לדלג לתוכן

יוונית קלאסית/תחביר/פסוקית זיקה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

משפט זיקה עם כינוי זיקה המתפקד כשם תואר[עריכה]

משפט זיקה הינו משפט המורכב משני משפטים: משפט ראשי ופסוקית זיקה. שני המשפטים עוסקים בגורם משותף (=ה"זוקק") כאשר מחוברים יחדיו באמצעות כינוי הזיקה, בדרך כלל בעברית המילה "אשר". המשפט הטפל הוא פסוקית לוואי-מגדיר אשר מתארת את הזוקק.

דוגמא, נאחד את המשפט "החתולה שחקה עם הילד" עם המשפט "הילד רצה לשחק". זוקק הוא המילה "ילד" המופיע בשני המשפטים.

נקבל את משפט הזיקה הבא, "החתולה שחקה עם הילד [אשר רצה לשחק]". המשפט ראשי עתה הוא "החתולה שחקה עם הילד" ואילו המשפט המשני, הטפל - "אשר רצה לשחק" - אינו יכול עוד לעמוד לבדו כמשפט.

לפיכך, כאשר אנו נגישים לפסוקית זיקה ביוונית עלינו להבחין בשני גורמים:

  1. כינוי הזיקה
  2. תיחום של המשפט הראשי והמשני.

לפעמים פסוקית הזיקה משולבת בתוך המשפט הראשי ולכן חשוב להשים לב לפעלים, מאחר ורצף של פעלים מרמזים על סיומו של משפט ובאמצעותם ניתן לתחם את המשפטים. לדוגמא, "[הילד {שברח} חזר]"

כינוי הזיקה[עריכה]

כינוי הזיקה תואם במין ומספר של הזוקק[עריכה]

ביוונית כינוי הזיקה זהה במין ובמספר לזוקק הנמצא במשפט הראשי. לעומת זאת, היחסה של כינוי הזיקה נקבעת על פי תפקידו של בזוקק בפסוקית. בדרך כלל, הזוקק נמצאה בקרבתו של כינוי הזיקה אך פעמים רחוק ממנו. על מנת שנאחד בין שני משפטים, עלינו למצוא את הזוקק ולהדביקו אל כינוי הזיקה.

Ὦ ξέν’, οὐχ ἑκὼν ἄγω σε, Πενθέως δ’ {ὅς μ’ ἔπεμψ’} ἐπιστολαῖς

[1]

הו זר, לא ברצון אני הובלתי אותך, אלא בשליחויות של פנטאוס אשר הוא שלח אותי. הזוקק במשפט הראשי מתפקד ככינוי שייכות (ἐπιστολαῖς Πενθέως בשליחות של פנטאוס) ואילו בפסוקית הזיקה מתפקד כנושא (אשר הוא שלח אותי) ולכן כינוי הזיקה (ὅς) מתאים במין ומספר לזוקק (זכר, יחיד) אך שונה ביחסה (אינו בעמדת גנטיבוס אל נומינטיבוס).

{Πε.} πέπονθα δεινά• διαπέφευγέ μ’ ὁ ξένος,
{ὃς ἄρτι δεσμοῖς ἦν κατηναγκασμένος}.

[2]
פנתאוס: צרה נוראית! הזר ברח ממני אשר הוא היה כבול בכבלים טקסט התא

 ὁρῶ δὲ θιάσους τρεῖς γυναικείων χορῶν,
ὧν ἦρχ’+gen ἑνὸς μὲν Αὐτονόη, τοῦ δευτέρου
μήτηρ Ἀγαυὴ σή, τρίτου δ’ Ἰνὼ χοροῦ.

[3]

אני רואה שלושה חברות מקהלות נשיות,

אשר מבניהן הובילה על אחת אוטונה, את השנייה [הובילה] אמא שלך, אגאואה,

ואת המקהלה השלישית [הובילה] אינו

הזוקק של שלושת המשפטים הוא χορῶν (מקהלה) ולכן המין והמספר של כינוי הזיקה (ὧν) הוא זכר, רבים. מאחר וכינוי הזיקה מייצג בפסוקית הזיקה חלקיות הוא מופיע ביחסת גנאטיבוס.
καὶ τί ἐστιν ὃ ἐπαγγέλλεταί τε καὶ διδάσκει [4] ומה הדבר אשר אותו הוא מפרסם ומלמד טקסט התא

הזוקק נצרך בידי הפועל[עריכה]

ברוב המקרים הזוקק נצרך בידי הפועל ולכן היחסה שלו משתנה בהתאם ליחסה הנצרכת על ידי הפועל בפסוקית. ברוב הפעמים קל לזהות את התפקיד של כינוי הזיקה.

