מדריך לטרמפיסט
טרמפ הוא סוג של תחבורה, בו מקבל נוסע הסעה מאדם אחר, לרוב בחינם ובדרך כלל מנהגי מכוניות ומשאיות. במדינות מסוימות בעולם קיימים איסורים והגבלות לגבי נסיעה בטרמפים. כך לדוגמה, חל איסור לתפוס טרמפים על יד בתי סוהר בארצות הברית. כמו כן, מספר מדינות בארצות הברית, כגון ניו ג'רזי, נבדה ופנסילבניה, אוסרות לחלוטין נסיעה בטרמפים. במקומות מסוימים קיים איסור לתפוס טרמפים בכבישים מהירים בין-ארציים, אך בדרך כלל מותר לתפוס טרמפ בכניסה או עלייה לכביש המהיר. בישראל הנסיעה בטרמפים מותרת בתחנות המיועדות לכך. על חיילים חל איסור גורף לתפוס טרמפים.
שיטה[עריכה]
במרבית המקומות קיימת שיטה מקובלת אשר באמצעותה הטרמפיסט מסמן לנהגים חולפים כי הוא מחפש הסעה. בחלקים רבים בעולם, בהם צפון אמריקה, הטרמפיסטים מותחים באופן מסורתי את ידם לצד גופם בזווית של 90 מעלות מגופם ומרימים את האגודל שלהם לכיוון מעלה. טרמפיסטים בדרום אפריקה נוהגים להרים את ידם ולהצביע כלפי מעלה עם האצבע. לעומת זאת, טרמפיסטים בפולין מנופפים בידם כאשר כף היד פתוח לכיוון כלי הרכב הקרבים, ובהודו מנופפים בידם כאשר כף היד פתוחה לכיוון מטה. בישראל נהוג להצביע לעבר הכביש עם האצבע כאשר היד נמצאת לצד הגוף.
יש טרמפיסטים המחזיקים שלט קטן עם שם היעד. המטרה היא לחסוך מהנהגים את הצורך לעצור ולברר את מקום יעדם ולעודד נהגים אחרים, אשר אילולא השלט לא היו עוצרים, לעצור. טרמפיסטים אחרים נוהגים לא לעמוד לצד הדרך ולחכות להסעה, אלא לעבור בין המכוניות העומדות ברמזור אדום ולומר את יעדם מבעד לחלונות הרכב. שיטה זו ידועה בשם "טרמפ לחץ". במדינות רבות, ובינהם גם בישראל, שיטה זו אינה חוקית מפני שהיא מסכנת את הנהגים ואת הטרמפיסטים עצמם.
כאשר הנהג בישראל רוצה לסמן לטרמפיסט שהוא לא נוסע רחוק, הוא מצביע לכיוון מטה.
לרוב אין משלמים תמורת ההסעה; יש טרמפיסטים התורמים כסף עבור דלק, וישנם אחרים המרגישים כי עצם החברה היא תרומה ראויה ומספיקה. במקומות אחדים, כגון אסיה המרכזית ובאזור הכפרים הערביים ביהודה ושומרון, נהוג שהטרמפיסטים משלמים עבור הנסיעה במשאיות סכום המקביל לדמי נסיעה באוטובוס.
יש לציין שקבלת טרמפ קלה הרבה יותר בטרמפיאדות ובמקומות בהם קל לנהג לעצור מבלי לסכן את עצמו ולהפריע לתנועה. אם ישנה אפשרות לכך, עמוד במקום מואר, גלוי לעין, נוח וחוקי לעצירה.
מוניטין[עריכה]
לרוב מסתיימת הנסיעה ללא תקריות, אך אף על פי כן יש לנסיעה בטרמפים שם רע. עבריינים עושים שימוש ציני ברצון הטוב של אחרים כדי לשדוד או להטריד מינית תוך שהם מתחזים לנהגים תמימים, או לחלופין, לטרמפיסטים תמימים. על מנת לנקוט בצעדי זהירות ניתן לשאול את הנהג לאן הוא נוסע קודם העליה לטרמפ ולא לומר את כיוון נסיעתך - העבריין כמובן יאמר שהוא נוסע לאן שאתה צריך. בנוסף, אל תעלה לטרמפ כאשר אנשים יושבים במושבים האחוריים ורק המושב שליד הנהג פנוי.
טרמפים בצה"ל[עריכה]
מראשיתו של צה"ל היה הטרמפ שיטת הנסיעה המועדפת על חיילים שלא בתפקיד, בעיקר לצורך נסיעות בין הבסיס והבית.
