דף זה נכתב בהסתמך על עבודת חוקר כתבי היד והספרן עדיאל ברויאר מן האוניברסיטה העברית וברשותו. אנו משתמשים במונח תמליל הקלדה, במקום העתקת מלל, תוכן כתוב, או קובץ טקסט.

		דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.	עריכה - שיחה

על סמל הזיהוי (סיגנטורה) של ספרים וכתבי יד[עריכה]

של בעניין סמל הזיהוי (הסיגנטורה) של הספרים וכתבי היד

בהתאם למדעי הספרנות העדכניים (קודיקולוגיה), לכל כתב יד ישן ישנו סמל זיהוי חד משמעי (סיגנטורה) על ידי ציון שם הספריה והעיר בה הוא נמצא, ומפתח זיהויו של כתב היד, אשר בדרך כלל מורכב מהאיזור בספריה, מספר המדף ולבסוף מספרו במדף עצמו. לעתים, לכתב יד יש גם מספר כרטסת (נקרא גם מספר עיול) בספרי קטלוג או בכרטסות של ספריות. כתבי יד רבים הרשומים בקטלוגים ישנים אינם נמצאים בידינו לאחר שנכחדו או נעלמו, והמידע עליהם נותר רק בקטלוגים אלו או בספרים המצטטים מהם.

למשל, באתר הכי גרסינן - אתר שבו מושווים עדי הנוסח של התלמוד הבבלי, ניתן לראות על כל קטע את תמונתו ואת סמלו של כתב היד.

בכתבים מן הגניזה הקהירית שהובאו לספרייה של אוניברסיטת קיימברידג', מזוהים הקטעים לפי הארגז של החוקר שבחן אותם או הארגז שבו הובאו. לעתים בסוף המדף ישנו אוסף של קטעים קטועים וחתיכות קרועות השייכים לקטעים שבשאר המדף.

להרחבה על שיטות המפתוח, ראו מאמר על מדעי הספרנות (קודיקולוגיה) העברית בספר של מלאכי בית-אריה באתר הספריה הלאומית.

הערה: אחד הגורמים המבלבלים את המחפשים על פי מפתח הזיהוי של כתב היד, נובע מכך שלעתים בספריות יש נוהג להוסיף ספרות אחרי הסדר הראשוני, וכך לדוגמה יתכן שספרים נוספו למדף אא שבמקורו היו בו לפי הסדר את הספרים aa1 aa2 aa3 ועתה נוסף ספר בין aa2 לבין aa3 שיקבל סמל aa2.1 ולעתים ללא הנקודה aa21. וכך הסדר המתקבל הוא aa1 aa2 aa21 aa3.

אתרי חיפוש ואתרים שבהם כתבי יד[עריכה]

/אתרי חיפוש כתבי יד
/ספריות של כתבי יד (סרוקים או משועתקים) הדף כולל אתרים מהמוקדשים לסריקות ושיעתוק כתבי יד

חיפושי דפוסים ישנים (מהדורות דפוס ראשוניות)[עריכה]

כמו בכתבי יד, בחיפוש אחרי מהדורות דפוס ישנות כדאי להכיר את הידוע לנו. (בעתיד ירשם בפרקים נפרדים)

V אתרים ובהם מקורות מהדפוסים הראשונים

צילומים ישנים בספריה הלאומית בירושלים

אוסף ספריית פאלאטינה בפארמה. (קראו על אוסף זה בויקיפדיה)

אוקספורד בשיתוף הותיקן - בעיקר דפוסים ישנים בלטינית
הספריה הלאומית האוסטרית, בוינה
כתבים בעברית במכון להיסטוריה יהודית בוורשה, בירת פולין
כרטסת הספריה במינכן אפשר לצמצם את החיפוש או התוצאות לספרים בעברית ולספרים סרוקים בלבד ולהגדיר תחום שנות הוצאה לאור.
אתר עדי הנוסח על שם הרב שאול ליברמן, של בית המדרש לרבנים באמריקה (התנועה המסורתית קונסרבטיבית)
אוסף דפוסים ישנים בספריית פפד"מ (פרנקפורט) שבגרמניה
אתר ספריית המדינה ברוסיה והכרטסת. הספריה כוללת את אוסף שניאורסון, יתכן שהוא נחסם לגישה.

