לדלג לתוכן

ויקיספר:שיפור איכות הספרים

הוספת נושא
מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי


אני רוצה להציע כמה מחשבות ולקחים לגבי כתיבת ויקיספרים, רגע לפני שאני יוצאת לחופשת ויקיספר חלקית (ולכן כנראה לא אוכל לעזור ביישום, אז אסתפק בלהעביר את הרעיונות הלאה). המטרה היא לעזור לכוון את המאמצים של מי שרוצה לתרום לוויקיספר, גם בכתיבה וגם בדרכים אחרות. הדגש בהצעות הוא על שיפור האיכות של הספרים, ולא הגדלת כמותם (למרות שגם זה חשוב, במיוחד כשמסתכלים על שיעור הספרים החלקיים).

מטבע הדברים אני מציינת כאן בעיקר בעיות ומתעלמת מכל הדברים הטובים. כמובן שיש הרבה כאלה בוויקיספר, ודווקא בגלל זה חשוב להשקיע בנקודות החלשות.

כל אחד מהסעיפים בדף הוא נושא להשקעה ושיפור; בחלק מהם אפשר להתחיל להשקיע כבר עכשיו (אם מוצאים אנשים שמוכנים לקחת את זה על עצמם) וחלק מצריכים מחשבה והחלטות ברמת התשתית. אני מזמינה אתכם להעיר על כל נושא בנפרד, וגם להוסיף נושאים נוספים.

--יונת 00:48, 26 יוני 2006 (IDT)

משוב[עריכה]

הדבר החשוב ביותר על מנת לשפר את הספרים כאן הוא פידבק משמעותי. כרגע קשה מאוד לדעת מה "עובד" ומה לא, פשוט כי אין דרך לראות איך אנשים משתמשים בספרים, מה עוזר להם, מה מתסכל אותם, וכו'.

כדי שספר לימוד באמת "יעבוד" (כלומר, יצליח ללמד) חייבים לבדוק אותו על קהל היעד ולתקן לפי תוצאות הבדיקות. זה בשונה מוויקיפדיה ששם מה שחשוב יותר זה דיוק והיקף, ולא ההשפעה על הקורא.

אני חושבת שבוויקיספר צריך להיות סוג חדש של תורמים: בודקי ספרים, בדומה לבודקי תוכנה. אלה יכולים להיות לומדים או מורים\הורים, שיקחו על עצמם להשתמש בספר ולדווח מה היה ברור ומה לא, איפה חסרים הסברים או הדגמות, איפה הלומדים נתקעים ואיפה הם משתעממים, וכן הלאה.

כמו שאמר esr: "עם מספיק עיניים, כל שגיאה עולה אל פני השטח." וההפך גם נכון: אם אין מספיק עיניים שבודקות (או אם אין אפשרות לשמוע מה הן ראו) אז השגיאות לא מתגלות.

מה זה אומר באופן מעשי? הנה כמה רעיונות, מהקל לקשה (אני חושבת):

  1. בדף הראשי ובשער הקהילה להזמין אנשים לתרום כבודקים לוויקיספר. אולי אפשר גם לשים קישור לפידבק בטור-צד, אבל אני לא בטוחה שזה מוסיף משהו על הקישור לדף השיחה (שרוב הקוראים ממילא לא משתמשים בו).
  2. להזמין בודקים באופן יזום: בין אם זה אנשים שאתם מכירים (זה מה שאני עשיתי), ובין אם בפורומים ציבוריים (למשל פורומים של מורים).
  3. לנסות להשתמש בסטטיסטיקה של האתר כדי לגלות דפוסי שימוש בספרים. (למשל, לראות אם יש פרקים שבהם רוב הקוראים נעצרים ולא ממשיכים הלאה). השיטה הזאת פחות טובה בעיני, כי גם אם מזהים דפוסים, קשה לדעת מה הסיבה שהם קורים (למשל, יכול להיות שהקוראים מפסיקים אחרי שהם מצאו את מה שחיפשו).
  4. ליצור תשתית טכנולוגית נוחה לפידבק. למשל, כמו שיש ליד כל כותרת קישור "עריכה", לדאוג שיהיה קישור שמאפשר לשאול או להעיר. צריך לחשוב לאן כדאי שקישור כזה יוביל...

ויקיפדיטיס לעומת לינאריות[עריכה]

נראה לי שרוב הוויקיסופרים הגיעו הנה מוויקיפדיה, וגם שיש דפים שנמצאים כאן כי הם לא התאימו בדיוק לוויקיפדיה. מצד אחד זה מבורך שוויקיפדיה מקרינה הנה. אבל מצד שני ספר לימוד זה לא ערך אנציקלופדי, ובחלק מהספרים ניכר שסגנון הכתיבה מתאים יותר לאנציקלופדיה: מספר על הנושא במקום ללמד את הנושא. כשקוראים ספר כזה זה מאוד מאכזב, כי באים מתוך רצון ללמוד ומתוך ציפייה לספר לימוד, ונתקלים במשהו שנראה מלומד אבל לא באמת מאפשר תהליך של למידה.

