לינוקס לכל מי שרוצה לדעת/מה זה לינוקס

אנחנו נתחיל עם סקירה כיצד נהפכה לינוקס לאותה מערכת הפעלה שהיא היום. אנחנו נדון בפיתוח בעבר, בעתיד ונסתכל במבט קרוב על יתרונות וחסרונות של המערכת. אנחנו נדון על הפצות, על קוד פתוח כללי וננסה להסביר קצת על גנו.

הפרק יענה על השאלות הבאות :

מה זה לינוקס ?
היכן וכיצד לינוקס התחילה ?
האם לינוקס זה לא מערכת שהכל נעשה במצב של טקסט ?
האם ללינוקס יש עתיד או שזה רק יחצנות מוגזמת ?
מה היתרונות של שימוש בלינוקס ?
איזה סוגים של לינוקס ישנם, וכיצד אני אבחר אחת שמתאימה לי ?
מהם הצעדים של קוד פתוח וגנו ?

היסטוריה

יוניקס

בכדי להבין את לינוקס כראוי, אנחנו צריכים לחזור אחורה בזמן בערך 30 שנה...

דמיינו מחשבים כבתים גדולים, אפילו איצטדיון. כאשר גודל המחשבים היוו בעיה ממשית, היה דבר אחר שהפך את זה ליותר גרוע: לכל מחשב היתה מערכת הפעלה שונה, תוכנות היו תמיד מתאימות לשרת מטרה מסוימת, ותוכנה שנועדה למערכת הפעלה אחת לא עובדת על מערכת הפעלה אחרת. אפשרות לעבוד עם מערכת אחת לא אומר אוטומטי שאתה יכול לעבוד עם אחרת. זה היה קשה גם למשתמשים וגם למנהלי מערכות (system administrators)

מחשבים היו מאוד יקרים והיו צריכים להוציא עוד כסף לאחר הקניה המקורית רק בכדי שהמשתמשים יבינו כיצד הם עובדים. המחיר הכולל של IT היה עצום.

טכנולוגית, העולם לא היה כל כך מתקדם, לכן הם היו צריכים לחיות עם הגודל של המחשבים עוד עשור. ב1969, קבוצה של מתכנתים במעבדות בל (Bell Labs) התחילו לעבוד על פתרון לבעיית התוכנה, בכדי לטפל בבעית התאימות של התוכנה. הם פיתחו מערכת הפעלה חדשה אשר היתה

פשוטה ואלגנטית.
כתובה בשפת סי (C) במקום באסמבלי.
יכולה למחזר קוד (recycle code)

המפתחים של מעבדות בל קראו לפרוייקט שלהם "יוניקס" (UNIX).

המיחזור של הקוד היה מאוד חשוב. עד אז כל תוכנות המחשבים שהיו זמינות היו כתובות בקוד שהותאם במיוחד למערכת אחת. יוניקס מצד שני זקוקה לחלק קטן מהקוד המיוחד, אשר יקרא קרנל (kernel - גרעין, ליבה). הקרנל הוא רק חלק קטן מהקוד שצריך להתאים לכל מערכת מוגדרת ומהוה את הבסיס של מערכת יוניקס. מערכת ההפעלה וכל שאר הפונקציות נבנו מסביב לקרנל בשפת תכנות עילית, C. השפה פותחה במיוחד בכדי ליצור את יוניקס. על ידי שימוש בטכניקות חדשות היה קל לפתח מערכת הפעלה שיכולה לעבוד על הרבה סוגים של חומרה.

מוכרי התוכנות התאימו את עצמם לזה במהרה, מאחר והם יכלו למכור פי עשרה כמעט ללא מאמץ. מצב חדש ומוזר התרחש: דמיינו ששני מחשבים שהגיע מחברות שונות יכלו לתקשר ביניהם על אותה הרשת, או משתמשים שיכולים לעבוד על מערכות שונות בלי הצורך ללמוד להשתמש במחשב החדש. יוניקס עשתה מהלך גדול שעזר ליצור תאימות בין מערכות שונות.

במשך שני העשורים הבאים הפיתוח של יוניקס המשיך. התוספו יכולות נוספות ועוד ספקי חומרה ותוכנה הוסיפו תמיכה ליוניקס למוצריהם.

