מקורות כתובים ליהדות/כתבי יד ישנים/סוגי כתב

סוגי הכתב

חלוקה לכתב רהוט (רץ) וכתב מרובע

כיום אנו מכירים את סוג הכתיבה (הגופן) של "כתב יד" הנכתב במכתבים, לעומת "כתב הדפוס" המוקלד. אך גם לפני המצאת הדפוס היו צורות כתיבה מהירות ומרושלות, לא רשמיות - הנקראות כתב רהוט, מלשון ריצה בארמית, לעומת כתב מרובע ומוקפד. שני סוגי כתב אלו היו בכל הקהילות ובכל התקופות. יש גם כתב שהוא מרובע אך מרושל יותר או מחובר, הנקרא חצי רהוט.

הכתב העברי העתיק

w:en:file:phoenician alphabet.jpg

הכתב הפיניקי (בפי החוקרים), ובלשוננו הכתב הכנעני או הצידוני. בלשון חכמינו כתיבה עברית (לעומת הכתב שלנו כיום הנקרא בפיהם כתיבה ארמית) הוא כתב אלפבית בן עשרים ושתיים אותיות, ששימש את עמי האיזור ומקורו כפי הנראה בלבנון.

בשימוש בשפות השונות האותיות הביעו כנראה הגיים שונים, ובמלים שונות אף החליפו אלה את אלה. בשפה העברית העתיקה אותיות בג"ד כפ"ת ואולי גם האותיות הנחציות טצ"ק והאותיות וז"ל המחליפו את הגייתן לפי מיקומן.
רוב האותיות הם עיצורים בלתי מונעים אך יש ארבע אותיות אהו"י המשמשות גם אמות קריאה.

מערכת כתב הברתי המקדימה את האלפבית בכמאה שנה נמצאה בגבל (כתב ההברות של גבל), והכתובת הקדומה ביותר בכתב כנעני היא מצבת אחירם - שאף היא ודמות לה נמצאו בגבל.