יוונית קלאסית/תורת הצורות/כינוי זיקה
מראה
< יוונית קלאסית | תורת הצורות
ὅς, ἥ, ὅ | ||||
---|---|---|---|---|
מספר | יחסה | זכר | נקבה | סתמי |
יחיד | nom | ὅς | ἥ | ὅ |
gen | οὗ | ἧς | οὗ | |
dat | ᾧ | ᾗ [1] | ᾧ | |
acc | ὅν | ἥν | ὅ | |
דואלי | n.a. | ὥ | ἅ | ὥ |
g.d. | οἷν | αἷν | οἷν | |
רבים | nom | οἵ | αἵ | ἅ |
gen | ὧν | ὧν | ὧν | |
dat | οἷς | αἷς | οἷς | |
acc | οὕς | ἅς | ἅ |
בניגוד לתווית ידוע, כינויי זיקה בעלי אקצנטים.
- מילת הזיקה דומה לתווית הידוע, דומה לצורות: ὁ, ἡ, οἱ, αἱ. מצד אחד, תווית הידועה אינה מונשפת או מוטעמת. מצד שני, היא יכולה לקבל הנשפה ממילה אנקליטית אחריה.
- בדיאלקט ההומרי – צורת תווית הידוע משמשת גם ככינוי זיקה.
- הירודוטוס – ישנם שתי מערכות של כינוי זיקה. האחת היא ὅς, ἥ, ὅ והשנייה ὁ, ἡ, τό.
- ^ יכול לשמש גם כ-adv, למשל כתיאור מיקום, "היכן ש"