מערכת הגנה בפני פגיעת ברק

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

מערכת הגנה מפני פגיעת ברק הינה מכלול האמצעים שיש לנקוט על מנת להימנע מפגיעה כתוצאה ממכת ברק.

התנהגות נכונה בעת סופות ברקים ורעמים[עריכה]

התייחסות שאננה לסכנות הנובעות מפגיעות ברק עלולה לעלות בחייהם של אנשים. שהיה מחוץ למבנים, בשטח פתוח ולא מוגן, עלולה להביא לפגיעה ישירה על ידי ברק, פגיעה שהיא כמעט תמיד קטלנית. התקרבותה של חזית סופה באה לידי ביטוי בתצוגת ברקים ובהשמעת רעמים. אדם הנמצא בשטח פתוח, ייטב לו אם יתייחס ברצינות רבה לאותות האזהרה הללו. טוב יעשו אנשים העובדים בשטחים פתוחים, אם יתכננו מראש מקום מסתור הדרוש בעת סופות ברקים, אשר בדרך כלל אינן נמשכות זמן רב. על המסתור להיות בטווח הגעה מהירה. מבנה או גורם טבעי עשויים לשמש כמקלט בטוח מפני פגיעת ברק ישירה. מבנה בצורה גאומטרית מסוימת, כמו מבנה מתכת עם הארקה מתאימה, יכולים להפוך מרחבים פתוחים לבטוחים. בכל מקרה יש להביא בחשבון את המרחק הקיים בין מוקדי הסיכון בשטח לבין האדם הנתון בסיכון, ובכל מחיר – להתרחק ממקומות מסוכנים כגון:

  1. מאגרים ומובילי מים (טבעיים ומלאכותיים).
  2. קו שפה של אזור מיוער.
  3. גדר מתכתית וכדומה.
  4. עץ בודד או תורן, ועוד.

במקומות בהם סבירה פחות פגיעת ברק ישירה בבני אדם או בבעלי חיים, קיימת סכנת התחשמלות מזרמים שהם תוצאה של פגיעת ברק בקרבת מקום. הסכנה לפגיעה עקיפה כזו, תלויה במרחק ממקום פגיעת הברק, בעוצמת הזרם החשמלי של הברק, ובהתנגדות הסגולית של הקרקע באותו מקום. ההתנגדות הסגולית של קרקע נמדדת באומים (ohms) והיא תלויה בהרכב האדמה, ברטיבותה ובטמפרטורה שלה. ניתן לשפר בטיחותה של חלקת קרקע מסוימות על ידי שימוש באדמה המכילה הרבה מתכות. שימוש באדמה מסוג זה, מקטינה את ההתנגדות הסגולית של הקרקע ובכך מצטמצם הסיכוי למעבר זרם חשמלי דרך גוף האדם.

שיפור הביטחון האישי בעת סופות ברקים ורעמים[עריכה]

כאשר אדם נמצא תחת סכנה של פגיעות ברקים, יש להקפיד על כללי בטיחות:

  1. יש להצמיד את הרגליים אחת לשנייה.
  2. אין לגעת בקרקע או בקירות עם ידיים חשופות.
  3. אסור לאדם להוות נקודה בולטת או הגבוהה ביותר בסביבתו.
  4. מבנים מעץ יהיו בטוחים רק אם יותקן בהם כליא ברק.
  5. אזור מיוער בצפיפות נותן ביטחון יחסי.
  6. מכוניות, רכבות ומטוסים מהווים מחסה עם רמת ביטחון גבוהה מאוד.
  7. פגיעת ברק עלולה לגרום נזק חמור למכשירים אלקטרוניים. בעולם המחשבים, למשל, עלולה פגיעה שכזו לזרוע הרס רב ובלתי הפיך.


הגנת מבנים ומערכות חיצוניות[עריכה]

מאז שנתגלתה האפשרות להוביל את הברק לאדמה באמצעות כליא ברק, וזאת ללא סיכון לבית ולרכוש, השתנה באופן משמעותי תחום העיסוק במערכות הגנה בפני פגיעות ברק. ופותחו טכנולוגיות ושיטות להתקנת מערכות מיגון בפני פגיעות ברק. גם בלוחות חשמל מתקינים מכשירים מיוחדים לכליאתו של הברק ומניעת נזקים ללוח החשמל. המושג "מערכת הגנה בפני פגיעת ברק", מתייחס לכלל המתקנים הדרושים כדי לנטרל את התוצאות ההרסניות של פגיעת ברק. מערכות המיגון כוללות את כל הנחוץ על מנת להגן על חייהם של בני אדם ובעלי חיים, וכן על מבנים וציוד מהרס ומאש. המרכיבים של מערכת כזו הם: מתקן קליטה, מתקן הולכה, ומתקן הארקה. תפקידו של מתקן הקליטה לקלוט את זרם הברק, תפקידו של מתקן ההולכה להוליכו למערכת הארקה ותפקידה של מערכת ההארקה הוא להאריק את זרם הברק לאדמה.

מיגון חללים פנימיים[עריכה]

המיגון הפנימי של מבנים, כולל את כל האמצעים הנחוצים כדי לנטרל את ההשפעות החשמליות והמגנטיות של זרם הברק על חלל פנימי. אמצעי חשוב במיוחד הוא "פס השוואת פוטנציאלים", המקטין את הבדלי הפוטנציאלים הנגרמים על ידי זרם הברק. כל הקווים הנכנסים והיוצאים מהחלל המוגן חייבים להיות מחוברים לפס השוואת הפוטנציאלים במיוחד כל סוגי הצנרת (מים, גז, תעלות מיזוג ואוורור וכו'), כל קווי האנרגיה (חשמל, קיטור וכו') וכל קווי התקשורת (טלפון, מודם וכו'). חיבור זה חייב להתבצע עם מובילים חסינים לזרם הברק.

הגנה מרבית תושג רק בקיומם ובהתאמתם של כל גורמי המיגון, החיצוניים והפנימיים גם יחד.