יוניקס נוסדה בהתחלה רק לסביבות גדולות עם מחשב-גדול (mainframes) ומיני-מחשב (minicamputer), (שים לב שה-PC נחשב מיקרו-מחשב), והיית צריך לעבוד באוניברסיטה, בממשלה או בעבור חברה גדולה בכדי שתוכל להשתמש במערכת יוניקס.

אבל מחשבים קטנים התפתחו, ובסוף שנות ה-80, לאנשים רבים היה מחשבים ביתיים. באותו זמן, היו כמה גרסאות של יוניקס שהיו זמינות לארכיטקטורות PC, אך אף-אחת מהם לא היתה חופשית.

לינוס ויוניקס

לינוס טורבאלדס, צעיר שלמד מדעי המחשב באוניברסיטה של הלסינקי, רצה אפשרות לעבוד ביוניקס גם מהבית, במחשב האישי שלו. האפשרות הפופולארית ביותר הייתה מערכת הפעלה בשם מיניקס שפותחה על ידי אנדרו טננבאום מרצה באוניברסיטה הולנדית שפיתח את מיניקס כחלק מקורס אקדמי בנושא פיתוח מערכות הפעלה.

מאוכזב מחוסר הנכונות של טננבאום לשחרר את קוד המקור של מיניקס ללא אפשרות לבצע בה שינויים ושיפורים נדרשים, טורבאלדס החליט לבנות גרסה משלו. השכתוב של מיניקס הפך בהדרגה לפרוייקט בפני עצמו שכבר לא היה קשור אל מיניקס באופן מיוחד אלא שאף להיות תואם את התקן המקורי של מערכת ההפעלה יוניקס המכונה POSIX חשב שיהיה רעיון טוב שיהיה איזה סוג של גרסת יוניקס אקדמית שתהיה חופשית, ומיד החל לבנות את הקוד.

הוא התחיל שאלות, חיפש תשובות ופתרונות שיעזרו לו להשיג יוניקס על הPC שלו.
להלן אחד מפירסומיו הראשונים ל comp.os.minix: משנת 1991.

מ:torvalds@klaava.Helsinki.FI (לינוס בנדיקט טורבאלדס)
קבוצת דיון: comp.os.minix
נושא : Gcc-1.40 ושאלה על POSIX
זהות ההודעה  : <1991Ju13.100050.9886@klaava.helsinki.FI>
תאריך: 3 ביולי 91 10:00:50 זמן גריניץ'
שלום אנשי-הרשת (netlanders),
עקב הפרוייקט עליו אני עובד (במיניקס), אני מתענין בהגדרות
הסטנדרטים של POSIX. האם מישהו יכול בבקשה להצביע לי (רצוי)
על פורמט מחשב קריא  של הכללים האחרונים של POSIX ?. אתרי FTP
יהיו בסדר.

מטרתו של לינוס טורבאלדס היתה ליצור מערכת הפעלה חופשית אשר תהווה תחליף מלא ליוניקס המקורי. בגלל זה הוא שאל על הסטנדרטים של POSIX, POSIX היא עדיין הסטנדרט של יוניקס.
הוא קרא לפרויקט שלו לינוקס משילוב של שמו הפרטי לינוס עם שילוב שם המערכת יוניקס.

בימים ההם plug-and-play עדין לא הומצא, אבל אנשים רבים התענינו שיהיה להם יוניקס משלהם, כך שהיה זה רק מכשול קטן. דריוורים נהפכו לזמינים לכל סוגי החומרה, בקהילה המתפתחת בקצב מהיר. כמעט מיד שחומרה חדשה נהייתה זמינה, מישהו קנה אותה ושלח אותה למבחן של לינוקס. כאשר המערכת החלה נדרשת בהדרגה , משחררת עוד קוד פתוח לטווח גדול יותר של חומרה. כאשר מפתחי הקוד (coders) לא עצרו בPC: כל חומרה שהם מצאו היתה שימושית ללינוקס.

באותו זמן, האנשים הללו נקראו "חנונים" או "מוזרים", אבל זה לא הפריע להם, כל עוד רשימת החומרה הנתמכת שלהם גדלה יותר יותר. תודות לאנשים אלו, לינוקס כיום היא לא רק מערכת אידיאלית לרוץ על מחשבי PC חדשים, היא גם מערכת הפעלה לחומרה ישנה ואקזוטית אשר יהיו חסרי ערך אם לינוקס לא הייתה קיימת.

