יפנית/הכתב היפני

הקדמה

רוב האנשים סבורים כי יפנית קשה ללמידה בגלל הכתב שלה, אולם הכתב לא כה מסובך כפי שחושבים בהתחלה.

בפרק זה נסרוק סריקה מהירה של הכתב היפני.

הכתב היפני

המלים ביפנית יכולות להיכתב בשני סוגי כתיבה מרכזים (על השניים הראשונים נפרט בהמשך):

1. קַאנַה (かな) - מערכות הכתיבה הפונטיות שמקורן ביפנית. מייצגת את כל הצלילים בשפה היפנית.
2. קַאנְגִּ'י (漢字 かんじ) - סימנים מסינית שנעשה בהם שימוש ביפנית, מייצגת מושגים/רעיונות. בשפה היפנית קיימות כ-50,000 אותיות קאנג'י כאשר ב-3,000 בשימוש תדירי. ביפן צריכים לדעת לפחות 1,945 קאנג'י כדי לקרוא עיתון, אך אפשר לחיות ביפן בלא לדעת קאנג'י כלל. כמעט ואין משפטים ללא קאנג'י. קאנג'י מתחברות זו עם זו, או עם היראגאנה, כדי ליצור מלים חדשות. למשל, הקאנג'י של רכב והקאנג'י של חשמל ביחד יצרו רכבת.
3. פוריגאנה - פוריגאנה הן אותיות היראגאנה קטנטנות המופיעות בסמוך לקאנג'י. כיון שכל אות קאנג'י הנה מלה בפני עצמה, כמעט בלתי אפשרי לדעת איך לקרוא אותה בלא להכיר אותה. הפוריגאנה יגידו לכם איך לקרוא אותן. אין פוריגאנה בכל מקום, בדרך כלל רק בשלטי רחוב או במנגות לילדים ונוער.
4. רומאג'י - האותיות הלטיניות שהגיעו כדי שנבין איך לקרוא יפנית. אתם כבר יודעים איך הרומאג'י נראות - בדיוק כמו אנגלית. ההבדל היחידי בין אנגלית לבין רומאג'י יפני הוא דרך הקריאה. את המלה hare באנגלית תקראו הְייר, בעוד שביפנית תקראו אותה הַארֶה.

בשורה מסויימת ביפנית תוכלו למצוא גם היראגאנה, קאטאקאנה, קאנג'י, פוריגאנה ואף רומאג'י. מלבד המספרים הכתובים בקאנג'י, היפנים נוהגים להשתמש במספרים רגילים, כמונו, בדרך כלל.
דרך השימוש של כל אות חשובה מאוד כדי להבדיל בין מלים. כדי לכתוב "שמוליק-סאן" למשל, תהיו חייבים לכתוב 'שמוליק' בקאטאקאנה (כיון שזהו שם בשפה זרה) ו'סאן' בהיראגאנה (שזו מלה ביפנית), אך צריך לחבר את שתי המלים למלה אחת, כך: שמוליקסאן - שמוליק (קאטאקאנה) סאן (היראגאנה) - בלי רווחים ובלי קווים.

אופן הכתיבה

ביפנית קוראים משמאל לימין, למעט ספרים, עיתונים ומנגות, שם נהוג לקרוא מלמעלה למטה בטורים שהולכים מימין לשמאל. בכל אופן ניתן לכתוב יפנית בכל כיוון שהוא.

קנג'י (漢字)

בקנג'י כל סימן מייצג מושג או מילה, ולא צליל. כמו גם, דרך ההגיה משתנה בהתאם לתוכן. מכאן שעבור כל מילה ישנה מספר היגויים. ההיגויים השונים של 漢字 אחד (מילה אחת) מכונים "קריאות" (דרכי-קריאה).

בתחילה, הדבר נשמע מרתיע, אולם, בעזרת אימונים, וידע איך ומתי להשתמש בכל היגוי, הדבר נעשה קל יותר.

ל-漢字 יש בדרך-כלל שני סוגים של דרכי קריאה:

1. אוֹנְיוֹמִי (音読み おんよみ) - אופן הקריאה זהה מאוד להגיה בסינית עבור אותה מילה.
2. קוּנְיוֹמִי (訓読み くんよみ) - צלילים שמקורן ביפנית ונכתבים בעזרת קנג'י.

איך להתקדם?

לימוד כתב הקאנה

הירגנה

זה נראה הרבה ללמוד, אולם, מספיק למידת כתב ההִירָגָאנָה (ひらがな) בכדי שתהיו מסוגלים לכתוב כל מלה ביפנית, שתהיה מובנת לכל דובר יפנית. אנו נספק לכם את המקורות הדרושים ללמידת הקריאה ב-ひらがな, וכמו-כן איך להגות את הצלילים. כאשר תרגישו נוח איתם, תוכלו להמשיך להתקדם עם השעורים.

קאטאקאנה - למתקדמים

אם אתם כבר שולטים בהירגאנה (ひらがな), תוכלו להמשיך לקאטאקאנה (かたかな). כך, תוכלו לקרוא את כל אותן מלים זרות שבהן משתמשים היפנים.

לעתים קרובות המלים שנכתבות בקטקנה (かたかな) הן מלים שהושאלו מהשפה האנגלית, אותן אתם כבר מכירים.
ההיגוי של מלים לועזיות משתנה בהתאם להיגוי בקאנה, דבר המקל על תהליך הלמידה.

דוגמאות למילים:

אנגלית	רומאג'י	עברית
kiss	kisu	נשיקה
table	teburu	שולחן
orange	orenji	כתום

לימוד כתב הקאנג'י

בדרך כלל, הקאנג'י מצליח לתלמידים רציניים. ב-1945, אישרה הממשלה היפנית שימוש בקאנג'י (漢字) "לשימוש יומיומי" (המוכר בשם ג'וֹאוּיוֹאוּ קָאנְגִ'י :常用漢字 じょうようかんじ), לכתבי-עת ופרסומים. ברגע בו תרגישו בקיאים בקאנג'י, תהיו מסוגלים לקרוא ברמה גבוהה, כולל עיתונים, מגזינים וכתבי-עת אחרים בקלות. דע, בכל-זאת, שהיפני הממוצע יודע קרוב ל-3,000 אותיות.

מבחנים

המבחן לקביעת המיומנות שלך ביפנית (JLPT) ניתן פעם בשנה בערים גדולות מסביב לעולם. למבחן ישנן ארבע רמות, כאשר הרמה הרביעית הנה הקלה ביותר. כאשר אתם עוברים את שתי הרמות הראשונות (רמה 3,4), תוכלו להיכנס לאוניברסיטה יפנית ללא הרבה קושי או בעיות. לאורך הספר נעשיר את אוצר-המלים שלנו באמצעות מלים הנדרשות למבחני ה-JLPT.

לחצו כאן ללימוד קאנה >>