לדלג לתוכן

משתמשת:יוני2023/it's mine/האמת על החיסונים/מבוא

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

1983, נולד בנו והיה עליו לשקול אם לתת לו חיסון נגד שעלת שזכה בזמנו לפרסם שלילי. פעל לפי עצת הרופא הבכיר של הילדים שישב בוועדה והבטיח שלחיסון סיכון קלוש לפגוע במח, וכי פגיעה גדולה יותר אם שבנו יסבול מהידבקות משעלת.

הסכים כי בנו יקבל את החיסון.

בשנת 2000 התבקש לכתוב מאמר על חיסור MMR ולא הבין מדוע שכן הוא מחסן את ילדיו ומחסן את מטופליו מדי שבוע. אמנם ידע כי יש תופעות לוואי מעטות אך האמין במעלות החיסון. לפיכך לא היה לו סיבה לפקפק במידע שקבל ממשרד הבריאות וכתב את המאמר ללא דעות קדומות.

הוא ביצע חקר ספרות מדעית כולל שיחות עם רופאים, הורים וכיוצב. ככל שגלה יותר כך היה יותר מוטרד. הוא מצא יותר ההוכחות שקשרו בין חיסון הMMR לאוטיזם הוא פנה לבחון את ההוכחות שבידי הממשלה לבטיחות החיסון כדי להריגע אך נדהם לגלות שהתמיכה שמגלה הממשלה בחיסון אינה מבוססת על הוכחות.

מומחה בין לאומי לחיסונים התיחס באופן שנוי במחלוקת להוכחות שמעידות על ביטחות החיסון MMR וכנה אותן זבל.

מצא מעט הוכחות שהחיסון בעיתי אך גם בטוח. זה הדאיג אותו. הוא החל לתת להורים בחירה האם לתת את החיסון או שלוש חיסונים בנפרד שהרגיש בטוח יותר עבור חלק מהילדים וזאת כדי לא להכעיס את משרד הבריאות כשלא יציע את חיסון MMR (14).

בחן את טיעוני משרד הבריאות לתת חיסונים בנפרד והם היו קלושים.הרגיש כי היה רופא היחיד מטעם המדינה שהלך נגדת עצת הממשלה ונתן להורים בחירה. זאת משום שהיה נאמן למטופלים. היו אנשים שתמכו בו אך חששו לומר זאת בפומבי.

התיחסות אל MMR גרמה לו לתהוה אם יש בעיה גדולה יותר והחל להתיחס בביקורת אל חיסונים אחרים. המחקר העמיד סימן שאלה ולעיתים סתרו את השקפת הממסד שלמד בבי"ס לרופאה. השקפה שאותה מציגים בפני הציבור כאמת שאין עוררין לה.

כספית, חומר רעיל, הוכנסה לחיסוני ילדים במשך למעלה מחצי מאה. היא אינה יעילה בחיסונים. נמצא כי ילדים באמריקה מקבלים כמות מסוכנת של כספית ואיש באנגליה לא בדק הלכה למעשה את כמות הכספית בחיסונים והניחו כי הכמות בחיסון נמוכה מאוד. לא ניתן היה לקבל את נתוני כמות הכספית בחיסונים באנגליה ולכן ביצע חישובים בעצמו וגילה כי ילדי אנגליה מקבלים כמות כספית גדולה פי 100 מהסף העליון שנחשב בטוח - העלול להוביל לאוטיזם, היפראקטיביות והפרעות בדיבור.

בשנת 2002 החליט להפסיק את החיסון לילדים, התראין בטלוויזיה וכתב מכתבים לכתבי עת רפואים. באוקטובר 2004 הוצאה הכספית מהחיסונים שנתנו לילדים. גם בשנת 2004 היו חסונים נטולי כספית אך הם לא הוצעו כתחלופה לחיסונים המוצעים. משרד הבריאות היה מרוצה מהשימוש שלו בחיסונים נטולי כספית (15). בשלב מסוים הוא הרגיש שאינו מעונין להותיר להורים את אפשרות הבחירה כחלק מחובתו כרופא לעשות למיטב מטופליו ולבחור חיסון שיעילותו יעילה לא פחות ונטולה כספית רעילה.

