מבוא לתרבות הקלאסית יוון

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבוא[עריכה]

ספר סיכום לשיעור מבוא תרבות הקלאסית יוון באוניברסיטה העברית. מטרת החומר היא לרכז את כלל החומר שנלמד ולרכזו ולא להעביר הסברים של השיעורים...מקווה שברור. עדין לא החלטתי איך הספר יהיה ערוך. ראשית רושמת את החומר ואחר כך אסדר אותו בהתאם...

מסקנות[עריכה]

פומביות[עריכה]

אלמנט הפומביות הוא אחד מפנים של יוון. אחד הביטויים שלו היא :

  1. אסיפה
    • לאסיפה היה נוהל, פרוטקול שקבע את ההסדרים בה (מי מדבר ומתי, קריאה לאנשים) : מקום קבוע, כרזות.
    • סוג של דמוקרטיה - באסיפה היה דיונים והבעות דעות של אנשים.
    • באסיפה דיברו האריסטוקרטים ומי שלא היה כזה יכול היה לזכות בהשפלה פומבית (דוגמא תרזיטס, באילאדה)
    • כלי מעבר לבגרות עבור צעיר אריסטוקרטי שדבר באסיפה.
    • ביטוי להתגשות תכונת הגיבור - כינוס האסיפה היה שייך למנהיג שהיה בעל "חסד האל" (כמו אגממנון עם השרביט שקיבל בירושה מדורות אבותיו), עם זאת היו קיימים מנהיגים שהיו בעלי "kalos" (ההילה של מנהיג בקרב העם) שבזכות הקריזמה והמיומנות הלחימה זכו להבעת עמדה (כמו אכילס שארגן אסיפה בשעת המגיפה).

תכונות המנהיג[עריכה]

  • Kydos – לגיבור יש הגנה מפני של האלים:
    • הגנה שנבעה עקב טובה שעשה הגיבור לאל, למשל אריס ואפרודיטה.
    • הגנה ללא הסבר, למשל אתנה שמגנה על אודיסאוס.
    • הגנה של קשרי דם, למשל, פוסידון שהגן על הקיקלופ שלו (פוליפמוס).
  • זכות המנהיגות :
    • בחסד האל - קיבל ביורשה מהאלים את הזכות זו, כמו אגממנון והשרביט שלו
    • בעל Kleos – הילה בקרב העם, לדוגמא לאכילס יש יותר הילה מארגממון.
  • האציל ביוון אופין בחמישה תכונות : יופי, כושר לחימה, אתלטי, יכולות לוגוס (דיבור) וייחוס.
  • תכונות אלו הן תכונות נרכשות (פרט לייחוס) ולכן עם הזמן תכונות אלו הופכות להיות פן כלל יווני.
  • ההסכם הבלתי כתוב בין המנהיג הראשי של המלחמה לבין שאר המנהיגים - המנהיגים היו גוף בפני עצמו שהחזיק חיילים תחתיו. המנהיג הראשי קיבץ תחתיו את שאר המנהיגים, עם זאת הם יכלו לבחור אם להשתתף בקרב או לא, לכן בין המנהיג הראשי לשאר המנהיגים היה הסכם בלתי כתוב שלמעשה תוכנו היה שכאשר בוזזים ערים, מרכזים את השלל והוא מחולק בין המנהיגים. עם זאת, המנהיג הראשי הוא זה שמחליט על המילה האחרונה ואילו מנהיגים אחרים שאינם מסכימים איתו יכולים לעזוב.

קסניה[עריכה]

קסניה הייתה מסגרת יווניות שהתפתחה בתקופה הארכאית, של יחסי אורחות בין שני אנשים מאותו מעמד בין ערים שונות.