שנתיים לאחר הפרסום של לינוס טורבאלדס, היו בלינוקס כ-12,000 משתמשים. הפרויקט, שהפך להיות פופולרי אצל בעלי-התחביב, גדל באופן תמידי, כאשר כל הזמן נשאר בגבולות הסטנדרטים של POSIX. כל התכונות של יוניקס נוספו במשך השנתיים הבאות, אשר בעקבותיהם נהפכה לינוקס למערכת הבוגרת אשר היא היום. לינוקס היא שכפול של יוניקס, מתאימה לשימוש בתחנות עבודה כמו לשרתים לטווח בינוני וגבוה. כיום, לכל השחקנים החשובים שוק התוכנה והחומרה יש קבוצה של מפתחי לינוקס; אתה אפילו יכול לקנות אצל המוכר המקומי גרסאת לינוקס עם תמיכה רשמית.

ישומים נוכחיים במערכת הלינוקס

כיום לינוקס הצטרפה לשוק המחשבים השולחניים. המפתחים של לינוקס התרכזו בהתחלה ברשתות (networking) ושירותים (services), וישומי המשרד היו המכשול האחרון שהורידו. אנחנו לא אוהבים להודות שמיקרוסופט שולטת בשוק, לכן התחילו אלטרנטיבות רבות במהלך השנתיים האחרונות להפוך את לינוקס לבחירה מקובלת כתחנת עבודה, על ידי אספקת ממשק ידידותי למשתמש ותואם ישומי מיקרוסופט אופיס כמו מעבד תמלילים, מצגת, גיליון- אלקטרוני ועוד.

מהצד של השרתים, לינוקס ידועה כפלטפורמה יציבה ואמינה, המספקת בסיס-נתונים ושירותי מסחר כמו אמזון, חנות הספרים, משרד הדואר של ארצות הברית, הצבא הגרמני ועוד. במיוחד ספקי האינטרנט ומספקי שירותי האינטרנט חיבבו יותר ויותר את לינוקס בתור חומת-אש (firewall), פרוקסי (proxi), ושרת-רשת (סרבר), ואתה תמצא קופסת-לינוקס (linux-box) בהישג יד של כל מנהל מערכת יוניקס אשר מעריך תחנת ניהול נוחה. קבוצת מחשבי לינוקס שימשו ליצירת סרטים דוגמת "טיטאניק", "שרק" ועוד. במשרדי הדואר, הם "מרכז-העצבים" שמנתב דואר ובמנוע חיפוש גדול, קבוצות מחשבי לינוקס משמשים לביצוע חיפוש באינטרנט. הדברים הללו הם רק חלק קטן מהעבודות הכבדות שמבצעת לינוקס יום אחר יום ברחבי העולם.

כדאי גם להעיר שלינוקס מודרני לא רץ רק בתחנות עבודה, ושרתים. אלא גם בג'אדגטים כמו פלאפונים, PDA's, ועוד. כל אלה הופכים את לינוקס למערכת ההפעלה היחידה בעולם המכסה טווח כזה רחב של חומרה.

ממשק המשתמש

האם לינוקס קשה ?

השאלה האם לינוקס קשה ללמידה תלויה באדם אותו אתם שואלים. משתמשי יוניקס מנוסים יענו שלינוקס איננה קשה ללמידה, מאחר ולינוקס היא מערכת הפעלה אידיאלית למשתמשים-חזקים (power users) ומתכנתים, בגלל שהיא פותחה ומפותחת על ידי אנשים כאלה.

כל מה שמתכנת טוב יכול לבקש, זמין: מהדרים, ספריות, כלים לתכנות וניפוי שגיאות. חבילות אלו מגיעות עם כל הפצת לינוקס סטנדרטית. המהדר של שפת C כלול בחינם (חופשי), כל התיעוד והמדריכים נמצאים שם, ודוגמאות לעיתים קרובות כלולות בכדי לעזור לך להתחיל ישר . זה מרגיש כמו יוניקס והחלפה בין יוניקס ללינוקס זה דבר טבעי.