ἀσπίδι μὲν Σαΐων τις ἀγάλλεται, ἣν παρὰ θάμνωι,...κάλλιπον+acc...[5] אחד מהסאים מתפאר אומנם במגן, אשר אותו לצד השיח...נטשתי...

הזוקק של שני המשפטים הוא ἀσπίδι (מגן). כינוי הזיקה (ἣν) מתאים במין ומספר לזוקק (נקבה, יחיד). מאחר שבפסוקית מתפקד הזוקק כמושא של הפועל, כינוי הזיקה מופיע ביחסת אקוזטיבוס.

Πενθεὺς πρὸς οἴκους ὅδε διὰ σπουδῆς περᾶι,

Ἐχίονος παῖς, ὧι κράτος δίδωμι γῆς. [6]

פנתאוס הזה בא באופן מהיר (=ממהר) מהבתים, [פנתאוס] בן אכיון, אשר לו אני (קדמוס) נתתי את השלטון של הארץ.

במקרה להלן הזוקק הוא פנתאוס (Πενθεὺς) לכן כינוי הזיקה (ὧι) מופיע במין ובמספר זכר, יחיד. בעוד שבמשפט הראשי "פנתאוס" מתפקד כנושא, במשפט הטפל הוא מתפקד כמושא עקיף (לתת ל...את...), הנצרך בידי הפועל (δίδωμι). מכאן שיחסת כינוי הזיקה היא דאטיבוס.

γὰρ ὃ ὑπέσχετο Χαιρεφῶντι οὐ ποιεῖ. הרי הוא לא עושה את מה שהבטיח לחאירפון [לעשות].

לפעמים, הפועל מצריך יחסות שאינן תואמות לאלו שהינו מצפים בעברית (על פי רוב ביחסת גניטובוס מאחר שאחד מתפקידיו הוא גנטיביוס חלקיות). לפיכך כאשר רואים יחסה של זוקק "מוזרה" חשוב לבדוק במילון אם הפועל בפסוקית אינו מצריך את יחסת הזוקק.


פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



במקרה והפועל אינו מצריך את יחסת הגנטיבוס, יתכן כי כינוי הזיקה עבר הידמות (attraction)[7] או הידמות הפוכה (attractio inversa). [8] על כך יוסבר בהמשך.

כינוי זיקה יכול להופיע ברבים כאשר יש לו מספר זוקקים[עריכה]

"εἰ τῷ ὄντι ξένος ἐτύγχανον ὤν, συνεγιγνώσκετε δήπου ἄν μοι εἰ ἐν ἐκείνῃ τῇ φωνῇ τε καὶ τῷ τρόπῳ, (a.) ἔλεγον ἐν οἷσπερ ἐτεθράμμην" (Ἀπολογία Σωκράτους, 17d, 4)), "ובכן, בדיוק כמו שאם לו הייתי במקרה זר באמת, הייתם סולחים לי כנראה/וודי, לו הייתי אומר בדיאלקט ההוא והסגנון [ההוא] אשר בדיוק בהם אני חונכתי/גודלתי."

הידמות של כינוי הזיקה (Attraction) [9][עריכה]

הידמות של כינוי זיקה מתרחשת בדרך כלל כאשר הזוקק ביחסת גנטיבוס או דאטיבוס רבים. כינוי הזיקה מקבל את יחסת הזוקק (gen\dat).

Ἐγὼ μὲν τοίνυν, ἔφη, ὦ Σιμωνίδη, ἔξω+gen τούτων {ὧν εἴρηκας σύγε} οὐδ᾽ {ὅπως ἂν αἴσθοιτό τινος ἄλλου ὁ τύραννος ἔχοιμ᾽} ἂν εἰπεῖν. [10]

לכן מצדי עכשיו, הו סימנידוס, אמר, מלבד דברים (רגשות) אלו, {אשר אותם אתה אמרת} אני לא יכול לומר, איך טיראן עשוי להרגיש כמו איזה שהוא [אדם] אחר...

μάλιστα δὲ [αὐτῶν ἓν] ἐθαύμασα+acc, {τῶν πολλῶν ὧν} ἐψεύσαντο+acc

[11]

הכי הרבה על דבר אחד התפלאתי משלהם מבין הדברים הרבים אשר אותם בָּדוּ

כינוי הזיקה נכנס לתוך הפסוקית[עריכה]

"ἀφ᾽ ὧν...προσαιτεῖ καὶ δανείζεται, ἀπὸ τούτων διάγει" (דמוסתנס, על הקרסונסים) ἀφ᾽ ὧν = ἀπὸ τούτων ἃ

כינוי הזיקה מופיע אחרי מילת יחס[עריכה]

כאשר הזוקק נמצא אחרי מילת יחס, תופיע מילת היחס גם בפסוקית הזיקה.