  • לקסניה פרוטקול ידוע - הזדהות, בקשת יחסי אורחות תוך כריעה על הברכים, סעודה, תחרות ושליחת האורח עם מתנות.
  • יחסי אורחות אסרה לחימה ופגיעה בקסניה שלך.
    • עקרון הפוליס - הקסניה פוגעת בעקרון הפוליס לפיה האזרח מחויב להגן על המדינה, כיוון שהיא יוצרת קשר רוחבי בין ערים, למשל סיפור גלאוקוס ולדיומדס.
  • הפרוטוקול נרכש על ידי חיקוי האב (טלמכוס ואתנה).
  • כלי מעבר עבור נער (דוגמא טלמכוס).

הורמוס[עריכה]

הורמוס הוא דמות מיתולוגית - היסטורית מסוף המאה ה-8, תחילת המאה ה-7 לפנה"ס. לא ברור מי הוא היה והאם באמת היה חי. מיוחסים אליו שתי יצירות, האפוס האומרי :

  1. אליאדה - מספר על מלחמת טרויה שהחלה בעקבות חתונתם של תטיס ופאלוס (הורי אכילס). הזוג הזמין לחונתם את כל האלים פרט לאלה אריס, אלת הריב. למרות זאת ארס מגיעה אל החתונה וזורקת תפוח עליו רשום, היפה מבין כל הנשים לעבר שלוש אלות: אתנה, הרה ואפרודיטה. בין האלות נפתח ויכוח ולבסוף מוחלט כי פאריס יהיה השופט. האלות משחדות את פאריס והוא לבסוך בוחר את אפרודיטה שהבטיחה לו את האישה היםה ביותר בעולם, הלנה. פאריס לוקח את הלנה, אולם הלנה כבר הייתה נשואה למנלאוס, מלך ספרטה. מלנאוס יוצא למלחמה נגד ספרטה, הוא זוכה לתמיכתם של מחזיריה לשעבר של הלנה עקב כך שאביה של הלנה השביע את המחזרים שיעזרו בשעת צרה לארוסה של בתו (בכדי למנוע את רציחת המחזר שיבחר).
  2. אודיסיה מספר על הגיבור אודיסאוס, לוחם שלחם במלחמת טרויה. לאחר המלחמה הוא חוזר אל ביתו ובדרך נוחת בארץ הקיקלופים. שם הוא וחבריו מעוורים את אחד הקיקלופים בשם פוליפמוס ולכן פוסידון (האל שלו) מונע מאודיסאוס לחזור לביתו, למשך 10 השנים הבאות. ספינתו של אודיסאוס טובעת בים והוא נותר אצל קליפסו במשך 7 שנים.
  1. שאלת האפוס האומרי - מי רשם את היצרות? האם אודיסאוס עצמו? האם מדובר על מספר יצירות שנאספו במהלך השנים ואוחדו בידי הומרוס? באיזה תקופה נוצרו? האם התהוות היצירה הייתה לאורך שנים והורמוס היה אחד מבין המספרים? האם היצירה התהוותה בזמן כתיבת או בידי הומרוס?
  2. חיבור אריסטוקרטי - היצירה האילאדה נרשמה בסוף תקופת תרבות הארמונות (2000-1200 לפנה"ס) שבה המשטר החל להשתנות ממשטר מלכוני למשטר אריסטוקרטי, עד שלבסוף התקיים משטר דמוקרטי. לפיכך, החיבורו שאינו אריסטוקרטי מנסה לגמד את משטר המלוכה ולהוכיח כי השלטון ניתן למנהיג לא רק בזכות היורשה (השרביט) אלא גם בזכות הקאלוס (keloa) שיש למנהיג. למשל כאשר דיומדס מכנה את אגממנון לנקמן.
  3. בתקופת האפוס האומרי צורת המשטר המקובל הייה משטר מלכוני.
    • המלך הנהיג את הקרב ולכן היה צריך להיות בעל כושר לחימה (גיל שמאפשר לו להילחם) ובעל מיומניות וניסיון (לא צעיר מדי)
    • קים את האסיפות.