מדריך למחאות/עיכוב משטרתי

• אין חובה להגיע לזימון משטרתי עבור חקירה הנוגעת למחאה - המשטרה לא יכולה לזמן אזרח למשטרה כדי לקבל תכניות המחאה. על אחת וכמה להניא לקימה. יחד עם שיתוף פעולה יכול לתרום לשני הצדדים לקיומה מחאה מאורגנת. קיום שיחות אלו תלוי בשני הצדדים.
  • כשהמשטרה מבקשת מידע על מחאה עליה לצין כי האזרח אינו מחויב למסורו. בתנאי שהשיחות או הפגישות אינם כלי לחץ או לדלות מידע שאינם רוצים לשתף.

עיכוב - הגבלת חופש התנועה של אדם בשל חשש לעבירה או מניעת ביצוע עבירה. סיבות לעיכוב:

• קיים יסוד סביר לחשש שהאדם ביצע עבירה או לבצע עברה שתסכן אחרים.
• קבלת זהות וכתובת של האדם כדי לחקור אותו (חוק המעצרים: סעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי, סכמויות אכיפה - מעצרים)
• אין זו פעולת סנקציה כנגד המפגין.
• שוטר אינו יכול להרשיע או להעניש. רק בית משפט

אופן התנהלות עיכוב:

• על השוטר להציג את תגו ולהזדהות, להודיע לאדם שהוא מעוכב ולהסביר את הסיבה בגינה הוא מעוכב.
• אסור לעכב אדם או כלי רכב יותר מ3 שעות
• מומלץ בעת העיכוב לבקש לעדכן עו"ד ולדרוש שבקשה זו תירשם.
• חקירה תתבצע בשפת העצור.
• ניתן לדרוש פיצוים בעקבות עיכוב לא שנעשה בחוסר סמכות

מעצר - אקט במקרים קיצונים בעקבות חשש לשיבוש ראיות או סכנה לציבור בו יכול כל שוטר באשר הוא לעצור אדם.

• סעיף 23 לחוק המעצרים - ניתן לעצור מפגין ללא צו כשיש חשד לעברה בת מעצר של עד שלושה החודשי מאסר ומתקיימים התנאים:סכנה לביטחון של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה על ידי מפגיןחשד סביר שהמפגין לא יגיע לחקירה, אי מעצר יוביל לשיבוש הליך משפטי וישפיע על עדים ופגיעה בראיות. אדם עוכב לפי דין ולא ציית להוראות השוטר.
• אסור לעצור אדם אם ניתן לעכב אותו
• בעת מעצר על השוטר לקחת מידית את האדם לתחנת המשטרה אלא במקרים חריגים כחלק מסעיף העיכוב (שיכול להיארך גג עד 6 שעות במקרים קיצונים של מעצרים). מעצר בין 15-30 ימים.
• תוך 24 שעות מרגע המעצר יש לשחרר את העצור ולהביאו לפני שופט אם רוצים להאריך מעצר אלא במקרים חריגים שאינם רלוונטים לרב למחאות (סעיף 29 א לחוק המעצרים)
• העצור יכול לבקש מהמשטר לעדכן אדם קרוב או עו"ד על מעצרו. חייבת המשטרה לאפשר מפגש עם עו"ד אלא במקרים חריגים (סעיף 33 לחוק המעצרים).
• ניתן לקבל יצוג על ידי הסנגוריה הציבורית במימון המדינה לאחר בדיקת זכאות כלכלית. פרטי התקשרות מופיעים בזכותון.
• עצור הזקוק לטיפול רפואי זכאי לקבלו לפי סעיף 9ב1 לחוק העצורים

המשטרה יכולה להתנות שחרור אדם ממעצר בהסכמתו לתנאים מגבלים כולל תשלום ערבות, איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון לתקופה שאינה עולה על 3 חודשים, איסור כניסה לאזור או ליישוב לתקופה שלא תעלה על 15 יום ומעצר בית שלא עולה על 5 ימים.

אם אדם אינו מסכים לתנאי ערובה המשטרה יכולה להמשיך להחזיק אותו במעצר ולהביא לפני שופט תוך 24 שעות כדי לקבוע תנאים לשחרור (סעיף 42ד לחוק המעצרים).

בית המשפט יכול להטיל מגבלות ארוכות מהמשטרה.

מידע הנלקח בעת עיכוב ומעצר כשהאדם הוא חשוד בעבירות אלימות כולל תקיפת שוטר ועברות רכוש שונות לאחר שהשוטר ציין כי המידע ישמר במאגרי המשטרה :

• טביעת אצבע
• דגימת דנ"א
• תצלום

אם מסר החשוד לתת דגימת דם יתבקש למסור דגימת שיער או דגימת תאי לחי. שוטר יכול ליטול בכח סביר רק טביעות אצבע, דגימת שיער ותצלום.

סירוב מתן אמצעי זיהוי עלול להיחשב עבירה שדינה 6 חודשי מאסר. סירוב לתת דגימת דם יחשב עבירה רק אם סרב האדם לתת במקום דגימת שיער או תאי לחי (סעיף 12 לחוק החיפוש)

ניתן לבקש מחיקה של המידע הביולוגי - אם טרם הוגש נגד החשוד כתב אישום הוא רשאי לבקש עיון חוזר בהחלטה ליטול ממנו את אמצעי הזיהוי.אם חושב שלא היה חשד סביר לחקור אותו ב אזהרה (סעיף 11ג לחוק החיפוש).הבקשה תוגש ליחידת המשטרה בה נחקר על ידי הגשת טופס מתאים.

• אם אין עילה חדשה לנטילת אמצעי הזיהוי אך היה בסיס סביר לחקור את החשוד בעברה על המשטרה למחוק את נתוני הזיהוי והלשמידם
• אמצעי זיהוי גנטים ימחקו מהמאגר בתוך 7 שנים מיום נטילתם אם לא הוגשה נגדו כתב אישום או תוך 60 יום מיום סיום ההליך הפלילי נגדו ללא הרשעה לכל המאוחר (סעיף 11כגב לחוק החיפוש).
• אם האדם נשפט והורשע המידע ימחק תוך 20 שנה לאחר פטירתו.