מקורות כתובים ליהדות/כרטסות ואתרי חיפוש/כרטסות וספרי מפתחות/אתרי חיפוש וספריות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה נכתב בהסתמך על עבודת חוקר כתבי היד והספרן עדיאל ברויאר מן האוניברסיטה העברית וברשותו. אנו משתמשים במונח תמליל הקלדה, במקום העתקת מלל, תוכן כתוב, או קובץ טקסט.
Gnome-colors-emblem-development.svg דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.



על סמל הזיהוי (סיגנטורה) של ספרים וכתבי יד[עריכה]

של בעניין סמל הזיהוי (הסיגנטורה) של הספרים וכתבי היד

בהתאם למדעי הספרנות העדכניים (קודיקולוגיה), לכל כתב יד ישן ישנו סמל זיהוי חד משמעי (סיגנטורה) על ידי ציון שם הספריה והעיר בה הוא נמצא, ומפתח זיהויו של כתב היד, אשר בדרך כלל מורכב מהאיזור בספריה, מספר המדף ולבסוף מספרו במדף עצמו. לעתים, לכתב יד יש גם מספר כרטסת (נקרא גם מספר עיול) בספרי קטלוג או בכרטסות של ספריות. כתבי יד רבים הרשומים בקטלוגים ישנים אינם נמצאים בידינו לאחר שנכחדו או נעלמו, והמידע עליהם נותר רק בקטלוגים אלו או בספרים המצטטים מהם.

למשל, באתר הכי גרסינן - אתר שבו מושווים עדי הנוסח של התלמוד הבבלי, ניתן לראות על כל קטע את תמונתו ואת סמלו של כתב היד.

בכתבים מן הגניזה הקהירית שהובאו לספרייה של אוניברסיטת קיימברידג', מזוהים הקטעים לפי הארגז של החוקר שבחן אותם או הארגז שבו הובאו. לעתים בסוף המדף ישנו אוסף של קטעים קטועים וחתיכות קרועות השייכים לקטעים שבשאר המדף.

להרחבה על שיטות המפתוח, ראו מאמר על מדעי הספרנות (קודיקולוגיה) העברית בספר של מלאכי בית-אריה באתר הספריה הלאומית.

הערה: אחד הגורמים המבלבלים את המחפשים על פי מפתח הזיהוי של כתב היד, נובע מכך שלעתים בספריות יש נוהג להוסיף ספרות אחרי הסדר הראשוני, וכך לדוגמה יתכן שספרים נוספו למדף אא שבמקורו היו בו לפי הסדר את הספרים aa1 aa2 aa3 ועתה נוסף ספר בין aa2 לבין aa3 שיקבל סמל aa2.1 ולעתים ללא הנקודה aa21. וכך הסדר המתקבל הוא aa1 aa2 aa21 aa3.

אתרי חיפוש ואתרים שבהם כתבי יד[עריכה]

חיפושי דפוסים ישנים (מהדורות דפוס ראשוניות)[עריכה]

כמו בכתבי יד, בחיפוש אחרי מהדורות דפוס ישנות כדאי להכיר את הידוע לנו. (בעתיד ירשם בפרקים נפרדים)


חיפוש לפי תקופות[עריכה]

העת העתיקה[עריכה]

כתובות עתיקות קדם מקראיות[עריכה]

המקרא וספרים חיצונים[עריכה]

מגילות ים המלח[עריכה]

סוף בית שני ולאחריו[עריכה]

כללי לספרות בית שני ואחריו (ספרות חכמינו - חז"ל):

החשוב ביותר: אוצר כתבי-יד תלמודיים - מהדורת סריקה (נקרא גם קטלוג זוסמן).



משנה[עריכה]

הקישורים להלן הם הרחבה לדף השער למשנה שבויקיטקסט:


תוספתא[עריכה]

כתבי היד העיקריים המשמשים עדי נוסח לתוספתא הם ארפורט, וינה ודפוס ונציה, לונדון, וקטעי גניזה מקהיר המפוזרים כיום בעולם, רובם בקיימברידג'.


אתרים אחרים עם טקסט התוספתא

פרוייקט התוספתא באתר בר אילן כולל את תמלילי ההקלדה של חמש עדי הנוסח.


מדרשים[עריכה]

  • אתר ספריא
  • ויקיטקסט מדרש רבה
  • ויקיטקסט מדרש תנחומא
  • ויקיטקסט מדרשים קטנים: להשלים

תלמוד בבלי[עריכה]


תלמוד ירושלמי[עריכה]


  • [ קטעי גניזה וכרכים] להשלים

מדרשים[עריכה]

תלמוד בבלי[עריכה]

ספרות הגאונים[עריכה]

ראשוני ספרד[עריכה]

ראשוני אשכנז[עריכה]

  • [ששש פירוש רש"י על התורה כת"י לייפציג אחד] (הקלדות ובכל עמוד סריקה ע"י לחיצה על סמל ה-PDF)

הפיוט[עריכה]

השירה המקראית[עריכה]

שירת סוף בית שני ואחריו[עריכה]

הפיוט הארצישראלי[עריכה]

הפיוט הספרדי[עריכה]

הפיוט האשכנזי[עריכה]

שירת המשכילים[עריכה]

אתרי ספריות בעולם (סדר אלפביתי לפי מיקום)[עריכה]