היסטוריה לכיתה ט'

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

המרוץ האימפריאליסטי[עריכה]

המרוץ האימפריאליסטי הייתה במאה ה19. המדינות באירופה הרחיבו את שטחן גם מעבר לים.

הסיבות למרוץ האימפריאליסטי[עריכה]

  • סיבה כלכלית - האירופיים רצו לנצל את משאבי הגלם ואת משאבי האנוש שהיו במדינות שונות.בנוסף הם רצו לייצר תחומי תעסוקה שונים ולהביא לתעסוקה את האירופיים.
  • סיבה אידיאולוגית - הם ראו בעמים אחרים כנחותים וכטפשים יותר. דרוויניזם חברתי היא תאורייה שבעזרתה האירופאיים הצדיקו את גזענותם, לפי התאאורייה כמו שיש מינים חזקים ועליונים בטבע כך גם בבני אדם, כאשר הגזע הלבן הוא העליון.
  • סיבה דתית - האירופאיים רצו לנצר ולשלוח מסיונרים שינצרו ויביאו את בשורת הנצרות למדינות לא נוצריות.
  • סיבה פוליטית ולאומית - האירופאיים רצו להגביר את מעמדן הבין לאומי בכך שישטלטו על כמה שיותר שטחים וכך מעמדה בזירה הבין לאומית יעלה. זה גם סייע לפרוק את המתחים על אדמת אירופה ולמנוע מלחמוץ באירופה.

דרכי השטלתות[עריכה]

האירופאיים השטלתו על ידי חוזים מטעים ועל ידי מלחמות.

מרידות באירופה[עריכה]

המדינות שאותם אירופה כבשה התנגדו נחרצות ונפתחו מרידות שונות באירופה, לדוגמה נעשה מרד על ידי מוסלמי משיחי באירופה, בריטניה נצחה והמרד דוכא. באפריקה נפתח מרד דומה שבו בריטניה ניצחה. סין החליטה שהיא לא מסכימה לסחר באופיום של אירופה, הסינים דרשו להפסקה מיידית של הסחר אבל בריטניה סירבה. סין בתגובה חסמה את אירופה מסחר איתה , כתוצאה מכך התרחשה מלחמת האפיום שבסופה בריטניה נצחה. בריטניה קיבלה את הונגקונג כתוצאה מהמלחמה וסין חולקה לאזורי השפעה.

אימפריאליזם ביפן[עריכה]

ביפן האירופאיים בנו מטשבות שבהם הם עבדו, היפנים למדו מהאירופיים את הטכנולוגייה והתרבות האירופיית נטמעה חלקית ביפן.

היהודים בצפון אפריקה[עריכה]

בצפון אפריקה היהודים נחשבו לבני חסות עד לפקודת כרמיה שנתנה להם אזרחות הדבר גרם לפרעות כנגד היהודים. משפט דפיירוס היה האשמה לשווא של יהודי כמרגל.

וועדת ברלין[עריכה]

הוועדה הבטיחה לעצור סחר בעבדים ושלפני שמדינה כובשת מדינה אחרת היא צריכה להודיעה.

מלחמת העולם הראשונה[עריכה]

מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמה בה השתתפו מדינות העולם והייתה הגדולה ביותר באותה תקופה ולכן לפני מלחמת העולם השנייה היא נקראה המלחמה הגדולה.

בריתות[עריכה]

לפני המלחמה החלוקה המקורית של הבריתות נראתה כך: מדינות ההסכמה:

  • בריטניה
  • רוסיה
  • צרפת

מעצמות המרכז:

  • גרמניה
  • אסטרו-הונגריה
  • איטליה

לפי הברית, אם מדינה אחת תוקפת את השנייה כלל המדינות בברית נלחמות לצעדה.

פרוץ המלחמה[עריכה]

חלק גדול נהסרבים היו בשליטת האימפרייה האסטרו-הונגרית. ולכן סרבים רבים רצו להשתחרר מהשלטון האסטרו-הונגרי ולהצטרף לסרביה.ב1914 התרחש רצח פוליטי שבו נרצח יורש האצר האוסטרי. האימפריה האוסטרית-הונגרית הציבה אולטימטום לסרביה, כלומר רשימה של דרישות. סרביה הסכימה לכולם מלבד לצירוף חוקרים אוסטרים בחקירת הרצח. ולכן האימפרייה האוסטרו-הונגרית הכריזה מלחמה על סרביה , רוסיה בריטניה וצרפת נלחמו לצד סרביה וגרמניה לצד האימפרייה האוסטרו-הונגרית ,בעוד שאיטליה לא נלחמה כלל.

פרישת רוסיה מהמלחמה[עריכה]

מצבה של רוסיה הלך והידרדר ובמהפכה שקרתה הודח הצאר הרוסי, לאחר מכן ב1918 רוסיה חתמה על הסכם כניעה, שטחים רבים ממנה נמסרו למעצמות המרכז.

הצטרפותה של ארה"ב למלחמה[עריכה]

גרמניה הטילה מצור ימי על בריטניה מה שגרם להטבעת ספינו. אמריקאיות דבר הפגע בכלכלה של ארה"ב. ארה"ב הכריזה על מלחמה בגרמניה והצטרפה למדינות ההסכמה, היא הצדיקה כי היא נלחמת במונרכיות באירופה ותורמת לדמוקרטיה.