יתכן כי זו היתה טעות אנוש להכניס כספית לחיסונים. במקום שיהיה מחקר בנושא כדי שטעות כזו לא תחזור על עצמה, חברות תרופות ורופאים נסו לטאטא את הענין מתחת לשטיח. חיסוני נטולי כספית החליפו חיסונים עם כספית. לכאורה באופן מקרי בלבד ולא משיקולי ביטחות. כספית נמצאת עדים בחלק מהחיסונים נגד שפעת שניתנים לילדים באנגליה.

במשך שנים השתמשו באנגליה בחיסוני הפוליו על ידי טיפות שניתנות דרך הפה ומכילות נגיפי פוליו חיים. נאמר לו כרופא כי מתן ההדבקות מהחיסון זעום ויעיל מיותר מחיסון בטוח שניתן בהזרקה ואינו גורם לפוליו. בעת מחקר שבצע גילה כי במהלך 20 שנים אחרונות יותר אנשים סבלו משיתוק לאור פוליו לאחר קבלת החיסון דרך הפה מאשר אנשים שחלו במחלה עצמה. ההוכחות לא תמכו בטענת הממשלה שחיסון הפוליו דרך הפה יעיל יותר למרות שזול ללא ספק.

הרגיש כי משרד הבריאות הטעה אותו כי האמין בדברי פקידי המשרד. דוגמה נוספת לכך שילדיו מקבלים חיסון לא בטוח כשיש בשוק תחלופה בטוחה. הציע לילדיו זריקות פוליו בטוחות אך יקרות יותר. מאז כל המדינה משתמש.

בספר הוא מציג נושאים נוספים שלא חוקרים. מוטרד מכך שמידע שנוגע לבריאות מגיעע לידים של אנשים בעלי שיקולים זרים במקום להיות זמין לכולם. יועצים מטעם הממשלה מעונינים בסטטיסטיקה של אוכלוסיות שלמות ובעלות הכלכלית ופחות מעונינים בבטיחות האישית. הממשלה אינה מסוגלת לשאת פקפוק בבטיחות בחיסונים (על פי מומחה). הם לא מוכנים לדון בעניןן אפילו. הבלבול בנוגע לחיסונים מנוצל למטרות רווח והם הפכו לעסק מכניס (16).

אלו גרמו לו להוציא את הספר כדי לתת להורים מידע אמין ובלתי משוחד לגבש החלטה על חיסוני ילדים שכן אין מידע אמין ונגיש כזה. הענין בחיסונים הוביל אותו לייעץ להרבה הורים שרצו לנהל דיון הגיוני ובריא בעד ונגד חיסונים. הוא שמע על יחס משפיל שזכו הורים מודאגים שכללו יחס בריוני ונדחקו אל הפינה לאחר שגרמו להם להרגיש שאין להם ברירה. ביטלו את השאלות שלהם כאילו היו מטאד או בלתי נחוצים. הורים שפקפקו בבטיחות או בערך של חיסון הואשמו שהם מעמידים את הילדים בסכנה וזוכים ליחס לא רציני כאילו הם תימהונים או זורעי בהלה. הורים שהחליטו לא לחסן ילד בחיסון מסוים או לתת חיסון נפרד כמו בחיסוני MMR חשים כי הם מנודים חברתית ומאשימים אותם בהתעללות בילדיהם. הורים לא יודעים אל מי לפנות כדי לקבל מידע אמין על חיסונים. הם לא סומכים כבר על המידע שנותנת הממשלה ולא על אתרי אינטרנט שמביעים התנגדות קיצונית לחיסונים.

הרבה פונים לרופא כדי לקבל מידע אמין על החיסונים אך אלו לא פעם מישרים מתווה עם הממשלה. סקר שנערך בשנת 2033 הראה כי רבע מכלל רופאי המשפחה ושיעור גדול של אחיות סוברים שתינוקות מקבלים יותר מדי חיסונים . כיום אף תינוקות מקבלים יותר. יחד עם זאת רב הרופאים לא מסוגלים או רוצים לנהל דיון על חיסוני ילדים.

הסכמה מושכלת היא מפתח להחלטה רפואית. הורה שמקבל החלטה על חיסון ילדיו הוא בעל זכות לנהל דיון. לא פעם הענין נמנע והורים מקבלים מידע מוטעה על חיסונים. הספר יציג את ההיסטוריה של החיסונים. הספינים וחצי האמיתות של הממשלה. לחשוף את אי ההבנות.