות מחלה) בדנ"א ועלולות לגרום לרמה מסוימת של ליקוי מיטוכונדריאלי או למחלה מלאה.

במחקר אחר נמצא שילדים אוטיסים יש סיכוי גבוה להיות בעלי ליקוי מיטוכונגריאלי בהשוואה לילדים אחרים. שיעור הילדים האוטוסטים הלוקים בהפרעה עולה על 4% (1 ל-25 ילדים). יש חוקרים הסוברים כי ליקוי מיטוכונדריאלי הוא הגורם לאוטיזם בקרב חלק מהילדים. לילדים אוטיסטים המתמודדים עם ליקוי מיטוכונדריאלי בעלי סיכון רב לסבול מבעיות בריאותיות כמו בעיות בקיבה, במעים, עיפות - ביחס לילדים אחרים.כמו גם, לסבול מנסיגה התפתחותית או מאיבוד כישורים שרכשו. בעיות אלו מופיעות בקרב ילדים שפתחו אוטיזם אחרי קבלת חיסונים.

ליקוי מיטוכונדריאלי אינו הפרעה נדירה כיום. מעל ל3000 ילדים מתמודדים מהפרעות מיטוכונדריאליות באנגליה מדי שנה. חלקם בסיכון לנסיגה אוטיסטית לאחר קבלת חיסונים. אין מבחן סקר הבודק את הימצאותו של הליקוי המיטוכונדריאלי ולכן אין דרך לדעת אם ילד נמצא בסיכון. אנה פולינג התפתחה באורח נורמלי לפני קבלת החיסונים בגיל 19 חודשים.

ד"ר פולינג קרה לרפורמה במועדי החיסונים ובקש מהרופאים בבריאות הציבור לקרוא את הכתובת שעל הקיר שאותה שרבטה בתי בת ה-9.לצערו ההיסטוריה מלמד שרב האנשים יפנו מבטם לכיוון השני.

החיסונים כוללים מרכיבים שונים שעלולים לגרום לאוטיזם של אנה. יתכן כי הכספית שהכילו 3 חיסונים שחנה קבלה, נגיפים חיים כולל אלו בחיסון הMMR (19), מספר החיסונים הכולל - 9 חיסונים במכה או השילוב של הגורמים.

אוטיזם היא הפרעה אוטו אימוניתב קרב חלק מהילדים בה מערכת חיסונית שלה גוף תוקפת את תאי הגוף עצמם. ההפרעה האוטיסטית היא אחת מכמה הפרעות אוטו - אימוניות (סכרת ואסתמה) שנמצא קשר בינן לבין חיסונים.

חיסונים צריכים לגרות את המערכת החיסונית ולכן אין זה מפתיע שעלולים לגרום להפרעה אוטו אימונית. יש על כך הסכמה שיתכן ויתרחש אצל חלק מהאנשים בעקבות חיסון. הויכוח כמה זה נפוץ או שכיח. ב20 השנים האחרונות נסק מספר הילדים הסובלים מהפרעות הקשורות למערכת החיסונית: אלרגיות, אסתמה, אקזמה, הפרעות אוטו אימוניות (שבהם הסוכרת היא הנפוצה ביותר)לעיתים קרובות במשפחה יש הפרעו אחדות במערכת החיסונית - למשל לבני משפחה של ילדים אוטיסטים יש סיכוי גבוה יותר לסבול מאסתמה, אקזמה. גם הסכרת גברה בשנים האחרונות ביחוד בקרב ילדים מתחת גיל 5.

אז מהו הדבר שגורם לכל זה?

[עריכה]

התיאוריה הנפוצה בשנים האחרונות היא שמגע עם מחוללי מחלה בתקופת הילדות המוקדמת גורם להתפתחות של זיהומים ומסייע במניעת מחלות אלרגיות כמו אסתמה ואקזמה.

