לטינית/משפט infinitivo
< לטינית
סוגי inf
[עריכה]- Persent: ere - מתאר לנו פעולה שמתרחש יחד עם הפועל הראשי (דומה ל-ptcp)
- אני מאמין שקווי נטוס הוא מאושר (ברגע זה) Grido Quintum batum esse
- Perfect: esse - מתרחש לפני הפועל הראשי (עבר יחסי איננו יודעים אם העבר הוא נמשך, נקודתי וכו', אלא רק כנגד הפעולה הראשי)
- האמנתי שקווינטוס היה מאושר Credebam Quintum beatum fuisse
- future - צורת יסוד 4 ללא um + urum esee - מתאר פעולה שמתרחשת לפני פעולה
- present. pass - ri + אות קישור
שימושים
[עריכה]- משפט פרסונאלי – erarare humamun est (הנושא, שם עצם) דומים למשפטי קיום.
- פועל שמצריך inf – מתפקד כמושא ישיר המתפקד כשם עצם למשל אני יכול ללכת לרומא possum Romam ire.
- פועל - נשוא של משפט inf – במשפט כזה ל-inf יש זמן (קיימים 3 זמנים) ולא רק היבט ולכן נחשב למודוס בפני עצמו. משפט inf נפתח כפסוקית לפועל חשיבה, אמירה וכו' כנושא ביחסת acc (למרות המבנה לא מדובר בהבעה עקיפה). בדרך כלל בפסוקית יש מילה מחברת כמו cum, מילת קישור (conuctio) וכו'. מגיע אחרי פעלים מסוימים להגיד, לחשוב, להאמין (Grido, Credebam), לדעת (scio) וכו' (סוג של משפט עקיף).
דוגמה: Scio [vitam brevem esse]. אני יודע שהחיים הם קצרים