בימיה המוקדמים של לינוקס, להיות מומחה היה אחד מהדרישות בכדי להתחיל להשתמש במערכת. אלה שהתמחו בלינוקס הרגישו את עצמם טובים יותר מה"לוזרים" אשר "לא ראו עדיין את האור". מנהג נפוץ היה לאמר למשתמשים מתחילים RTFM (לקרוא את המדריך הארור(באנגלית)). למרות שמדריכים היו בכל מערכת, היה קשה למצוא\להשיג את התיעוד, ואפילו אם מישהו מצא\השיג, ההסברים היו במושגים טכניים שהמשתמש החדש היה מתיאש בקלות לנסות ללמוד את המערכת.

קהילת משתמשי הלינוקס החלו להבין שאם לינוקס תהיה אי פעם שחקן חשוב בשוק מערכות ההפעלה, הם צריכים לעשות שינויים רציניים בנגישות של המערכת.

לינוקס למשתמשים לא מנוסים

חברות כמו רד-האט, סוזה, מנדריבה החלו לצוץ, מספקות הפצות לינוקס התאימה לשימוש להמונים. הם שילבו הרבה ממשקים גרפים למשתמש (GUI), אשר פותחו על ידי הקהילה, במטרה להקל על ניהול תוכנות ושירותים. היום כמשתמש לינוקס יש לך את כל האמצעים להבין את המערכת שלך על בוריה, אבל זה כבר לא הכרחי שיהיה לך את הידע במטרה לגרום למערכת לעמוד בדרישותך.

כיום אתה יכול להתחבר בצורה גרפית ולהתחיל את כל הישומים הדרושים מבלי להקיש אפילו תו אחד, כאשר אם אתה צריך יש לך האפשרות להיכנס לליבה של המערכת. בגלל המבנה, לינוקס מאפשרת למשתמש לגדול לתוך המערכת: היא אכן מתאימה למשתמשים חדשים ומנוסים כאחד. משתמשים חדשים אינם מחויבים לעשות דברים קשים, אולם משתמשים מנוסים לא מחויבים לעבוד באותה דרך בה הם התחילו לעבוד בלינוקס.

כאשר פיתוח הישומים נמשך, דברים טובים קורים למשתמשי שולחן-העבודה, הידועים כקבוצה שהכי פחות איכפת להם לדעת איך המחשב (המערכת) עובד. מפתחים של ישומי שולחן-העבודה עושים מאמצים אדירים בכדי להפוך את שולחן-העבודה לשולחן-עבודה הכי מקסים שאי פעם ראית, או בכדי לעשות את הלינוקס שלך דומה בדיוק כמו הוינדווז או המקינטוש הקודמים שהיו לך. הפיתוחים האחרונים כוללים בין היתר תמיכה בהאצה תלת-מימד (3D), תמיכה במכשירי\התקני USB, עידכון החבילות והמערכת בלחיצה אחת ועוד. בלינוקס יש את אלו, והיא מנסה להציג את כל השירותים הזמינים בצורה הגיונית כך שאנשים רגילים יוכלו להבין.

האם ללינוקס יש עתיד?

קוד פתוח

הרעיון מאחורי הקוד-הפתוח הוא מאוד פשוט: כאשר מתכנתים יכולים לקרוא, להפיץ ולשנות את הקוד, הקוד יתפתח. אנשים יכולים להתאים את הקוד, לטפל בו, לנפות שגיאות (debug it), והם יכולים לעשות זאת במהירות המגמדת את הביצועים של מפתחי תוכנה בחברה רגילה. אותה תוכנה תהיה יותר גמישה ובאיכות טובה יותר מאשר תוכנה שפותחה על ידי שימוש באפיק רגיל, מאחר ואנשים בחנו אותה ביותר מצבים שונים מאשר מפתחים בתוכנה בעלת קוד סגור יכולים לדמיין.

מיזם הקוד-הפתוח החל להבהיר זאת לעולם המסחרי, ובאופן איטי מאוד, מוכרי תוכנות-מסחריות החלו להבין את הנקודה, כאשר אקדמאים, ואנשי מקצוע שוכנעו כבר לפני 20 שנה, שזה הדרך ללכת בה, מוכרי תוכנות-מסחריות צריכים ישומים כמו האינטרנט בכדי שהם יבינו שהם יכולים להרוויח מקוד פתוח. כעת לינוקס התפתחה מהתקופה בה המערכת היתה אך ורק מערכת אקדמית, שימושית רק לאנשי מקצוע עם רקע טכני. כיום לינוקס מספקת יותר ממערכת הפעלה: ישנה תשתית מלאה התומכת בשרשרת של ניסיונות של יצירת מערכת הפעלה, של יצירה ובחינת תוכנות בשבילה, של הבאת הכל למשתמש, של סיפוק תחזוקה, של עדכונים ותמיכה והתאמה אישית, וכו'. כיום לינוקס מוכנה לקבל את האתגר של עולם המשתנה במהירות.