מאחורי הגישה הזו היא שמערכת החיסונית בגיל רך מתפתחת בשני אופנים:

  1. תגובה מסוג 1 - תגובה יעילה למלחמה בזיהום הנוצר במגע עם סוגים של מחוללי מחלות. התגובה המעודפת.
  2. תגובה מסוג 2 - תגובה אלרגית - מעוררת אלרגיות והפרעות במערכת החיסונית. ילדים נוטים להיוולד עם מערכת חיסונית הזו. לאחר זמן כתוצאה מחשיפה לזיהומים המערכת הופכת לתגובה מסוג 1.

ישנם זיהומים שמעוררים את המערכת החיסונית ביעלות רבה יותר מאשר אחרים. נסיבות מסוימות בתקופת הילדות מונעות או מעודדות מחלות אלרגיות (20).

ישנם גורמים שמפחיתים את הסיכוי להתפתחות של אלרגיות ואסתמה כמו:

  • מגורים עפ בני משפחה גדולים יותר או הליכה לפעוטונים בגיל הרך כך שיש חשיפה גדולה לזיהומים.
  • מגורים עם בעלי חיים.
  • הידבקות במחלת החצבת בגיל הילדות
  • הצטננויות חוזרות ונשנות
  • דלקת מעיים תדירות
  • הידבקות באעבעבועות רוח (ככל הראנה).

גורמים המגבירים כנראה סיכוי להתפתחות אלרגיה ואסתמה:

  • משפחה קטנה
  • חי היגנה גבוהים מדי
  • נטילת אנטיביוטיקה בגיל הרך.

תפקידם של החיסונים

[עריכה]

הבעיה עם חיסונים שרובם מעוררים את המערכת החיסונית לתוגבה 2 - תגובה אלרגית בואפן ישיר ודרך תוספים בחיסון כמו אלומיניום. השאלה האם אלו מתורגמים למחלה אמיתית בסוף.

מחקרים רבים בחנו את הקשר בין חיסונים למחלות אלרגיות והגיעו למסקנות מבלבלות.

יש הוכחות כי חסונים מגבירים סיכון להתפתחות של אסתמה ואקזמה למרותש קשה לזהות את ההשפעות היחודיות של כל חיסון בפני עצמו.

  • הועלה כי חיסון המשולש DTP (טטנוס, שעלת ודיפתריה) גרם למחצית ממקרי האסתמה בארה"ב.
  • נמצא קשר בין חיסונים נגד המופילוס אינפלואנזה מסוג B (Hib) ונגד כבד נגיפית מסוג B (Hepatitis B) לבין עליה של 10% ו20% בהתאמה בסיכוי ללקות באסתמה (כנראה לא תורגמו כראוי את המשפט).
  • חיסון MMR נקשר לסיכון לפתח אקזמה.

במאמר על הנושא מחברים הביעו דאגה שחיסונים לא תורמים לגירוי מיטבי של מערכת חיסונית של התינוקות. המסקנה שהגיעו המחברים היא שחיסונים לא גורמים למחלות אלרגיות (21). מסקנה זו ספגה ביקורת בשל הטענה שהמחקרים שנערכו היו לקויים ונועדו להסיר את האשם מעל החיסונים.

במחקר ארוך שעקב אחר נבדקים, מעל ל8 אלף ילדים מטסמניה (אוסטרליה) שנולדו בשנת 1961, לאורך תקופה ארוכה, וקבלו חיסוני דיפתריה, טטנוס, ששעלת, פוליו ואבעבעבועות שחורות, מצאו קשר בין כל החיסונים פרט לחיסון נגד אבעבועות שחורות לעליה של 50% במקרי האקזמה והאלרגיות למזון בגיל שבע. למרות העליה הגבוהה הסיקו מחברי המאמר שהפחד של ההוקים מכך שילדים יפתחו מחלה אוטופיות (הכוללות אקזמה ואסתמה) לא צריך להרתיע מחיסון הילדים ביחס ליתרונות בחיסונים.