V אוספים באתר אוצר החכמה

ריכוז סריקות בבלי דפוסי ספרד (בקבוצת דיון, אתר אוצר החכמה)
ריכוז סריקות של בבלי דפוס שונצינו/פזארו (בקבוצת דיון, אתר אוצר החכמה)
שיתוף סריקות דפוס ונציה הדפסה שניה ושלישית (חלקים)

חיפוש לפי תקופות[עריכה]

העת העתיקה[עריכה]

כתובות עתיקות קדם מקראיות[עריכה]

המקרא וספרים חיצונים[עריכה]

מגילות ים המלח[עריכה]

אתר מגילות ים המלח (המגילות והצילומים שברשות רשות העתיקות)
אוסף מגילות ים המלח (אוסף מגילות קומראן) של מוזיאון ישראל

סוף בית שני ולאחריו[עריכה]

כללי לספרות בית שני ואחריו (ספרות חכמינו - חז"ל):

החשוב ביותר: אוצר כתבי-יד תלמודיים - מהדורת סריקה (נקרא גם קטלוג זוסמן).

V הוראות לצפיה וחיפוש בקטלוג זוסמן הסרוק באתר הכי גרסינן

ספר זה היווה את הבסיס לרשומות של אתר הכי גרסינן, ורוב הרשומות הועלו לאתר זה, אך עדיין קיימים לעתים הבדלים בינו לבין הכרטסת המקוונת.

א. יש לבחור כפתור כחול קטלוג זוסמן בשמאל העליון של העמוד ובחירת "עיון".

ב. חיפוש במפתחות (חלק ג' של הספר) נעשה בחלק התחתון של הטופס.

ג. במפתחות רשומים "מספרי עיול" לכל כתב יד, וממנו אפשר להגיע לדף בספר המתאר בפירוט את כתב היד המדובר.

V אתרי חיפוש - כתבי יד ומאמרים על ספרות בית שני וחכמינו

אתר ספריא
תמליל מוקלד (ללא סריקה) של כתבי יד מן הספרות התנאית
אוצר החכמה המקוון
פרוייקט השו"ת של בר אילן
אתר הספריה הלאומית - רבים מהספרים מקוונים
אתר רמב"י - רשימת מאמרים במדעי היהדות בספריה הלאומית. - רבים מהמאמרים מקוונים

V כרטסות וקטלוגים - ספרות בית שני

קטלוג זוסמן ר' לעיל שורה ראשונה פרק זה
תמליל מוקלד (ללא סריקה) של כתבי יד מן הספרות התנאית
אתר ספריא - תמליל מוקלד של כתב יד מרכזי שהאתר בחר, עבור הספרות היהודית המוקדמת.
אתר ספר-דתא של הספריה הלאומית - להשוואת מידע ספרני (קודיקולוגי) בין כרטסות ותמלילי סריקות מוקלדים.
אתר עדי הנוסח על שם הרב שאול ליברמן, של בית המדרש לרבנים באמריקה (התנועה המסורתית קונסרבטיבית)

משנה[עריכה]

הקישורים להלן הם הרחבה לדף השער למשנה שבויקיטקסט:

V מהדורות צילום

צילומי כתב יד קאופמן באתר קאופמן
סריקת המשנה מהדורת וילנא עם ע"ב פירושים (אתר השיתוף של ויקימדיה)

באתר כתבים עבריים היברובוקס:

המשנה מהדורת וגשל - תיקונים שיפורים והוספות למהדורת וילנא
משנה עם פירוש הרמב"ם, דפוס ראשון - נאפולי רמ"ב (1442) - בתרגום אלחריזי
משנה מהדורות דפוס מנטובה - סדר נשים שנת שכ"א (1561) וסדר נזיקין(!) משנת שכ"ב (1562)
משנה עם פירוש הרמב"ם, דפוס טוביה פואה, סביוניטה שנ"ג (1553) - בתרגום אלחריזי

V מהדורות תמליל מוקלד

מהדורות המשנה באתר ויקיטקסט (ויקימקור)
- כתב יד קאופמן למשנה בויקיטקסט
- כתב יד פארמה למשנה בויקיטקסט

המשנה באתר ספריא

אוצר כתבי יד תלמודיים של הספריה הלאומית.
כתב יד הרמב"ם לסדרים מועד ונשים (בעצם כתב ידו) של הספריה הלאומית.

