מיומנויות בסיסיות בלינוקס/הערות כלליות למהגר מחלונות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



חיפוש עזרה[עריכה]

עברית[עריכה]

אנגלית[עריכה]

  • אתר התיעוד הרשמי של לינוקס, אשר גרסה עברית (חלקית) נמצאת כאן.

(להשלים)

הבדלים עקרוניים בין חלונות ללינוקס[עריכה]

  • בעוד שמיקרוסופט מציעה גרסאות שונות של חלונות (NT, Home, Professional, Server) באריזות נפרדות, לינוקס באה כאוגדן של הכל, כאשר המשתמש בוחר במהלך תהליך ההתקה אילו תוכנות להתקין. כך למשל ניתן להפוך את המחשב המיועד לקופסת משחקים, לתחנת מולטימדיה, לשרת DNS, לפיירוול ועוד, כאשר בסיס המערכת (הליבה - קרנל - ועוד) הם זהים. הפצה, לעומת זאת, הינה אוגדן של תוכנות אשר מורכב על ידי גוף כלשהו. כך למשל עסק יכול להוציא הפצת לינוקס רק עם התוכנות הדרושות לעבודה ורק עם "דרייברים" עבור החומרה אשר נמצאת במחשבי החברה.
  • המערכת הגרפית אינה חלק ממערכת ההפעלה לינוקס. בלינוקס, המערכת הגרפית היא בסך הכל תוכנה אשר רצה כמעטפת מלמעלה.
  • דרייבר (device driver) של חומרה הינו חלק מהליבה (קרנל), בניגוד לחלונות, שם הדרייברים הם קבצים המקושרים ל-Registry.
  • הזיכרון הוירטואלי (Virtual memory) אינו קובץ במחיצה הראשית, כמו שנהוג בחלונות. בלינוקס, מיועדת לשם כך מחיצה שלמה אשר נקראת swap ובמהלך ההתקנה גודלה נבחר להיות בדרך כלל פי 2 מהזיכרון הפיזי (אלא אם כן מותקן במחשב מעל 1GB זיכרון פנימי). לא ניתן לעגן מחיצה זו ולמשתמש כלל אין גישה ממשית אליה. מה שדומה לחלונות הוא התיקיה /tmp אשר שם תוכנות מאחסנות מידע זמני. לתשומת לבכם: המערכת תמשיך לתפקד גם כאשר לא יישאר מקום פנוי במחיצות.
  • קימות מספר מערכות גרפיות. מערכת גרפית היא תוכנה האחראית לאופן שבו שאתם רואים את שולחן העבודה ועוברים מתיקיה לתיקיה. ניתן לראות במערכת הגרפית כמעין פחחות, צבע וריפוד של רכב יוקרתי, בעוד שביצועי המנוע, איכות הגלגלים, המזגן ומערכת הסטריאו לא תלויים כלל במראה החיצוני.
  • התקנת תוכנה אינה מתבצעת באמצעות קבצי exe או msi. רק לעתים נדירות ניתן להוריד קבצים בינאריים שפועלים ישירות מהתיקיה אליה הורדתם אותם, מטעמי תאימות: לינוקס פועלת על מגוון רחב של חומרה ולא ניתן לצפות מיצרן תוכנה להדר את התוכנה שלו עבור כל פלטפורמה קיימת. לתוכנה פתוחה תמיד זמין קוד המקור שלה, שאותו ניתן להוריד ולקמפל. לחילופין, כמעט לכל ההפצות יש מנהל חבילות (package manager) אשר עושה את כל העבודה בשבילכם. דמיינו את ה-Add-Remove-Software של חלונות, שבו יש שתי רשימות: התוכנות המותקנות אצלכם, וכל שאר התוכנות שלא מותקנות אצלכם ושבאפשרותכם להתקין. במילים אחרות: אין צורך לחפש אותן ברשת, כי הן נמצאות באינדקס על גבי המחשב. כמובן שיש לעדכן אינדקס זה מדי פעם דרך האינטרנט.
Blue think.svg אם לבכם עשוי ללא חת, הריצו ls -l /dev
  • הגישה לחומרה מתבצעת דרך קבצים (block device) הנמצאים בתוך תקיית /dev. למשל, הקובץ /dev/hda1 מקשר למחיצה הראשונה של כונן IDE, והקובץ /dev/eth0 מקשר לכרטיס הרשת הראשון (וכנראה היחיד) שיש לכם. שימו לב כי בחלונות אין שקיפות ברמה שכזו.

=מערכת גרפית לעומת שורת פקודה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.


