מיומנויות בסיסיות בלינוקס/המבנה של מערכת ההפעלה לינוקס

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כשאומרים "לינוקס", מתכוונים למעשה רק לליבה (הקרנל - kernel). כל שאר היישומים נחשבים ל"תוכנות עזר". כל הפצה והפצה דומה בכך שיש לה את אותה הליבה, אך ההפצות נבדלות בתוכנות שמגיעות איתן. למעשה, איגוד התוכנות בתוך הפצה חוסך ממשתמש הקצה לאסוף אותן בעצמו. דמיינו שחלונות הייתה מגיעה ללא פריסל וללא שולה-המוקשים, ללא דפדפן אינטרנט, ללא כתבן, ללא תוכנה לפירמוט, וכדומה.

ישנן הפצות שמיועדות מלכתחילה לשימוש מסויים כגון שרת אינטרנט, שרת חומת-אש, תחנת מולטימדיה, מכונת משחקים וכו'. ההבדל, כאמור, הוא בתוכנות הנלוות, ובאופן עקרוני ניתן להריץ כל תוכנה (אשר קוד המקור שלה זמין) תחת כל הפצה, כאשר ההבדל הויזואלי בין הפצה להפצה הוא ב"תנאי ההתחלה".

חלק זה יעסוק במבנה הקליפתי של לינוקס, אשר נכון לכל הפצה.

הליבה (kernel)[עריכה]

Blue think.svg גלו איזו גרסת ליבה יש לכם ע"י הרצת uname -u

הליבה משתנה ממחשב למחשב (platform-dependent: x86, x86-64, ppc,...), כך שהפצת לינוקס שהודרה עבור מעבד אינטל 64 ביט לא מתאימה לגרסה 32 ביט ולא מתאימה למעבדי PPC של מקינטוש. ככל שיוצאת חומרה חדשה, כך גודל הליבה הולך וגדל, מכיוון שהדרייברים הם חלק מהליבה. אם ברצונכם להקטין את גודל ליבה, ותוך כדי כך להאיץ את המערכת, ניתן להסיר את כל אותם דרייברים שאינכם זקוקים להם, בהתאם למחשב שעליו המערכת הותקנה. למשל, אין צורך בדרייברים של כל כרטיסי הרשת וכל כרטיסי המסך, אם ברשותכם רק אחד מכל סוג ואינכם מתכננים לשנות זאת בקרוב. לשם הביצוע יש לדעת כיצד להדר מחדש את הליבה.

אם כן, הליבה אחראית על:

  1. הקצאת זיכרון (memory allocation).
  2. ריבוי משימות (multitasking).
  3. ריבוי משתמשים (multiusers).
  4. התקני מערכת - דרייברים (device drivers).

תהליך ה-INIT[עריכה]

Blue think.svg ניתן להציג את כל התהליכים הפעילים ע"י הרצת ps -aux

מופעל מיד לאחר עליית הליבה. ואחראי על:

  1. הגדרות האתחול.
  2. הפעלת כל שאר התוכנות.

פקודת ה-INIT בצרוף מספר בין 0 ל-6 מעבירה את המחשב בין "רמות ריצה" (runlevels) שונות, כך שלמשל כיבוי המחשב יתבצע באמצעות הרצת:

init 0



רמת ריצה משמעות
0 כיבוי
1 single user
2 מערכת רבת משתמשים ורבת משימות מלאה, ללא תמיכה ברשת ובגרפיקה.
3 מערכת רבת משתמשים ורבת משימות מלאה, עם תמיכה ברשת, אך ללא גרפיקה.
4 ?
5 מערכת גרפית מלאה.
6 הפעלה מחדש.

דמונים (daemons) ושירותים (service)[עריכה]

הדמונים הם תהליכי שרת עצמאיים אשר רצים ברקע (מאחורי הקלעים), כגון:

  • שרת אינטרנט (אפצ'י - Apache).
  • שרת DNS - ע"י bind.
  • שרת dhcp, ע"י הדמון dhcpd.
  • שרת Proxy - ע"י squid.
  • חומת אש (firewall) - היישום המרכזי הוא iptables.
  • שרת ולקוח Samba לשיתוף משאבים בין מחשבי לינוקס וחלונות.
  • מנהל הדפסה (cups).
  • שרת smtp - ע"י sendmail.

מעטפת שורת פקודה (shell)[עריכה]

שורת הפקודה היא הממשק הטקסטואלי של המשתמש מול המערכת. בניגוד לחלונות (או דוס...), קיימות מספר מעטפות של שורה פקודה:

  • Korn (מיושן).
  • csh - נדיר.
  • bash - פופולרי.

שימו לב כי על מנת לעבוד בלינוקס אין כלל צורך בממשק גרפי. ניתן, בין השאר, לקרוא מייל, לגלוש באינטרנט, לנגן קבצי מוזיקה, לתכנת, לצ'וטט באייסיקיו וב-IRC משורת הפקודה. אם כי כמובן שלא ניתן לצפות בתמונות או סרטים, מקומיים או ברשת.

מערכת גרפית (GUI)[עריכה]

החלק הבסיסי של המערכת הגרפית הוא Xwindows שעליה ניתן להריץ סביבות שולחן עבודה שונות (בניגוד לחלונות, שבה יישום ה-explorer הוא המערכת הגרפית היחידה). ניתן לראות את ה-Xwindows כמקבילה של DirectX במובן מסוים.

Blue think.svg ניתן לבחור איזו מערכת גרפית להפעיל בעת האתחול, וניתן להחליף אותה תוך כדי ריצת המערכת.

סביבות שולחן עבודה נפוצות:

  • KDE
  • GNOME

נהוג לסמן בתחילית K תוכנות אשר פותחו עבור סביבת KDE, וב-G עבור GNOME.

יישומים (apps)[עריכה]

אלו הם התוכנות שהמשתמש ניגש אליהן באופן ישיר, כגון:

  • עיבוד תמלילים
  • תוכנת דוא"ל
  • דפדפן אינטרנט
  • האזנה למוזיקה

וכדומה.