התמודדות עם טראומה ומצבי חירום/הגוף והטראומה במצב חירום
מערכת העצבים
[עריכה]מערכת העצבים מורכבת משני מערכות:
- מערכת מרכזית: מוח ועמוד שדרה - קבלת החלטות
- מערכת הקיפה: מערכת סימטוסנסורית
- מערכת אוטומטית
- מערכת סימפתטית
- פעולה כשאנחנו ערים, מגורים בפעילות ספורט, בחירום.
- דוושת גז: מגבירה קצב לב, נשימה, לחץ דם.
- אחראית לתגובת בריחה, תקיפה ומנתבת אנרגיה לשריר
- מערכת פרא סימפטטית :
- מסיעת להרגע, לשחרר מתח.
- דוושת בלם
- מסייעת לפרק את הערנות.
- אראית לשגרה, הרגעה, נשימה, עיכול, הפרשה
- פועלת במנוחה
- מערכת סימפתטית
מבנה המח
[עריכה]
- מח עליון / מחושב - מנהל לרב עניינים, קולט מידע, מעבד באירוע טראומה מתנתק.
- מח קדום / זוחלי - עיכול, רביה, מחזור, נשימה, תקיפה או בריחה.
- מוח רגשי / לימפי - עיבוד, ביטוי רגש ותחושות. מורכב מאמיגדלה.
בטראומה:
- חלקי המוח שהיו קשורים קודם לכן מתנתקים זה מזה ואינם יכולים למזג הוראות לכדי תפקוד שלם.
- האמיגדלה תשחרר הורמוני לחץ שינעלו את התפקידים של המח שאינם לשעת חירום
- המח הקדום יתפוס פיקוד ויפעיל תגובת הישרדות
שלושת הF:
- flight (בריחה)
- fight (לחימה) - כשאיליים בורחים מסכנה הם נעזרים בלחימה מאחר שאין להם יכולת לנשוך, לטפס וכו. משביהם הם רגליהם והם מנצלים זאת. כשלא יהיה להם כוח וירגישו חסרי אונים יתחילו סמני טראומה
- freeze (קפאון) - העוררות נכלאת בפנים ולכן בשחרור מהמצב יש פריקת אנרגיה בנשימות כבדות ורעידות
תגובה במצב איום: מערכת סימפתטיות מופעולות --> לא ניתן לברוח או לתקוף --> מערכת פרה סימפטית --> אנרגיה נכלאת --> דוושת גז ובלם פועלים יחד --> חזרה לשגרה על ידי השלמת פעולה (לחימה או בריחה) --> קיפאון לאורך זמן מייצר סימפטומים (דוגמה ערנות) --> הפרשת הורמונים בלחץ --> חוסר יכולת לאבד זכרון, להיות מודע