KDE. מומלץ יותר למהגרים מחלונות.
GNOME. אסתטי ומהיר.
  • אי שם במאה ה-20, כאשר גרסאות של חלונות הקודמות ל-"חלונות 95" רצו מעל DOS, ניתן לומר כי היתה הפרדה בין "לב המערכת" (הקרנל) לסביבה הגרפית. מחלונות 95 והלאה כבר אין הפרדה. לינוקס לעומת זאת, בנויה מ"קליפות", והמערכת הגרפית היא הקליפה החמישית (והאחרונה) במניין הקליפות (באמצעות פקודת init ניתן לעבור מ"קליפה לקליפה" - runlevel).
  • כל ההפצות הפופולריות יתקינו בברית המחדל על מחשבכם סביבה גרפית ושולחן עבודה, כך שקרוב לודאי שלא תשימו לב כלל שיש שורת פקודה. לרוב גם לא תצטרכו להשתמש בה.
  • בשלב זה נסתפק בלומר כי יש שלושה שחקנים במשחק: ליבת המערכת (ה-kernel), המערכת הגרפית (X-Window Server) וסביבת שולחן עבודה. כל אלו הינן תוכנות הרצות "מעל" הליבה, וניתן לבחור באיזו תוכנה להשתמש. שתי סביבות שולחן העבודה הנפוצות הן KDE ו-GNOME.
  • תוכנות אשר מפותחות עבור KDE תתחלנה לעתים רבות באות K, ואילו אלה המפותחות ל-Gnome יתחילו ב-G, וכל תוכנה תעבוד על כל סביבת שולחן עבודה.
  • מערכת גרפית? התכוונתי מערכות גרפיות. ניתן להריץ כמה כאלו בו זמנית ולעבור אחת מהשניה, ובכל אחת מהן ניתן לעבור בין מספר (שמוגדר על ידכם) של שולחנות עבודה (וירטואלים). מודולריות!
  • אם בכל זאת חשקה נפשכם להביט בשורת פקודה של ממש (לא Console), הקישו מתוך סביבת שולחן העבודה שלכם את הצירוף הבא: [Ctrl]+[Alt]+[F1]. אתם אמורים לקבל מסך טקסטואלי עם מלל. לאחר מכן לחצו [Ctrl]+[Alt]+[F2]. המשיכו כך עד שתחזרו חזרה לסביבה הגרפית. אם כן, יש כ-5 (תלוי בהפצה) טרמינלים טקסטואלים, והשאר יכולים להיות טרמינלים גרפיים.


קישורים חיצוניים[עריכה]

עברית[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



פתיחת מסמכי אופיס[עריכה]

תוכנת האופיס הפתוחה OpenOffice מתמודדת במידה משתנה של הצלחה בקבצי MS-Office. לכל הפחות תוכלו תמיד לקרוא את המידע ולשמור בפורמט התקני ODT.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הגופנים שהתרגלתם אליהם[עריכה]

הפצות הלינוקס מגיעות עם גופנים חופשיים מקבילים לגרסאות החלונאיות, כגון FreeSans, FreeSerif. כמו-כן, אם ברשותכם קבצי TTF (או כל פורמט אחר), ניתן להוסיף אותם בקלות למערכת. אופן הפעולה כאן דומה לזה בחלונות: חיפוש גופנים באינטרנט, הורדה והתקנה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

שיוך תוכנות לפי סיומות קבצים (Filetype associations)[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



תוכנות שאולי תרגישו בחסרונן[עריכה]

איחוי הדיסק[עריכה]

רשמית, לא קיימת תוכת איחוי מהסיבה הפשוטה שהיא אינה נחוצה. למי שבכל זאת מכור לתרגילי סדר של מלבנים מפוקסלים, מוזמן לנסות משהו מתוך הקישורים האלו, אך הם לא נבדקו.

מי שלא מאמין, מוזמן להתרשם מתגובתה של נובל בנושא.

סורק הדיסק[עריכה]

סורק הדיסק הוא fsck אשר נמצא תחת הספריה /sbin.

סוליטר[עריכה]

בלינוקס אתם יכולים לשנות הרבה יותר הגדרות מאשר בחלונות.

סוליטר חי וקיים תחת אחד מהשמות Patience, Klondike, ועוד, אשר מסתתרים בחבילות כמו kdegames, ace, pysol ועוד (מספיק להתקין אחת מהן).

שוב, סוליטר, כמו כל דבר אחר בלינוקס, זה עוד תוכנה שרצה, בדיוק כמו המערכת הגרפית והתוכנה האחראית לעכבר, למשל. הכל מודולרי. אז אם מצאתם גרסה של סוליטר (או כל תוכנה אחרת) שמוצאת חן בעיניכם ולא נמצאת במאגר התוכנה המקומי שלכם, פשוט הורידו אותה.