אפשר לפרש את אותו מחקר בדרכים שונות

[עריכה]

מחקרים רפואים רבים אינם מספקים סבירות גבוהה ברורה וחד משמעית כי יש קשים בחקר אנשים ומחלות. רובם מחקרים פגומים.

דוגמה: מחקר משנת 2004 שבחן תיקים רפואים של ילדים המתגוררים בווסט מידלנד (אנגליה) בין 1988-1999 והוצאת מידע על התחסנותם לאסתמה ואקזמה. נמצא כי ילדים שחוסנו בחיסון המשולש DTP בהיותם תינוקות היו בעלי סיכון פי 14 ללקות באסתמה ופי 9 ללקות באקזמה בהשוואה לילדים שלא קבלו את החיסון.

ילדים שקבלו חיסון MMR היו בעלי סיכון גבוה פי 3 לפתח אסתמה ופי 3 לפתח אקזמה ביחס לילדים שלא חוסנו בחיסון. למרות הנתונים שנראים חד משמעית החוקרים הסיקו כי שגרת החיסונים אינה מהווה גורם סיכון להתפתחות של אסתמה או אקזמה.

מדוע המסקנה סותרת לתוצאות? כי החוקרים בדקו את התדירות בה בקרו ילדים אצל רופא המשפחה שלהם. היסכון המוגבר לפתח אסתמה ואקזמה היה גבוה אצל ילדים שבקרו את רופא המשפחה שלהם פחות מ4 פעמים ב6 החודשים האחרונים. ילדים אלו היו בעלי סיכוי נמוך יותר לקבל חיסון וסבירות נמוכה יותר להיות מאובחנים על ידי הרופא שלקו באסתמה או באקזמה. הסבר אחר הוא שילדים המבקרים פחות את הרופא נקלים בפחות גורמי סיכון ללקות באסתמה או באקזמה ולכן הפגיעעים יותר לחיסון (22). ילדים שבקרו אצל הרופא בין 4-6 פעמים במהלך 6 החודשים - תדירות גבוה כדי להיות מאובחן באסתמה ואקזמה - היו בעלי סיכון פי 4 לסבול מאסתמה אם חוסנו בחיסון המשולש DTP.

מחקר יחיד זה לא מוכיח דבר. למרות הממצאים של המחקר - תינוקות שחוסנו היו בעלי סיכוי גבוה לפתח אסתמה בהשוואה לילדים לא מחוסנים - החוקרים הסיקו כי החיסון אינו גורם סיכון להתפתחות אסתמה.

הסבר טוב יותר הוא שהחיסונים גורמים לעלייה בשכיחות האסתמה אצל ילדים.

מחקר באוסטרליה מצא שיש קשר בין מערך חיסונים מלא (MMR, OPV - חיסון פומי - דרך הפה - נגד פוליו ו-DTP) או חיסון נגד שפעת לבין עליה בסיכוי ללקות באסתמה. ילדים שקבלו את כל החיסונים היה סיכוי גבוה ב-52% ללקות באסתמה בהשוואה לילדים שמעולם לא חוסנו.

יחד עם זאת המשפט האחרון במאמר של המחקר ההיסטוריה הצהיר כי לא סביר להסיק כי חיסונים הניתנים בגיל הרך מעלים את הסיכוי ללקות במחלות אטופיות (קבוצה של הפרעות אלרגיות בניהן אקזמה) או באסתמה בילדות.

חריג למצוא מאמרים מדעים שהמסקנות במקרה הטוב מאתגרות את הממצאים של החוקרים עצמם ובמקרה הגרוע סותרות אותם לחלוטין.

