יוונית קלאסית/תורת הצורות/כינוי זיקה
מראה
| ὅς, ἥ, ὅ | ||||
|---|---|---|---|---|
| מספר | יחסה | זכר | נקבה | סתמי |
| יחיד | nom | ὅς | ἥ | ὅ |
| gen | οὗ | ἧς | οὗ | |
| dat | ᾧ | ᾗ [1] | ᾧ | |
| acc | ὅν | ἥν | ὅ | |
| דואלי | n.a. | ὥ | ἅ | ὥ |
| g.d. | οἷν | αἷν | οἷν | |
| רבים | nom | οἵ | αἵ | ἅ |
| gen | ὧν | ὧν | ὧν | |
| dat | οἷς | αἷς | οἷς | |
| acc | οὕς | ἅς | ἅ | |
בניגוד לתווית ידוע, כינויי זיקה בעלי אקצנטים.
- מילת הזיקה דומה לתווית הידוע, דומה לצורות: ὁ, ἡ, οἱ, αἱ. מצד אחד, תווית הידועה אינה מונשפת או מוטעמת. מצד שני, היא יכולה לקבל הנשפה ממילה אנקליטית אחריה.
- בדיאלקט ההומרי – צורת תווית הידוע משמשת גם ככינוי זיקה.
- הירודוטוס – ישנם שתי מערכות של כינוי זיקה. האחת היא ὅς, ἥ, ὅ והשנייה ὁ, ἡ, τό.
- ^ יכול לשמש גם כ-adv, למשל כתיאור מיקום, "היכן ש"