אנטיוירוס[עריכה]

כמעט ואין איומים של וירוסים (או תולעים) על לינוקס. לא כי זה בלתי אפשרי, פשוט כי כותבי וירוסים מעוניינים להשפיע על כמות גדולה ככל שניתן וחלונות פופלרית הרבה יותר בשוק המחשוב הביתי מאשר לינוקס. אז כן, ניתן להפגע מקוד-זדוני (וירוסים, תולעים וכיו"ב). אבל הרבה פחות מחלונות, מהסיבות הבאות:

  • לינוקס יותר בטוחה מחלונות, ולמצוא פרצות ללינוקס קשה יותר.
  • אם כבר נכנס וירוס למחשב, הוא יכול להשפיע רק על המשתמש הנוכחי וכלל המערכת לא תושפע (מה שלא נכון לגבי חלונות). בוודאי כל המסמכים שלכם מאוחסנים תחת שם המשתמש שלכם ולכן זו לא בשורה מעודדת מדי, אך במידה ויש מספר משתמשים במחשב - זו בשורה מעודדת בשבילם.
  • פיירפוקס ואופרה מתמודדים במידה רבה של הצלחה בקוד-זדוני באינטרנט. בכל מקרה, הרבה יותר טוב מכפי שאקספלורר עושה זאת.

תוכנות אנטיוירוס הזמינות ללינוקס[עריכה]

  • ClamAV (חופשית, וזמינה גם עבור חלונות)
  • AVG (חינמית, ויש גרסה מסחרית)
  • Panda (חינמית, ויש גם גרסה מסחרית)

פיירוול[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



מערכת לינוקס מגיעה עם תוכנת פיירוול מובנית בשם iptables (לשעבר - ipchains). שימו לב שכדי לשנות את הגדרות הפיירוול, עליכם להיות בעלי הרשאות Root. טכנולוגיית ה- Stateful Packet Filtering שנציג היא טכנולוגיית ה- IPTables , טכנולוגיה זו מיושמת ברוב הפצות הלינוקס כיום ומהווה אחד מגורמי האבטחה המרכזיים בהפצה. טכנולוגיה זו מבוססת על קבוצות חוקים, המשורשרים במספר סוגי טבלאות, כדוגמת: סקירת טכנולוגיות Firewalling שונות

  • FILTER – טבלת ברירת המחדל, הטבלה הכי בסיסית, במידה ולא תקבע שום טבלה שתוגדר

כאחראית לטיפול באירוע, ה- Packet יגיע לכאן. בטבלה זו קיימות שלוש שרשראות:

  1. .1 INPUT - שרשרת המוגדרת לטפל ב- Packets אשר נכנסים למערכת.
  2. .2 OUTPUT - שרשרת המוגדרת לטפל ב- Packets אשר יוצאים מהמערכת.
  3. .3 FORWARD - שרשרת המוגדרת לטיפול ב- Packets המיועדים לניתוב.
  • NAT - הטבלה האחראית לניתוב ה- Packets , בטבלה קיימות שלוש שרשראות:
  1. .1 PREROUTING - שרשרת המוגדרת לטפל ב- Packets לפני הניתוב.
  2. .2 POSTROUTING - שרשרת המוגדרת לטפל ב- Packets לאחר הניתוב.
  3. .3 OUTPUT - שרשרת המוגדרת לטפל ב- Packets היוצאים.
  • MANGLE - טבלה לטיפול מתקדם ב- Packets . בקרנלים החדשים (מ- 2.4.18) קיימות חמש

שרשראות:

  1. .1 PREROUTING - שרשרת המוגדרת לטפל ב- Packets לפני הניתוב.
  2. .2 POSTROUTING - שרשרת המוגדרת לטפל ב- Packets לאחר הניתוב.
  3. .3 INPUT - שרשרת המוגדרת לטפל ב- Packets אשר נכנסים למערכת.
  4. .4 OUTPUT - שרשרת המוגדרת לטפל ב- Packets היוצאים.
  5. .5 FORWARD - שרשרת המוגדרת לטיפול ב- Packets המיועדים לניתוב.

(נלקח מהמאמר "שימוש ב- "IPTables ע"י אפיק קסטיאל הפורסם בגליון השלישי של Digital Whisper ) לכל שרשרת היכולה להכיל מספר חוקים שני מאפיינים:

  • הגדרות לזיהוי חבילת המידע.
  • גורל חבילת המידע.

אירועים:

  • במידה ויווצר אירוע רלוונטי חבילת המידע תגיע לטבלה הרלוונטית (חבילות מידע יוצאות- OUTPUT ,

חבילות מידע נכנסות- INPUT וכו') ותעבור מול שרשראות החוקים הקיימות באותה הטבלה. במידה ותמצא התאמה בין חוק הקיים בשרשרת לבין חבילת המידע: גורל חבילת המידע יקבע לפי המצויין בטבלת החוקים. במידה ולא תמצא התאמה תתבצע בדיקה מול החוק הבא ברשימה.

