ד"ר חיים ויצמן, שהיה נשיאה של התנועה הציונית, הידק יותר ויותר בזמן מלה"ע ה-1 את קשריו עם בריטניה כדי שזו תפרסם הצהרה המכירה בזכות העם היהודי לטריטוריה. ב-2 בנובמבר 1917 מסר הלורד בלפור, שר החוץ הבריטי, הכרזה לרוטשילד שמכונה הצהרת בלפור.

הצהרה זו עוררה תקוות גדולות שכן לראשונה אימפריה גדולה כבריטניה מכירה בזכותם של היהודים לטריטוריה משלהם.

תוכן, קושי הניסוח

"ממשלת הוד מלכותו (מלך בריטניה) רואה בעין יפה1 ייסוד בית לאומי2 לעם היהודי בארץ ישראל, ותעשה מיטב מאמציה להקל על הגשמת מטרה זו3, תוך הבנה ברור שלא ייעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא-יהודיות הקיימות בארץ ישראל4, או בזכויות ובמעמד המדיני מהם נהנים היהודים בכל ארץ אחרת".

בניסוחה של ההצהרה עולות כמה בעיות שיש לתת עליהן את הדעת:

"רואה בעין יפה" - זהו נוסח מעורפל שאינו מסביר עד כמה בריטניה תעשה מאמץ להביא לפועל הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל.
בית לאומי - זהו אינו מושג משפטי ברור. היהודים מתכוונים בו למדינה עצמאית, אולם הבריטים אינם מתכוונים כך. אולם היהודים רצו להקל על הבריטים ולא להשתמש במושג מדינה כדי לא ליצור התנגדות להצהרה, ולכן ביקשו להשתמש במונח 'בית לאומי', אשר הנסתר בו רב על הגלוי.
"תעשה מיטב מאמציה להקל על הגשמת מטרה זו" - גם זהו ניסוח מעורפל שאינו מסביר עד כמה תדחוף בריטניה את עצמאות היהודים בא"י.
קושי נוסף קשור גם לפסקה בה מתחייבת בריטניה שלא לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של הלא-יהודים בא"י, ולא ברור מהי מידת מחויבותה של בריטניה להקמת המדינה ליהודים.
לא ברור מדוע בריטניה דנה בהצהרה גם בזכויות היהודים בארצות אחרות ומדוע הדבר נכתב.

האינטרסים לפרסום ההצהרה

תמיהה רבה עולה בעקבות הצהרת בלפור, שכן מה הייתה הסיבה שאימפריה גדולה כל-כך כמו בריטניה, מתאמצת לפרסם הצהרה לעם היהודי, שמונה בא"י פחות מ-60 אלף נפש. קיימים מספר שיקולים לפרסום ההצהרה ונראה כי לבריטניה היו כמה אינטרסים בפרסום ההצהרה:

בריטניה רצתה להשיג שליטה בארץ ישראל ומזרח התיכון, והייתה לה לכך חשיבות אסטרטגית.
פירוקה הקרוב של האימפריה העות'מאנית שהייתה על סף קריסה וחשש שבעקבות התפרקות זו שטחים יעברו לטובת גרמניה, האויבת הגדולה של בריטניה, הובילו אותה להצהיר את ההצהרה.
בריטניה ביקשה שארה"ב תהיה מעורבת יותר במלחמה וקיוותה שבאמצעות ההצהרה הידידותית לעם היהודי, יהודי ארה"ב ילחצו על הממשל האמריקאי שימשיך לתמוך במדינות ההסכמה.
המצב הפוליטי השברירי ברוסיה עורר חשש שרוסי תפרוש מהמלחמה וכתוצאה מכך, גרמניה מעצמות הציר יפנו את כל כוחן אל בריטניה וצרפת. הבריטים חשבו שפרסום הצהרה ידידותית לעם היהודי יסייע ליהודים המקורבים לשלטון הרוסי למנוע את עזיבת רוסיה מהמלחמה. בפועל ליהודים לא היה משקל כה רב ומהפכה שבוצעה באותו הזמן בו פורסמה הצהרת בלפור המהפכה הקומוניסטית - הובילה לפרישת רוסיה מהמלחמה.
הבריטים העדיפו את היהודים על פני הערבים בשל הרצון של היהודים לנתק את אץ ישראל מסוריה, דבר שהערבים סירבו לעשות. רצון היהודים חפף לאינטרס הבריטי באזור לנתק בין סוריה לארץ ישראל.
מניעים אישיים - בלפור היה ידוע באהדתו לרעיון הציוני וכן ראש ממשלת בריטניה, כנראה בשל דתם הנוצרית. בנוסף, ויצמן היה מקורב מאוד לממשל הבריטי וזכה להערכה רבה בשל מחקר רב שנים שביצע ובשל המצאות שסייעו לבריטניה במלחמה.

התגובות להצהרה

לאחר ההצהרה הגיעו עד מהרה תגובות מגורמים שונים:

הציונים - הציונים כמובן שמחו מאוד למשמע ההצהרה וראו בכך הזדמנות פז להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, ושזוהי למעשה אבן הפינה להקמת הבית הלאומי היהודי בא"י.
היהודים המשתלבים - אלו היהודים באירופה שהשתלבו בחיי האירופאים כתוצאה מהאמנציפציה והתנגדו לרעיון הציוני. הם הביעו אכזבה נוכח ההצהרה וראו בה הצהרה בעייתית שכן הם האמינו כי על היהודים להשתלב באירופה ולא להגר ממנה לארץ אחרת.
הערבים - הערבים התנגדו בתוקף להצהרה, הביעו מחאה נוכח גילויי האהדה המוחשיים של בריטניה לציונות וחששו שהצהרה זו תביא בעקבותיה את הבריטים לשליטה בא"י ולעלייה גדולה של יהודים אל הארץ.