עשר שנים של ותק בשרתים

כאשר לינוקס היא לבטח יוזמת הקוד הפתוח הידועה ביותר, יש עוד פרויקט אשר תרם בצורה עצומה לפופלריות של מערכת-ההפעלה לינוקס. הפרויקט הזה נקרא Samba וההישג שלו הוא הנדסה-הפוכה (reverse engineering) של Server Message Block /מערכת קבצי אינטרנט נפוצה (CIFS) פרוטוקול לשימוש בקבצים - והדפסה - serving ב PC - מחשבים קשורים, נתמך מהתחלה בוינדוז NT, OS/2 ולינוקס. כיום חבילות זמינות כמעט לכל מערכת ומספקות פתרונות בין-חיבורים (interconnection) בסביבות מגוונת בישמוש בפרוטוקלוים של וינדווז: תואם וינדווז (עד וכולל וינדווז XP) שרתי קבצים ומדפסות.

אולי אפילו יותר מוצלח מפרויקט ה-Samba הוא פרויקט השרת "Apache", זהו שרת לפרוטוקול HTTP המיועד בעיקר לתקשורת בין אתר האינטרנט לדפדפן. השרת רץ בין היתר ביוניקס, וינדווז NT ועוד מערכות הפעלה רבות. הוא נודע בהתחלה כ- "A PAtCHy Server" ומכאן שמו אפאצ'י, מבוסס על קוד קיים ושורה של "patch files" (קבצי תלאים הינם קבצים אשר מכילים שינויים בקובץ קיים, נושא אשר ידון בהמשך), השם בשביל הקוד המפותח יותר אפאצ'י, הוא שמם של שבט האפאצ'י הידוע בקישורי לחימה וכוח סיבולת בלתי-נדלה. Apache נבנה על מנת להיות מהיר בעיקרו, יציב יותר ובעל יותר מאפיינים מלאים מהרבה שרתי-אינטרנט שהיו בנמצא. על אף ש-Apche רץ באתרים המקבלים מיליונים של מבקרים ביום, וכאשר שום תמיכה רשמית לא מסופקת על-ידי המפתחים, קהילת משתמשי ה Apache מספקת תשובות למרבית השאלות ובעיות התמיכה.
מן המותר לציין כי ישנן חברות מסחריות המספקות שירותי תמיכה בשרתי Apache בתשלום.

בקטגוריה של ישומי משרד (office),ישנו מבחר של חבילות משרדיות חופשיות וזמינות אשר תואמות במידה רבה לחבילת Office (ס"ר) הפופולרית של חברת Microsoft, יוזמה זו עזרה רבות להפיכת לינוקס למקובלת בשוק שולחן-העבודה (Desktop), מאחר והמשתמשים לא זקוקים ללימודים נוספים בכדי ללמוד כיצד לעבוד עם המערכת החדשה. עם שולחן-העבודה (Desktop) מגיעים השבחים מהמשתמשים הרגילים, ולא רק השבחים שלהם, אלא גם הדרישות המפורטות, אשר גדלים במורכבות שלהם ונעשים תובענים מיום ליום.

קהילת הקוד הפתוח, מורכבת ברובה מאנשים אשר תורמים למעלה מחצי עשור, מבטיחים את מקומה של לינוקס כשחקן חשוב בשוק שולחנות-העבודה כמו גם באפליקציות IT כלליות. עובדים בשכירות ומתנדבים עובדים בשקידה בכדי שלינוקס תוכל לשמור על מקומה בשוק.
יותר משתמשים, יותר שאלות. קהילת הקוד-הפתוח מבטיחים שתשובות ימשיכו להגיע, ומשגיחים על איכות התשובות בעין בוחנת, וכתוצאה זה נהיה יותר יציב, ונגיש.