היתרונות של טכנולוגיה זו:
גמישה - ביסוסה על טכנולוגיית ה- Stateful Packet Filtering מאפשרת למנהל הרשת לקבוע חוקים המשלבים מאפייני תקשורת רבים. בנוסף, הטכנולוגיה תוכל לרוץ גם על עמדת הקצה.
פשוטה (יחסית) - השימוש בה פשוט יחסית ובכדי ליצור בה חוקים בסיסיים אין צורך בהבנה עמוקה של המערכת.
סיכום סקירת טכנולוגיות  Firewalling השונות :
חכמה- ביסוסה על טכנולוגיית ה- Stateful Packet Filtering מונעת ממנה ליפול למתקפות Spoofing בסיסיות מאחר והטכנולוגיה לומדת את כלל ה- State של התקשורת.
החסרונות:
לא פשוטה לניהול - במידה ומדובר באירגונים גדולים המכילים משאבי מערכת ותצורות רשתות הדורשות אילוצים שונים, יהיה קשה לנהל טבלאות ניתוב. שינוי של טבלה או חוק אחד בטבלה עלול לגרום לפגיעה בשרשרת חוקים שונים.
כבדה- במידה ומדובר ביישום הטכנולוגיה כ- Filtering Gateway ולא ניהול של עמדת קצה- יש להקצות כוח מחשוב רב.
iptables זוהי תוכנה הנשלטת משורת הפקודה, והיא עשוייה להיות קשה גם עבור משתמשים מתקדמים. כדי להקל על העבודה, קיימות תוכנות המספקות ל-iptables עטיפה נוחה יותר המאפשרת לשלוט בו בצורה פשוטה:
  • Firestarter - מעטה גרפי נוח ומרובה אפשרויות.
  • lokkit - תוכנה ידידותית פחות, המאפשרת גם כן הגדרה קלה ומהירה של חוקי הפיירוול.
  • Firewall Builder - תוכנת הגדרות לפיירוול עבור שולחן העבודה KDE.
  • KMyFirewall - תוכנה ל-KDE לניהול הגדרות iptables.

מקרים שבהם אולי יהיה קשה לבחור באיזו תוכנה להשתמש[עריכה]

ללינוקס יש המון תוכנות, והקושי האמיתי הוא לא במציאתן אלא בבחירה בין החלופות הקיימות.

דפדפן אינטרנט[עריכה]

רק מה שבא עם התקנה סטנדרטית של לינוקס יכול לבלבל:

  • מנהל הקבצים של KDE הנקרא Konqueror יודע לדפדף.
  • מנהל הקבצים של Gnome הנקרא Nautilus יודע גם הוא לדפדף.
  • פיירפוקס (Firefox) הוא בדרך כלל הבחירה הטובה ביותר.
  • אופרה (Opera) הינו דפדפן שהיה מסחרי בזמנו. גם זו בחירה מצויינת.
  • Epiphany (ויקיפדיה) (קישור) - דפדפן מבוסס גקו לסביבת העבודה GNOME.
  • lynx הינו דפדפן שורת פקודה.

מייל[עריכה]

  • KMail היא התוכנה שבאה יחד עם KDE.
  • Evolution היא התוכנה שבאה יחד עם Gnome.
  • Thunderbird היא תוכנה מבית מוזילה.

מולטימדיה[עריכה]

במקרה זה יש המון תוכנות וויכוח אינסופי מי טובה יותר. נכון לכתיבה שורות אלו (וגם הרבה לפני כן וככל הנראה זמן רב לאחר מכן), התוכנה הטובה ביותר לניגון סרטים היא mplayer, אשר עקרונית רצה משורת הפקודה אך קיימים עבורה ממשקים גרפיים רבים כגון KMplayer.

עיבוד תמלילים[עריכה]

  • OpenOffice (ויקיפדיה) (קישור) - חבילת אופיס מלאה מבית Sun.
  • AbiWord (ויקיפדיה) (קישור) - קליל ומהיר. מגיע עם חבילת האופיס של GNOME יחד עם Gnumeric (דמוי אקסל).
  • KOffice - חבילת האופיס של KDE.
  • LyX (ויקיפדיה) (קישור) - ממשק גרפי ללאטך. תוכנה מורכבת הרבה יותר מהקודמות וככל הנראה שלא נתקלתם ולא תצטרכו, אלא אם כן אתם מפרסמים מאמרים מדעיים ולא רוצים לשלם דמי שכתוב.
  • Emacs (ויקיפדיה) (קישור) - עורך טקסט משוכלל ביותר, עם יכולות highlight לכל שפה ולכל סקריפט ידוע.

צ'אט על כל פרוטוקוליו[עריכה]

Nuvola apps kopete.png