דחיית מתן החיסונים

[עריכה]

לא הוכח שיש קשר בין חיסונים לבין מחלות הקשורות למערכת החיסונית למרות הסבירות הגבוהה שיש קשר. עיכוב במתן החיסונים לתינוקות עשוי להפחית את שיעור המחלות האלרגיות. שני מחקרים יחדים שבחנו את הנושא גילו שעיכוב במתן החיסונים גורם ליקידה משמעותית בסיכון לפתח אלרגיות:

  • המחקר הראשון הראה שדחית מועד החיסונים לגיל 5 חודשים הפחית את הסיכוי להתפתחות אסתמה בקרב 57% מהילדים.
  • המחקר השני מצא שדחית של השלמת סדרת החיסונים הראשונה לאחר גיל 12 חודשים או עיכוב מתן חיסון הMMR עד לאחר גיל שנתים הפחית את הסיכוי להתפתחות קדחת השחת ב40%. כמו גם, מועד החיסונים הוא החשוב ביותר מעצם קבלת החיסון או אי קבלתו.

יש חיסרון בעיכוב מתן חיסונים. חלק מהמחלות תוקפות בצורה קשה יותר תינוקות רכים ולכן על ההורים לשקול את הסיכונים מול היתרונות לילדים (23).

סוכרת ומחלות אוטו-אימוניות אחרות

[עריכה]

מחקרים על סוכרת הגיעו למסקנה שחיסוני ילדים לא מגיברים סיכון ללקות בסכרת. המחקרים היו דלים ובעלי השפחה שחבו שהניסוים לא היו מספקים לענות האם קיים קשר בין סוכרת סוג 1 לחיסונים. חוקרים אחרים מצאו קשר בין חיסונים לבין סכרת ביחוד בקרב ילדים שבמשפחתם יש היסטוריה של סכרת. מחקרים על הקשר בין סכרת לבין חיסונים היו דלים ומעט המחקרים שנעשו פתוחים לפרשנויות שונות.

קושרים בין תסמונת גיאן-בארה (GBS - Guillian-Barre syndrome) - מחלקה דלקתית התוקפת את המערכת החיסונית העצבית ההיקפית של המח ועמוד השדרה - לבין חיסוני ילדות. הדעה הרווחת שיש עליה קלה בסיכון ללקות בתסמונת לאחר קבלת חיסונים נגד דיפתריה, טטנוס, פוליו וחצבת.

יש קשר בין התפתחות של טרשת נפוצה (MS - Mulitiple Sclerosis) - מחלקה הפוגעת בתפקוד - לבין חיסון דלקת כבד נגיפית מסוג B אצל מבוגרים. אצל ילדים לא נמצא קשר חד משמעי מפני שטרשת נפוצה אצל ילדים. נמצא קשר בין דלקת בעצב הראיה בחלק האחורי של העין (OPTIC NEURITIS), הגורמת לאובדן ראיה ומהווה אחד הסימנים הראשונים השכיחים לטרשת נפוצה לבין חיסונים שניתנים בילדות. רב הילדים שלקו בדלתק בעצב הראיה פחו בשלב מאוחר טרשת נפוצה.

ארגמנת תרומבוציטופנית אידיופתית (ITP - idiopathic thrombocytopenic purpura) היא מחלה קשה אוטו אימונית הפוגעת בקרישת הדם. רב הילדים מחלימים ממנה תוך 6 חודשים. הדעה הרווחת במשרד הבריאות היא שחיסון MMR עלול לגרום למחלה. הויכוח הוא סביב מידת השכיחות של המחלה. היא מתרחשת באחד מכל 25 אלף חיסונים.

מערכת היחסין בין חיסונים לבין מחלות הקשורות למערכת החיסונית תישאר שנויה במחלוקת ולא פתירה. רב הילדים לא ייפגעו מהחיסונים אך קיימות הוכחות מספיקות לכך שחיסונים מעוררים מחלות אלרגיות כמו אסתמה. חיסונים לא גורמים למחלות אוטו אימוניות צאל רוב הילדים. ילדים רגישים, כמו אנה פולינג, יסבלו מנזק כתוצאה מקבלת החיסון. האתגר הוא לאתר את הילדים בסיכון כדי שניתן יהיה להגן עליהם. ניתן להפחית על ידי כמות חיסונים או ניטה בלוח מועדי חיסון בטוח יותר על ידי דחית תחילת החיסונים ופיזור הולם של עומס החיסונים.