Ἔπαιζε ἐν τῇ κώμῃ ταύτῃ {ἐν τῇ} ἦσαν καὶ αἱ βουκολίαι [αὗται], ἔπαιζε δὲ μετ’ ἄλλων ἡλίκων ἐν ὁδῷ. [12] הוא שחק בכפר הזה אשר בו בקרים [אלו] היו, הוא שחק יחד עם אחרים בני גילו בשביל.
Οἱ μέν νυν ἄλλοι παῖδες τὰ ἐπιτασσόμενα ἐπετέλεον, οὗτος δὲ ἀνηκούστεέ τε καὶ λόγον εἶχε οὐδένα, ἐς ὃ ἔλαβε τὴν δίκην. [13] עכשיו הילדים האחרים נהגו למלא את שצוו, ובכן הוא לא שמע ולא נהג בהיגיון, ואשר עבור זה הוא קיבל את הדין.

נפילת הזוקק[עריכה]

משפט זיקה ללא זוקק, כינוי הזיקה מתפקד כשם עצם (נושא, נשוא, מושא)[עריכה]

בדרך כלל במשפט זיקה ללא זוקק, כינוי הזיקה מופיע בתחילתו של המשפט ומתפקד כשם עצם. בתרגום לעברית, על פי רוב נתרגם לאחת ממילות השאלה "מי ש" או "מה ש". למשל

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



דוגמאות[עריכה]

  1. " ὅσαις δὲ λευκοῦ πώματος πόθος παρῆν, ἄκροισι δακτύλοισι διαμῶσαι χθόνα • " (אוריפדס, בקכאות, 708-709) ולכל מי, שתשוקה למשקה הלבן הייתה, גרדו את האדמה בקצה האצבעות .
  2. "ὁπόσα δ’ ἐπ’ ὤμοις ἔθεσαν οὐ δεσμῶν ὕπο προσείχετ’ " (אוריפדס, בקכאות, 775-6)ואת מה שלקחו על הכתפיים לא נותר [על הכתפיים] באמצעות אזיקים ,
  3. " ὃς τὴν πολύβοτρυν ἄμπελον φύει βροτοῖς." (אוריפדס, בקכאות, 651) (זה אשר) מי שמביא אשכולות רבים לבני אנוש
  4. " Ἆρ᾽ ἄν μοι ἐθελήσαις, ὦ Ἱέρων, διηγήσασθαι ἃ εἰκὸς εἰδέναι σε βέλτιον ἐμοῦ;" (היירון), האם עשוי אתה לרצות, הו הריון, לשרטט לי (את הדבר) אשר אותו אתה יודע בוודאי טוב יותר ממני?

סוגי כינוי הזיקה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.




הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ J. Diggle, Euripidis fabulae, vol. 3. Oxford: Clarendon Press (1994), 434
  2. ^ J. Diggle, Euripidis fabulae, vol. 3. Oxford: Clarendon Press (1994),lines 638-9
  3. ^ J. Diggle, Euripidis fabulae, vol. 3. Oxford: Clarendon Press (1994), 680-3
  4. ^ אלפטון, גורגיאס, 447ξ
  5. ^ Ἀρχίλοχος, Frag. 5
  6. ^ J. Diggle, Euripidis fabulae, vol. 3. Oxford: Clarendon Press (1994), 212-213
  7. ^ כינוי זיקה מקבל את יחסת הזוקק
  8. ^ הזוקק מקבל את יחסת כינוי הזיקה
  9. ^ Smyth grammar 2522
  10. ^ Xenophontis opera omnia, vol. 5. Oxford, Clarendon Press. 1920, 1.7
  11. ^ אפולוגיה של סוקרטס, 17c.5
  12. ^ Ph. E. Legrand: Hérodote, Histoires, Livre VI. (Collection Budé) Paris: ‘Les Belles Lettres’ (1948), 114.1
  13. ^ Ph. E. Legrand: Hérodote, Histoires, Livre VI. (Collection Budé) Paris: ‘Les Belles Lettres’ (1948), 114.1

השלמות[עריכה]

  • בדיוק כפי ש..
  • זוגי או אי זוגי
  • תרגום ישי לצד המילה זכר, נקבה, סתמי
  • דוגמאות

קישורים חיצונים[עריכה]