התמודדות עם טראומה ומצבי חירום/תסמינים של טראומה ממוקדת
- כל אדם לרב יגיב רגשית וגופנית במצב חירום
- לרב התגובה תחלש עם הזמן
- ASR - עד 48 שעות - סטרס אקוטי לפי ICD
- ASD - יומיים עד חודש לפי DSM - הפרעת סטרס אקוטי
- PSTD - נמשכת מעל חודש.
תגובת דחק חריפה ASR (48 שעות)
[עריכה]- לרב המפגש הוא בשטח או בחדר מיון.
- הלם - ניתוק וקושי לתקשר עם הסביבה. התכנסות וקפאון ודיסוסאציה
- עומס של גירויים - אי יכולת לקלוט גירויים חיצונים
- פעולה אוטומטית מבלי לזכור מה עושים.
- פעולת יתר חסרת מטרה
- חרדה ועוררות יתר (רעד, דופק, נשימות יתר), כעס, דכדוך, ייאוש
- כמעט כל מי שנשחף לאירוע.
- חולפת בדרגת החמורה - פגה תוך שעות / יומים - שלוש. [1]
- סיכון להחמרה אצל קשישים או אנשים עם תשישות גופנית [2]
- תסמינים: הלם, צמצום התודעה, הגבלת הקשב, בלבול, חוסר יכולת להתעשת, קיפאון, דיסוציטיבי, שכחה, חוסר יכולת ויסות, אי שקט, חוסר יכולת לקלוט גירוים, התמצאות, קיפאון, דיסואטיביה, חרדה, אימה, הזעה ועוד. [3]
- מופיעים דקות עם החשיפה לאירוע [4]
- אבחון : קשר מידי וברור של זמן בין השפעת גורם הדחק לתסמינים [5]
- אין לאדם משאבים להתמודד עם האיום [6]
- שכיחה אצל 90% מאלו שנחשפו אל טראומה
- התערבות על ידי הפחתת מצוקה, העצמה, ייצוב
- התערבות לפי קמץ: הפחתת חוסר אונים כדי שתהיה התמודדות אפקטיבית, החזרת האמונה בחוקיות, עידוד לשימוש במשאבים קימיים.
תגובת קרב: תגובת דחק חריפה המתרחש במצבי לוחמה וקשי תפקוד. תסמינים דומים לASR, תגובת לחימה/בריחה - בריחה מהווה סיכון ללקות בתגובת קרב (הלם קרב).[7]
ASD (יומיים עד חודש)
[עריכה]- החמרה בתסמיני ASR
- חרדה שמציפה ועוררות יתר, אי שקט, חוסר ריכוז, תגובות פתע מוגברות, הפרעת שינה
- ריחוק, קהות חושים, דיסוסאציה
- 48 שעות ועד חודש אחרי האירוע[8]
- חוויה נשנית של טראומה בשינה/בערות
- המנעות מגירוים שמזכירים את האירוע
- 30% סובלים
- התערבות יעילה ומהירה בASR וASD תמנע התפתחות של PSTD
- נותנת לאבחון ב30 ימים הראשונים אחרי האירוע. להבדיל מהמהדורה הקודמת שם טענו רק כעבור 30 יום). [9]
- תסמינים ממותנים עד 3 ימים
- מאפיינים דומים לPSTD : חודרנות כמו פלאשים, הימנעות, ערנות (קושי שינה, דריכות, אי שקט) .[10]
- אבחון [11]
- חשיפה לאירוע טראומתי: ישיר, עדות, גילוי, חשיפה חוזרת.
- תסמינים: דומים לASR + חודרנים, מצב רוח שלילי, המנעות, עוררות, סיוטים, שכחה, אובדן תחושה, ניתוק רגשי, חלומות, סבל, מצוקה כשנחשפים לפרטי האירוע.
- משך הפרעה - 3 ימים עד חודש
- מצוקה או פגיעה בתפקוד
- שימוש בחומרים מסוכנים - תוצאות לא מיוחדות לשימוש בחומרים.
PTSD
[עריכה]- כאשר ASD אינה חולפת אחרי חודש.[12]
- סיוטים, התפרצויות, התנהגות ששוב קורה האירוע, המנעות, עיוות זכרון, ניתוק, טווח מוגבל של רגשות, תחושה שאין עתיד רחוק, אי שקט. [13]
- תמיכה חברתית עוזרת בעמידות הפרט לטראומה. [14]
PTSD מורכבת
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ^ דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
- ^ דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
- ^
דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד. - ^ דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
- ^ דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
- ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
- ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
- ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
- ^ דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
- ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
- ^ דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
- ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
- ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
- ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
- ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
- ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
- ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
- ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.