רשימה של תוכנות לינוקס זמינות היא מעבר להיקף המדריך, מאחר ויש עשרות אלפי חבילות. במהלך מדריך זה אנחנו ניפגוש את החבילות הנפוצות, כאשר כמעט כולן זמינות באופן חופשי. במטרה להפיג חלק מהפחדים של משתמש מתחיל, הנה תמונת המסך של אחד מהתוכנות הנפוצות, על נקלה ניתן לראות שלא-נעשו שום הנחות בכדי להקל על המעבר מחלונות ללינוקס.

יתרונות של לינוקס

יתרונות רבים של לינוקס הם כתוצאה ממקור הלינוקס, המשורש עמוק ביוניקס, חוץ מהיתרונות הראשונים, כמובן:

לינוקס חופשית :

כמו בירה חופשית, הם אומרים. אם אתה לא מעונין לבזבז כלום, אתה אפילו לא צריך לשלם את המחיר של הדיסק. אפשר להוריד את לינוקס כולה בחינם מהאינטרנט, אין צורך לשלם דמי-הרשמה, העדכונים בחינם, קוד המקור זמין בחינם במידה ותרצה לשנות את המערכת.
והכי חשוב, לינוקס חופשית כמו דיבור.
הרשיון הנפוץ בו משתמשים הרוב הוא GNU Public License (או בראשי תיבות GPL). הרישיון אומר שכל מי שרוצה לעשות כך, יש לו את הזכות לשנות את לינוקס ובסופו של דבר להפיץ מחדש את הגרסא ששונתה (עם השינויים), בתנאי אחד שהקוד ישאר זמין לאחר ההפצה מחדש. בפועל, יש לך את החופש לקחת את הקרנל, ולדוגמא להוסיף תמיכה במכונת-זמן, ולמכור את הקוד החדש, כל עוד הלקוחות שלך יוכלו להעתיק את הקוד.

לינוקס ניידת לכל פלטפורמת חומרה :

מוכר הרוצה למכור סוג חדש של מחשב והוא לא יודע איזה מערכת הפעלה (OS) המחשב החדש יריץ, יכול לקחת את הקרנל של לינוקס ולגרום שיעבוד על החומרה שלו, מאחר שתיעוד הקשור לפעולה זאת זמין באופן חופשי.

לינוקס נוצרה בכדי לרוץ :

כמו עם יוניקס, מצפים ממערכת לינוקס שתרוץ ללא ריבוט (rebooting) כל הזמן. זה הסיבה למה משימות רבות מבוצעות בלילה או מתוכננות אוטומטית, כתוצאה מזמינות גבוהה במשך תקופות עסוקות ויותר יציבות של חומרה. הנכס הזה מאפשר ללינוקס להיות מתאימה גם בסביבות בהם אין לאנשים זמן או אפשרות לשלוט על המערכת שלהם יום וליל.
לינוקס מאובטחת ורבגונית :

מודל המאבטחה בו משתמשים בלינוקס מבוסס על רעיון של יוניקס באבטחה, אשר ידועה כחסונה ובעלת איכות מוכחת. אבל לינוקס לא רק מתאימה כמבצר נגד התקפות מהאינטרנט: זה יכול להתאים באותה מידה גם למצבים אחרים, ע"י שימוש באותם סטנדרטים גבוהים של אבטחה. מכונת הפיתוח שלך או תחנת הפיקוח יהיו מאובטחות בדיוק כמו "חומת האש" (firewall) שלך.

לינוקס יכולה להשתנות בהתאם לצרכים שלך:

החל ממכשיר כף יד בעל 2MB זכרון ועד למערכת איכסון גדולה הכוללת מאות שרתים יש ביכולתך להוסיף או להסיר את החבילות הנחוצות ולינוקס תתאים להכל. לא צריך יותר מחשב-על, מכיוון שאתה יכול להשתמש ביכולות המובנות של לינוקס כדי לעשות דברים גדולים. אם אתה רוצה לעשות דברים קטנים, כמו ליצור מערכת הפעלה למערכת משובצת (כמו המחשב שיש לך במכונית) או רק להפעיל מחדש את המחשב 486 הישן שלך, לינוקס תוכל לעשות גם את זה.

לינוקס כמערכת הפעלה ורוב התוכנות שלה בעלות זמן תיקון קצר:

בגלל שלינוקס מפותחת ונבחנת על ידי אלפי אנשים, גם התקלות וגם האנשים שיתקנו אותם נמצאים בקלות. לעיתים קרובות קורה שרק מספר שעות מפרידות בין מציאת באג והתיקון שלו.