כיום, חל איסור נסיעה בטרמפים בצה"ל (למעט עצירת טרמפ בתוך בסיס צבאי ומתוך יישובים יהודיים ביהודה ובשומרון) עקב חשש כבד ותמידי מחטיפת חיילים. המשטרה הצבאית עורכת מבצעים בהם היא אוספת טרמפיסטים ומדמה את חטיפתם, כאשר חייל הנתפס במבצע, נענש בחומרה. עם זאת, במקרים של חוסר מוחלט בתחבורה ציבורית בזמן ובמקום שבו נמצא החייל, ישנה אפשרות לתפוס טרמפים.
טרמפים ממוסדים[עריכה]
הנסיעה בטרמפים מוּסדה בפולין בתקופת המשטר הקומוניסטי. לאנשים רבים בתקופה זו היו מסמכים רשמיים בהם תועדה נסיעתם. יתרה מכך, הטרמפיסטים היו מוסרים לנהגים אישור כי קיבלו הסעה. בברית המועצות יישמו מערכת תלושים אשר הועילה לנהגים. נהגי משאיות בקובה מחויבים להסיע טרמפיסטים, וברומניה הנסיעה בטרמפים היא חלק מהתרבות המקומית עד כי לעתים קשה לתפוס טרמפים עקב תחרות.
טיפים לטרמפיסט[עריכה]
- היה מנומס:
- כאשר עוצרים לך, אמור "שלום", "תודה" וכו'.
- בנסיעה הרגש כמו בבית - בבית של הנהג:
- אל תעשן (אלא אם הנהג עצמו מעשן).
- אל תאכל.
- אל תדבר בטלפון.
- אל תבקש מהנהג לסטות מנתיב נסיעתו בשבילך.
- אל תכפה את עצמך על נהגים.
- אם הנהג פותח בשיחה, דבר איתו.
- אם הנהג אינו נוטה לדיבורים - אל תפריע לו בנהיגה.
- אם הנהג נראה לך חשוד, מכל סיבה שהיא, המצא תירוץ לרדת או לא לעלות לטרמפ.
- אם הנהג נוהג בצורה לא אחראית, אל תעיר לו - המצא תירוץ ובקש בנימוס לרדת.
- אם יש לך מטען או תיק גדול - שאל את הנהג איפה לשים אותו.
- דאג לכך שמישהו ידע שאתה נוסע בטרמפים.
- כשאתה יורד מהטרמפ אמור "תודה" ו"יום טוב".
טיפים כלליים[עריכה]
- בכל התקדמות לכל מקום מומלץ לחשוב מה אתה היית עושה במקום הנהג ומאיפה אתה היית נוסע יחד עם כל הנסיבות. אם תצליח להיכנס לראש של הנהג יהיה הרבה יותר קל לחשוב איפה לעצור.
- יש להניח גם הנחה שרוב הנוסעים כיום משתמשים בווייז, כך שאם יש אפשרות מומלץ לבדוק איך הווייז שולח את הנהג להגיע למקום היעד מהמקום בו אתה נמצא וזה אמור להיות בעדיפות עליונה על אף הידע והניסיון שקיים, שכן הידע והניסיון משמשים רק ככלי בכדי לדעת מאיפה הנהג יסע ובאלו מקומות לעצור (באם אין לו וייז).
- יש פעמים שכדאי לספר לנהג את מקום היעד ולהתייעץ איתו על המשך הדרך. יתכן והוא יקדם אותך למקומות נוספים ויחסוך לך זמן המתנה יקר.
- יש דרך לעצור טרמפ לחץ מבלי שהוא יוגדר כטרמפ לחץ. דרך זו היא קצת מסוכנת אולם מומלצת במקומות מסויימים ובאופנים מסויימים: התקדמות בשולי הכביש. ישנם מקומות וזמנים שאם רכבים עוברים אך לא עוצרים (אם אין כלל רכבים אז זה לא יעזור...) כדאי להתקדם קדימה בשולי הכביש (מומלץ להיראות בהירים כגון ללכת עם הפנים כלפי המכוניות או להוריד חליפות) וכך יש יותר סיכוי שהנהגים ירגישו מחוייבות לעצור. שימו לב שאין להשתמש באופציה זו כעדיפות ברירת מחדל אלא רק במקרים חריגים.
כללים וטיפים בסיסיים[עריכה]
- אין לעשן ברכב [גם אם הנהג עצמו מעשן]! לפעמים ניתן לבקש בעדינות ומומלץ להימנע גם מזה (אם הנהג לא מעשן באותו זמן), כמובן שאם הנהג מציע סיגריה אז אין בעיה לעשן.
- אין לבקש מהנהג לכבות סיגריה וכד' גם אם הדבר מאוד מפריע. מי שזה מאוד מפריע לו מוזמן לנסוע באוטובוסים...
- אין לשוחח בפלאפון במושב ליד הנהג מבלי ליטול רשות קודם. (גם אם יש שירים על פול ווליום וכד' מומלץ לבקש רשות). במושבים האחוריים ניתן לשוחח בשקט באופן שלא יורגש, וגם זאת רק במצב שאין שיחה רציפה עם הנהג.