שישה סדרי משנה באתר המשנה כדרכה עם שיטת עיצוב מיוחדת (ע"פ מהדורת אלבק ללא ניקוד).
שישה סדרי משנה עם חיפוש באתר מכון ממרא (ע"פ נוסח הרמב"ם בכתיב מיוחד)
המשנה במאגר ספרות קודש מאתר סנונית. הטקסט הוא תמליל של "מכון ממרא".

V הקלטות

סדרת שיעורים על ששה סדרי משנה :: הרב בועז שלום :: אתר 'טעמו וראו'

V מאמרים על המשנה

השוואת המשנה לתוספתא - ראו להלן #תוספתא
ערך "משנה" ב"אנציקלופדיה יהודית" (אתר "דעת").

תוספתא[עריכה]

כתבי היד העיקריים המשמשים עדי נוסח לתוספתא הם ארפורט, וינה ודפוס ונציה, לונדון, וקטעי גניזה מקהיר המפוזרים כיום בעולם, רובם בקיימברידג'.

פרוייקט התוספתא באתר בר אילן כולל את תמלילי ההקלדה של חמש עדי הנוסח.

V כתב יד ארפורט (המאה ה11 או ה12). זרעים מועד נשים נזיקין וחלק ממסכת זבחים

כת"י ארפורט (מתישהו בין ד'תש"ס-תתק"ס 1000-1200), באותיות אשכנזיות עם ניקוד ספרדי בחלקו. מכיל: זרעים מועד נשים נזיקין ומעט ממסכת זבחים שבסדר קדשים

סריקות ותמליל מוקלד של כתב יד ארפורט
מהדורת צוקרמנדל בויקיטקסט, על פי כתב יד ארפורט כשאפשר.

ראו להלן אתר בר אילן ואתר ההשוואה של אחיטוב.

V כתב יד וינה (מהמאה ה14) כל התוספתא

מהדורת התוספתא כת"י וינה (מהמאה 14), באותיות ספרדיות. התוספתא כולה, דפוס ונציה על פיו במידה רבה): מכיל את כל התוספתא

סריקה של כתב יד וינה באתר כתיב של הספריה הלאומית.

- אין רשות להוריד את סריקות כתב יד וינה. הרשומה באתר כתיב כוללת קישורים לסריקות נוספות, למאמרים העוסקים בכתב היד ולמידע נוסף עליו.

תמלול מוקלד של מהדורת כתב יד וינה בויקיטקסט. מהדורה מקוונת זו ברובה לא הושלמה (קיים רק מעט)

V כתב יד ונציה (רפ"א)

מהדורת התוספתא דפוס ונציה משנת ה'רפ"א (1521)

- דפוס זה נובע מכת"י לא ידוע, אך נוטה לרוב לענף כתב יד וינה.

מהדורה סרוקה באתר כתיב (להשלים)

תמליל מוקלד ניתן לראות באתר התוספתא של אוניברסיטת בר אילן

תמלול מוקלד באתר ויקיטקסט (חסר עדיין ברובו)

V מהדורת התוספתא כת"י לונדון

-מהמאה ה-15, צירוף משני הענפים: ארפורט וגם וינה, ומשובש ביותר. יש בו רק את סדר מועד ומסכת חולין

סריקת כתב היד באתר ספריית לונדון

V קטעי גניזה - להשלים

קטעי גניזה של התוספתא עם תמליל מוקלד - המושווה לצילום, באתר גנזים ואתר מהדורא של אתרי פרידברג (להשלים)

אתרים אחרים עם טקסט התוספתא

פרוייקט התוספתא באתר בר אילן כולל את תמלילי ההקלדה של חמש עדי הנוסח.

V אתר השוואת התוספתא למשנה - של רונן אחיטוב

ברכות :: תענית :: קידושין :: מכות :: חולין :: ידים

V תוספתא בויקיטקסט (ויקימקור). - תמליל מוקלד של מהדורות התוספתא

תוספתא - עמוד השער של התוספתא בויקיטקסט. קישורים לכל המהדורות הקיימות באתר זה
המהדורה המבוארת של רונן אחיטוב עם השוואות למשנה
מהדורה מנוקדת ומבוארת (בארי)
מהדורת וילנא (במקורה על פי כת"י וינה). מהדורה מקוונת זו לא הושלמה

מדרשים[עריכה]

אתר ספריא

ויקיטקסט מדרש רבה
ויקיטקסט מדרש תנחומא
ויקיטקסט מדרשים קטנים: להשלים

תלמוד בבלי[עריכה]

V אתר הכי גרסינן להשוואת עדי נוסח של התלמוד הבבלי והשימוש בו

אתר bavli.genizah.org הכי גרסינן באתר פרידברג
האתר נועד להשוואות גרסאות בין מהדורות וכתבי יד וכן בין חלקים בתוך הכתבים עצמם. ומאפשר גם בניית תמצית השוואה עצמאית באתר "מהדורא" - הנלווה אליו.

