התמודדות עם טראומה ומצבי חירום/מושגי יסוד

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

לחץ[עריכה]

מצב פנימי, תחושת מצוקה כתגובה לגירויבעל מאפיין מאיים [1] או לאירוע המתפרש לאדם כקשה להתמודדות ומאיים על שלמות גופו הפיזי או הנפשי. קיימת אינטרקציה בין הגירוי לתגובה של האדם בעקבותיה. [2]

סגנוני התמודדות עם לחץ:[3][עריכה]

  • ממוקד ברגש (לזרוס ופילקמן):
    • ויסות התגובה הרגשית כתוצאה מהדחק מבלי להתמודד עם המצב עצמו
    • המטרה ליצור אדם אופטימי *מתבצע על ידי הכחשה, בריחה, מינימליזציה.
    • שינוי במשמעות הסיטואציה ומתן ערך חיובי *פורקן רגשות "שליליים" (בכי, כעס, תוקפנות).
סגנון התמודדות ממוקד בעיה - סגנון להתמודד עם הבעיה שיצרה דחק תוך התמודדות עם האדם ואו סביבתו.
  • חוסן ומשאבי התמודדות - לכל אדם יש משאבי חוסן המתאימים להרגליו. יכולת אדם להמשיך בחיו נוכח אירוע טראומתי מעידים על חוסן נפשי

תיאורית שימור המשאבים של הובפול [4][עריכה]

תיאורית שימור המשאבים של הובפול מניחה כי אנשים שואפים לשמר משאבים כי הם יקרים. בעת תגובה לאירוע תהליכים חיצונים ופנימים משתלבים באופן שווה. לפי התיאוריה יש 4 קטגוריות של משאבים שמידת השפעתם קובעים תגובת לחץ והשלכותיה:חומר, אישי (דגש חברתי), תנאי מחיה, משאבי אנרגיה (כסף וידע).

  • ככל שאנשים חסרי משאבים הם פגיעים ורגישים. אובדן המשאב הראשון מנבא את יתר האובדנים
  • ככל שאנשים משמרים משאבים - חסינים ויכולים לצבור משאבים נוספים תוך שימור הקודמים

משבר[עריכה]

תוצאה של לחץ - איך אדם תופס את הלחץ ומה הם המשאבים של האדם (ניסיונות קודמים, תמיכה, כוחות ועוד)

טראומה[עריכה]

תוצאה של משבר חזק. אירוע המתרחש חזק, מהר מדי, מוקדם מדי.מצב בו קים איום קיומי וממשי, פחד קיצוני (קרטריון A) לצד חוסר יכולת להתמודד עמו שגורם תחושת חוסר אונים ברמה הגופנית והשכלית. נמשך עד שיש משאבים להתמודד עמו.[5]

  • תלוי פרשנות ומשאבים של האדם ולכן קיים קושי לקטרג מה היא טראומה ומה הטיפול המתאים בה.
  • טראומה שוברת את רצף החיים שכן אדם לעולם יבטח ביכולת שלו לנבא אירוע (על הרצפים שנשברים ראה בהרחבה: כאן).[6]
  • טראומה כפולש - בדומה לחיידק שנכנס לגוף כך הטראומה. אך הטראומה היא סוג של חידק אלים ולוקח זמן לגוף לזהות ועד אז המערכת נופלת וקורסת.[7]

דוגמות לטראומה[עריכה]

  1. אלימות פלילית (שוד, פריצה, אלימות) - 10% מאזרחי מדינות מפותחות חווים טראומה.
  2. מלחמה - snow lalage צלמה תמונות של חיילים לפני ואחרי המלחמה
  3. פעולות טרור - גורמת חרדה, חשש ממקום הומה אדם.
  4. אונס - בארה"ב כ1/3 מקרב בני גיל 11 חווים אותה

סוגים של אירועי טראומה[עריכה]

  • חוויה חד פעמית
  • נעשת על ידי סוכן (טרור, אונס)

חלוקה של טראומה[עריכה]

  • אירוע טראומתי חריג - מלחמה, שבי, אונס, אסון טבע.
  • שגרתי - תאונת דרכים, עבודה, פציעת לידה

דחק פוסט טראומה (PTSD)[עריכה]

תוצר של טראומה בו המערכת לא מצליחה לחזור לאיזון. יכול להתפתח במועד או במקום רחוק מהאירוע הטראומתי.

  • מאופיינת בהמנעות.
  • תלוי פרשנות כך למשל בני הנבאו חוו יותר אירוע טראומתי (כל דבר שפוגע בהוז'הו - שמחה והרמוניה - שלהם נחשב בעניהם טראומה). פתחו טקסים להחזרת האיזון
  • בהודו מעודדים אסונות כחלק ממעגל החיים או חוקי הקארמה לפיכך הם חווים פחות טראומה.
  • גברים סובלים יותר מנשים מפוסט טראומה מינית לעומת נשים שסובלות יותר מגברים מפוסט טראומה עבריינית.

מעגל החיים של קניאל[עריכה]

  1. שגרת חיים.
  2. אירוע לחץ.
  3. משבר וטראומה.
  4. התמודדות ע"י מתן משמעות.
  5. תוצאות התמודדות: נסיגה (דיגאון, PTSD), הסתגלות או צמיחה.

גורמים המשפיעים באופן סלקטיבי על סף גירוי חוויה לפי דורון[עריכה]

  1. הפתעה - חוסר יכולת להתכונן לאירוע מפתיע ויכולת האדם להתמודד עמה.
  2. העדר יכולת תגובה - מה המיומנות שיש לאדם להגיב לאירוע.
  3. חוסר אונים - מה מידת החוויה היאישית להתמודד עם האירוע.
  4. התניה טראומתית קודמת - כיצד התמודד האדם עם אירוע טראומתי קודם לכן.

גורמים המשפיעים באופן אוביקטיבי[עריכה]

  1. קרבה פיזית.
  2. חשיפה לתמונות, ריחות, רעשים.
  3. טראומה מעשה אדם - כשהמעשה נתפס בזדון זה משנה את תפיסת העולם לגבי אנשים.

גורמים המגבירים הופעה של הפרעה[עריכה]

  1. אירוע חיים קשה בעבר (מוות, פיגוע ועוד).
  2. תפקוד משפחתי.
  3. תפקוד קודם בעיתי - חווית הצלחה ועוד.
  4. עוצמת האירוע - משך הזמן, הפתעה.
  5. חוסר שינה, אוכל ורטיבות.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  2. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  3. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  4. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  5. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  6. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  7. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.