- אם היושב לצד הנהג מנהל שיחה לבדו עם הנהג, היושבים במושב האחורי יכולים לדבר ביניהם בשקט ובאופן שלא יורגש, וגם זה עדיף רק לצורך הכרחי ובמשפטים קצרים.
- אין לאכול כלל ברכב בשום מצב ובלי שום הוראת היתר! (לא גרעינים ולא סוכריות וגם אם הנהג עצמו אוכל סעודה שלימה). חריג מכך מצב שבו הנהג הוא זה שנותן את האוכל.
- לא להסתכל על הנהג (בעיקר אם אתה יושב לידו). גם אם אתה חושב שאתה מסתכל עליו רק קצת ורק בזווית העין, הוא רואה טוב מאוד שמסתכלים עליו או על הקמ"ש וכד'. ניתן להגניב מבטים חטופים בשעת שיחה כמו שהיית מסתכל על חבר שהיה משוחח איתך לצידך.
- מומלץ להכין לכל נסיעה כמה ווארטים קצרים שיוכלו לשמש כפתיחה לשיחה או כמפלט לכל דבר בעת הצורך. הדבר יכול גם לעזור להוציא כסף מנהגים וכן לקדם אותך ליעד. קח בחשבון שישנם נהגים שמרגישים שאם הם לקחו טרמפיסט שלא יודע לזרוק שום ווארט אז הם יצאו פראיירים...
- אין לעלות על טרמפ בכדי להתקדם איתו רק חצי דרך ולרדת באמצע מבלי לבקש רשות מוקדמת. אפשר לעלות ולחשוב שמקסימום תמשיך איתו עד הסוף ואז לבקש לרדת באמצע, אולם מומלץ להימנע גם מזה ולהודיע מראש עד איפה אתה צריך להתקדם או לפחות להודיע מה היעד שלך ולהבהיר לו שתתכנן את המסלול בהמשך הנסיעה.
- מי שהגיע ראשון לטרמפיאדה הוא הקודם. גם אם הגיע אחד ואחריו הגיעו שניים ויש רכב בדיוק עם שני מקומות ליעד רחוק, גם אז הוא קודם רק שניתן לבקש רשות לעקוף בכדי לא להפסיד מקום, והמוותר אינו מפסיד!
אמנם כשאתה עולה על טרמפ אתה מרגיש מחייב מסויים כלפי הנהג, אולם הנהג לא הזמין אותך שתיכנס בשביל שתשלם לו באינפורמציה. אתה לא בחקירה! אתה יכול לענות לנהג גם פרטים אישיים אבל אתה לא מחוייב לכך ולא צריך להרגיש לא נעים להתחמק. ניתן לענות על שאלות אלו באופן קצר כגון "כן" ו"לא" וכך הנהג יבין שאינך מעוניין לדבר או עכ"פ שאינך מעוניין לדבר על דברים אלו ובצורה כזאת. [אפשרות קיצונית יותר שיש כאלו שעושים זה לשים אוזניות בדקה שאחרי העלייה אולם זה נראה פחות תקין].
- כמו כן, גם הנהג לא בחקירה ומומלץ להימנע ככל הניתן משאלות אישיות [אלא א"כ השיחה זורמת באופן זה].
- מומלץ להימנע משאלות אידיאולוגיות אם אתה לא מבין בעניין ועכ"פ מומלץ להכין מראש כמה תשובות בסיסיות כדי לענות לכל נהג. קח בחשבון שהשאלות של נהג חרדי, חילוני או מזרוחניק הן שונות לחלוטין. כדאי לנסוע עם מישהו שיודע ועם ניסיון שיודע כבר איך להתמודד עם שאלות מתקילות. עכ"פ אם אתה מסתבך תמיד תוכל לומר שאתה לא הדובר של הציבור והוא יכול לחפש תשובות ברורות יותר במקומות אחרים. אל תזלזל בשום אדם (מצד הידע שלו) לפי איך שהוא נראה!
- ישנן סגולות רבות שנתפשטו בקרב טרמפיסטים כגון לספר סיפור על ר׳ אשר פריינד או להניח תפילין או להגיד "יחי אדוננו" 3 פעמים, "אנא בכח", "למנצח", "אין עוד מלבדו", ועוד כהנה וכהנה. ישנו גם דבר מעניין שמקובל לעשות והוא להתחייב לומר "מזמור לתודה" (ו"נשמת כל חי") כאשר ה' יעזור ותעלו על טרמפ. לסגולה זו יש המשך... אם עוצרים טרמפים באמצע הלילה אז זה נחשב "תעריף לילה" ומתחייבים לומר פעמיים מזמור לתודה...