לדלג לתוכן

היסטוריה לבגרות/תוכנית לימודים היסטוריה - תשס"ט/מעמדם המשפטי של היהודים בעיר הנוצרית

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

המעמד המשפטי של היהודים בעיר הנוצרית[עריכה]

תולדות היהודים הן חלק בלתי נפרד מתולדות הערים בימי הביניים. היהודים היו מיעוט שחיי תחת תרבות הרוב, אך דחה אותה. קהילות יהודיות התקיימו בספרד, באיטליה ובאשכנז(גרמניה וצפון צרפת) כבר בתקופת האימפריה הרומית, אך ממצאים והוכחות של ממש על המצאות יהודים יש לנו רק מסוף המאה ה-8. הקהילות היהודיות שהיו באירופה היו חלק בלתי נפרד מהערים ועם זאת שמרו על שונות. השונות של היהודים באה לידי ביטוי במעמד המשפטי של היהודים ובהבדלות הפיסית-גאוגרפית שלהם - הם חיו בשכונות נפרדות מהריכוזים העירוניים.

מעמדם המשפטי של היהודים[עריכה]

בכל עיר קבע אדון העיר את מעמדם המשפטי של היהודים שחיו באותה עיר.
הפריבילגיות - זכויות היתר, שקיבלו היהודים מאדון העיר היו בדרך כלל טוב יותר משל האיכרים שהיו רוב האוכלוסיה באירופה.
א. היהודים התארגנו בקהילה יהודית אוטונומית, הזכויות המשפטיות של הקהילה היהודית הוגדרו במסגרת מגילת הזכויות שהעניק להם אדון העיר.
ב. "עבדי האוצר" - מונח זה מבטא את המעמד המשפטי של היהודים. היהודים נחשבו לרכוש המלך ללא קשר לזכויות שניתנו להם בעיר. המלך היה יכול לשלול ולהעניק ליהודים זכויות כרצונו. המלך היה יכול לדרוש מהיהודים להשאר באזור מסויים שנקבע כאזור מגוריהם, לגרשם, למסור אותם לשליט אחר כמתנה, להגביל את עיסוקם הכלכלי ולהחרים את רכושם.
* היהודים היו מיעוט דתי שחי לפעמים בסביבה עויינת, הם היו חשופים לרדיפות, לגירושים ולפרעות על-ידי המקומיים שהרגישו מקופחים. מאחר שישיבת היהודים בעיר הייתה האינטרס של אדון העיר ולא של תושבי העיר, קינאו ביהודים ובהרבה מקרים ישיבת היהודים בערים מסויימות הסתיימה בפוגרומים. תושבי העיר הרגישו מקופחים כלכלית, לתושבי העיר הייתה שנאה דתית ליהודים, ולכן הם היו עויינים ליהודים.