כיום (שנת תש"ף), הועלו ותומללו סריקות של מקורות כתבי יד בהם התוכן מקיף את כל המהדורה המקורית (כתבי יד "שלמים") של התלמוד הבבלי, ויחד איתם תמליל מוקלד, פרי עבודת צוות המומחים באתר. הצילומים הניתנים הם בד"כ באיכות בינונית, אך ניתן לראות צילומים באיכות משובחת יותר באתרו של כתב היד עצמו, המקושר לאתר הכי גרסינן. אלו כוללים: דפוס וילנא הראשון, אלחגרה (ה'ר"מ), שונצינו (ה'רמ"ד), ודפוס ונציה (ה'ר"פ). קטעים מגניזת קהיר, וקטעים מכרכי ספרים בספריות ובגניזות.

תלמוד ירושלמי[עריכה]

גירסה ללומדים, תמליל מוקלד של כתב היד - עם תיקונים

V כתב יד ליידן ודפוס ונציה

מידע: כתב יד ליידן (נחתם שנת ה'קפ"ט, חתימת הספריה Or.4720, מכונה סקליגר 3 על שם בעליו הקודם, ובראשי תיבות כי"ל) ובו כל המסכתות למעט מכות.

סריקת התלמוד הירושלמי כתב יד ליידן: חלק א וחלק ב באתר ספריית ליידן

V דפוס ונציה על פי כתי ליידן

מידע: דפוס ונציה הוא בעיקר על סמך כת"י ליידן ובכתב היד נותרו הערות של מסדרי הדפוס. (ה'רפ"ג)

מאגר סריקות הירושלמי בדפוס ונציה (בכונן גוגל משותף)
סריקת חולין ועבודה זרה של בתלמוד הירושלמי של דפוס ונציה

סריקות מהדורת יושטיניאן - המהדורה השלישית של דפוס ונציה. נמכר כקונטרסים של 8 עמודים כל אחד.

- ירושלמי סדר זרעים (דפוס ונציה בספריה הלאומית)
- ירושלמי סדר טהרות (דפוס ונציה בספריה הלאומית)
- ירושלמי מסכת סופרים שמחות כלה ואבות דרבי נתן ((דפוס ונציה בספריה הלאומית)
- ירושלמי מסכת עדיות (דפוס ונציה באתר היברובוקס)
- ירושלמי סדר טהרות (דפוס ונציה באוצר החכמה - סרוק מהספריה הלאומית)

V כתב יד אסקוריאל

- זהו כתב יד מפואר שכתיבתו נפסקה פתאום. במרכז ותופס את רוב הדף הוא התלמוד הבבלי עם המשנה ב"חלון" במרכז העמוד. לצד התלמוד הבבלי יש את הרי"ף, ובראש העמוד את הירושלמי. בעת כריכתו מישהו חתך את חלקם העליון של הדפים כולל חלק מן הירושלמי שאבד לנצח. ואולי זו הסיבה שהכתיבה הופסקה.

כתב יד אסקוריאל מספר עיול 8010 בכרטסת זוסמן המקוונת (קטלוג אוצר כתבי היד התלמודיים מאת יעקב זוסמן, באתרי פרידברג לגניזה ולמקורות ספרות יהודית)
באתר הכי גרסינן ניתן לראות את הדפים הסרוקים לפי התלמוד הבבלי שבאותו הדף, ואלו באים יחד עם תמלול מוקלד.
כתב היד הסרוק ומידע ספרני (ביבליוגרפי) לצפיה בספריה הלאומית בלבד
מסכת נזיקין בהוצאה מדעית על פי כתב יד אסקוריאל (בכרטסת הספריה הלאומית)
מידע בלבד על כת"י אסקוריאל באתר מכלול - האנציקלופדיה היהודית