באמצעות איטרציות נרצה למצוא פתרון (שורשים) של משוואה.
ההנחה: - פונקציה רציפה.
מתי:
כאשר הפתרון האנליטי לא קיים או קשה לחישוב.
בעיות מינימום ומקסימום.
כשלב בפתרון בעיות מורכבות יותר.
שיטות פתרון:
א) שיטות תחום:
1) חציית התחום.
2) אינטרפולציה לינארית.
ב) שיטות פתוחות:
1) ניוטון-רפסון.
2) חיתוך.
3) איטרציות רצופות.
א) שיטת תחום:
1) חציית התחום:
התקדמות על גרף הפונקציה עד מציאת שינוי סימן בין .
אז, בודקים את ערך הפונקציה במרכז והמשך צמצום המרווח פי 2 עד להגעה לפתרון הקרוב ביותר לפי הקירוב הרצוי.
שלבי פתרון:
1) מנחשים 2 פתרונות התחלתיים כך שסימני
הפוכים.
2) מבצעים איטרציות עוקבות
3) אם
אז
אם
אז
תיאור גרפי:
פתרון התחלתי:
4) אם
אז
הוא הפתרון המבוקש ויש לעצור את האיטרציות.
התכנסות:
הוא השגיאה בכל איטרציה
בכל איטרציה תחום הפתרון קטן בחצי ולכן ניתן לרשום:
מדובר בקצב התכנסות לינארי
ניתן לדעת מראש את מספר האיטרציות הדרוש להשגת הדיוק הנדרש:
כאשר:
- הדיוק הנדרש מאיתנו
- גודל התחום הראשון
n - מספר האיטרציות
נחלץ את n (מספר האיטרציות):
יתרונות השיטה:
איטרציות פשוטות מאוד.
מספר האיטרציות הדרוש ידוע מראש.
התכנסות מכל פתרון התחלתי.
מקבלים גבולות תחום לפתרון בכל איטרציה.
חסרונות השיטה:
דרושים 2 פתרונות התחלתיים.
ההתכנסות הלינארית איטית יחסית.
אינו מנצל מידע על הפונקציה.
2) שיטת האינטרפולציה הלינארית
דומה לשיטת חציית התחום, השוני הוא באופן חישוב הנקודה החדשה .
נבצע אינטרפולציה לינארית של 2 הפתרונות הנוכחיים, קירוב לינארי של f(X) וחיפוש השורש של הקירוב.
* משוואת הישר:
עבור 2 נקודות
נרצה למצוא את הישר המחבר בינהן
נקודת החיתוך של ישר זה עם ציר X:
האלגוריתם:
1) נמצא שני פתרונות התחלתיים כך ש:
2) נחשב פתרון חדש (שהוא החיתוך עם ציר X של הישר המחבר בין 2 פתרונות התחלתיים אל:
3) נחשב את
4) עדכון הפתרון:
אם אז הוא הפתרון המבוקש.
אם אז
אם אז
תיאור גרפי:
השיטה לא עובדת עבור פונקציות "שטוחות":
ההפרש בין יהיה קטן, יתאים לתנאי ויגרום למציאת פתרון שגוי.
התכנסות:
עבור פונקציה קמורה/ קעורה ההתקדמות איטית.
קצב ההתכנסות דומה לזה של שיטת חציית התחום.
לא ניתן לקבוע מראש את מספר האיטרציות הדרוש להשגת דיוק נדרש.
ב) שיטות פתוחות
1) שיטת ניטון-רפסון:
נעביר משיק לפונקציה בנקודה , תוגדר כנקודת חיתוך המשיק עם ציר x.
נפתח ביטוי למשיק ע"י קירוב טיילור מסדר ראשון:
- קירוב למשיק
נחשב את נקודת החיתוך עם ציר x של קירוב זה:
האיטרציה הכללית:
תיאור גרפי:
הפתרון עלול להתבדר כאשר הנגזרת הראשונה קרובה לאפס:
התכנסות:
כאשר:
- הוא הפתרון האמיתי - לא ידוע.
- השגיאה באיטרציה n+1.
קצב ההתכנסות ריבועי (R=2)
הפתרון עלול לא להתכנס כאשר בסביבת הפתרון.
2) שיטת החיתוך:
בשיטת ניוטון-רפסון נאלצנו לחשב נגזרת - כעת נחפש קירוב אחר לביטוי השיפוע.
נשתמש בשני הפתרונות האחרונים שחושבו ונמתח בינהם מיתר.
שיפוע המיתר:
נציב ביטוי זה באיטרציה הכללית של ניוטון-רפסון:
משתמשים בשני הפתרונות האחרונים ולא בקצוות התחום.
מדובר בביטוי זהה כמו בשיטת האינטרפולציה הלינארית: מחושב שיפוע המיתר במקום שיפוע המשיק.
תיאור גרפי:
בדומה לשיטת ניוטון-רפסון הפתרון עלול להתבדר:
התכנסות: נפתח ביטוי לשגיאה עבור האיטרציה ה- n+1 (בדומה לשיטת ניוטון-רפסון):
כאשר:
- הפתרון האמיתי והלא ידוע.
- הגדרת השגיאה.
קצב ההתכנסות:
R > 1 : מדובר בהתכנסות סופר-לינארית.
אם אז השיטה קורסת.
3) שיטת האיטרציות הרצופות - משמשת לבעיות מסובכות במיוחד.
נגדיר פונקציה חדשה שתהיה טרנספורמציה לבעיה הנתונה .