לטינית/מבנה משפט
סדר המילים ותחביר בסיסי
[עריכה]על פי רוב, הנשוא (הפועל) נמצא בסוף המשפט ולפניו המושא (מבנה SOV).
- דוגמה: Domina ancillis praeest (הגבירה מובילה את המשרתות).
במשפט שמני (משפט עם אוגד), הפועל (לרוב צורות של הפועל "להיות") נמצא גם כן בדרך כלל בסוף המשפט.
- דוגמה: Sicilia magna insula est (סיציליה היא אי גדול).
- משפט יש/אין, האוגד לרוב בסוף המשפט. דוגמה: Nemo tam ferus est (אף אחד אינו פראי כל כך).
הנשוא בדרך כלל צמוד לנושא שאחריו.
- למשל: ancillarum et puellarum cura dominae vita jucunda est.
שמות תואר
[עריכה]מיקום שם התואר ביחס לשם העצם משתנה בהתאם לסוג התואר:
- שמות תואר מתארים (המתארים תכונות כמו צבע או אופי) מופיעים בדרך כלל אחרי שם העצם. דוגמה: vir bonus (איש טוב).
- שמות תואר המציינים גודל או כמות (כמו magnus = גדול, multus = הרבה) נוטים להופיע לפני שם העצם.
גמישות סדר המילים (הדגשה)
[עריכה]אמנם הכלל קובע כי הנושא בהתחלה והנשוא בסוף כברירת מחדל, אך הלטינית היא שפה גמישה מאוד. מכיוון שתפקיד המילים נקבע על ידי הסיומות שלהן (היחסות) ולא על ידי המיקום, ניתן לשנות את סדר המילים כדי ליצור הדגשה. מילה שמועברת לתחילת המשפט או לסופו בניגוד לסדר הרגיל – מקבלת דגש חזק יותר.
תוארי הפועל (Adverbs)
[עריכה]תוארי הפועל (מילים שמתארות את הפעולה, כמו "תמיד", "במהירות", "היטב") מופיעים בדרך כלל מיד לפני המילה שהם מתארים (לרוב לפני הפועל).
- דוגמה: Puella bene cantat (הילדה שרה היטב).
מילות חיבור במיקום שני (Postpositive Words)
[עריכה]ישנן מילות חיבור בלטינית שלעולם אינן יכולות לפתוח משפט, והן תמיד יופיעו כמילה השנייה בו. הבולטות שבהן הן autem (אולם/אבל) ו-enim (שכן/כי).
- דוגמה: Puer currit, puella autem dormit (הילד רץ, הילדה אולם ישנה = אולם הילדה ישנה).
משפטי שאלה
[עריכה]כדי להפוך משפט חיווי למשפט שאלה של "כן/לא", בדרך כלל אין צורך לשנות את סדר המילים. במקום זאת, מוסיפים את הסיומת ne- למילה הראשונה במשפט (שבדרך כלל מקבלת את ההדגשה).
- משפט חיווי: Marcus venit (מרקוס בא).
- משפט שאלה: Venitne Marcus? (האם מרקוס בא?).