הצד השני של הבעיה הוא ספרים לינאריים מדי, כמו סיכומי הרצאות שאנשים שמו כאן, או כמו המדריך תכנות לילדים באמצעות Game Maker (וזו אשמתי, כמובן; אני עוד לומדת). ספרים כאלה הם בסדר בדפוס, אבל כאן הם לא מנצלים את הפלטפורמה ולכן הם פחות יעילים מבחינת הקורא: הם מכריחים אותו לקרוא גם דברים שהוא לא באמת צריך.

מה המסקנות המעשיות?

נראה לי שהדבר הכי טוב שאפשר לעשות במקרה הזה הוא חונכות לוויקיסופרים חדשים: מישהו ותיק שילווה אותם ויעזור להם להתאים את הכתיבה לוויקיספר. אני לא בטוחה שהקהילה מספיק גדולה ויציבה בשביל להקדיש לזה משאבים, אבל אם מישהו מרגיש שהוא יכול להקדיש לזה זמן אז נראה לי שכדאי: גם להציע חונכות בעזרה:איך ליצור ספר חדש וגם לעקוב אחרי השינויים האחרונים ולהציע עזרה ומשוב לחדשים.

מיקוד לקהל היעד[עריכה]

(הנושא הזה הוא מקרה פרטי גם של חוסר משוב וגם של ויקיפדיטיס, אבל נראה לי שהוא מצריך סעיף משל עצמו גם בגלל החשיבות שלו וגם כי אפשר לטפל בו באופן לא תלוי בנושאים האחרים.)

קהל יעד של ספר לימוד הוא לא קהל כללי כמו באנציקלופדיה, אלא פלחי אוכלוסיה הרבה יותר מוגדרים וצרים. לכן כשכותבים ספר לימוד אפשר וצריך לשאול לגבי כל חלק: האם הקורא יודע את זה כבר או לא? האם הקורא יכול להבין איך להשתמש בזה או לא?

לדוגמא, אם כותבים ספר שמלמד תכנות למי שעדיין לא תכנת מעולם, אי אפשר לדלג על החלק של ההתקנה והסבר על סביבת הפיתוח, או להניח שהקורא יבין מה זה משתנה בלי המחשות ברורות. או כשכותבים ספר על חשבון, אי אפשר לנסח בשפה שלא תהיה מובנת לילדים או לוותר על המחשה בתמונות ואנימציות.

במלים אחרות: חשוב להגדיר במדויק את קהל היעד ולא להסתפק בהכרזה שהספר מיועד לכולם. כי הוא לא. כשכותבים את הספר צריך לדמיין אדם ספציפי מול העיניים, ולנסות לראות את הספר דרך העיניים שלו: האם הוא יצליח לפתור את התרגיל הזה? האם הוא יבין מה כתוב כאן? ספר לימוד שלא נכתב עבור אדם ספציפי (לפחות אחד) לא יתאים לאף אדם.

אחד הדברים שמשתמעים מזה הוא הצורך בפירוט טוב יותר לדרישות קדם. בחלק גדול מהספרים כתוב שלא נדרש ידע מוקדם, בעוד שבמציאות נדרש ידע מסוים באנגלית, או במחשבים, או במתמטיקה, או דברים אחרים. אני חושבת שהבעיה העיקרית היא לא בזה שלא מכריזים בבירור על דרישות הקדם, אלא שהספר עצמו כתוב באופן שלא מתחשב בידע המוקדם שיש או אין לקורא.

המסקנה המעשית העיקרית היא עבור מי שיכול ומוכן לשפר ספרים קיימים: להגדיר טוב יותר את קהל היעד (לנסות לדמיין לפחות אדם אחד בקהל היעד) וכך לזהות מה צריך להוסיף לספר או לשנות בו.

אינטראקטיביות[עריכה]

ויקיספר נועד לעזור לאנשים ללמוד. הדרך שלו לעשות את זה היא באמצעות הגשת ספרי לימוד. אבל בדרך כלל ספרי לימוד לא עומדים בפני עצמם, אלא הם באים יחד עם איזושהי אינטראקציה נוספת. גם באוניברסיטה הפתוחה, שבה נצברו ותק ונסיון בלימוד מבוסס ספרים, נעזרים גם במפגשים, טלפונים, פידבק על עבודות, וכיום גם פורומים באינטרנט ואפילו ויקי.

מאחר שוויקיספר ממילא "יושב" במדיום אינטראקטיבי, אני חושבת שכדאי לנצל את זה כדי לאפשר אינטראקציה של הלומדים עם המלמדים וגם בין הלומדים לבין עצמם. דפי השיחה לא מספיק נגישים ומזמינים בשביל זה כרגע, לכן נראה לי שצריך לחשוב על דרך אחרת לאינטראקציה של הלומדים, או להנגיש יותר את דפי השיחה למטרה הזאת.

(ופתאום גיליתי את פרוייקט LiquidThreads! זה נראה לי צעד חשוב בדרך. עדיין חשוב שתהיה דרך יותר מזמינה לעבור מהספר לדף השיחה.)