היסטוריה לבגרות/תוכנית לימודים היסטוריה - תשס"ט/המהר"ל מפראג
המהר"ל מפראג[עריכה]
אישיותו של המהר"ל מפראג[עריכה]
המהר"ל מפראג היה הכינוי לרבי יהודה לוריא בן בצלאל. הוא נולד בשנת 1512 בורמסט שבגרמניה ונפטר בשנת 1609. רבי יהודה לוריא למד בישיבות הגדולות בפולין. הוא היה רב, מגדולי חכמי ישראל. הוא היה פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי. ספרי המחשבה שלו הם מהספרים החשובים בספרות המחשבה היהודית. המהר"ל היה בקיא בקבלה, מיסטיקה, ספרות האגדה, פילוסופיה, אסטרונומיה ושאר המדעים בתקופתו. הוא היה ידוע כגדול בתורת הנסתר והנגלה, הוא חיבר ספרי הגות רבים ובינהם: "גור ארי" - פירוש לראשי, "תפארת ישראל" - פרשנות למשפטי התורה, "דרך חיים" - פירוש לפרקי אבות ועוד. המהר"ל היה ידוע כמחמיר ולכן היו לו מתנגדים. הוא היה הרב הראשי במורביה כ-20 שנה, ובשנת 1573 הוא עבר לפראג, הוא לימד שם בבית המדרש, הוא התמודד לתפקיד הרב הראשי של פראג, ולאחר שלא קיבל את התפקיד הוא עזב לפוזנן בשנת 1583 וכיהן שם כרב הראשי של העיר. הוא חזר לפראג רק כשהיה מבוגר בשנת 1597 ונבחר לכהן שם כרב הראשי של הקהילה היהודית בפראג והוא נפטר בשנת 1609. זרמים שונים ביהדות הושפעו מרעיונותיו כמו למשל: תנועת החסידות והגאון מוילנה. הרבה פילוסופים ואנשים חשובים נפגשו עם המהר"ל בינהם היה גם רודלף ה-II, והם העריכו רבות את חכמתו.
הגותו ותרומתו של המהר"ל מפראג לקהילה היהודית בימי הביניים[עריכה]
המהר"ל חיבר ספרים רבים שהשפיעו על ההגות היהודית בעת החדשה והשפיעו על תנועות רוחניות חשובות. בין ספריו: "גור ארי" - פירוש לרש"י, "תפארת ישראל" - על מהות משפטי התורה, "גבורת ה'" - על טבעם של הניסים, "דרך חיים" - פירוש לפרקי אבות, "באר הגולה" - כתב הגנה על דברי חז"ל, "נצח ישראל" - על גלות ישראל וגאולתה ועוד. המהר"ל טען שעל היהודים להבדל מהחברה הלא יהודית, בנוסף, הוא טען כי אסור לעלות לארץ ישראל לפני הגאולה. הוא סבר כי אם העם יתערבב עם הגוים או יעלה לארץ ישראל זה יגרום לאובדנם. המהר"ל סבר שהמצב של רדיפת ישראל היא מכיוון שהוא אלוהי. עם ישראל אינו שייך לעולם הזה כמו שהאלוהות אינה שייכת לעולם הזה. לטענתו העם היהודי הוא רוחני בניגוד לשאר העמים שהם גשמיים. כשם שהאלוהים הוא נבדל מהעולם הזה גם עם ישראל צריכים להיות נבדלים מהעולם הגשמי, ומהסדר הפוליטי לאומי של שאר העמים. המהר"ל טען שמקורה של הבריאה הוא באלוהות ואין דבר מלבד האלוהות. אלוהים הוא הוויה פשוטה שממנה נוצרו כל ההוויות שבעולם. המהר"ל טען שמקומו הטבעי של עם ישראל הוא בארץ ישראל בשלטון עצמי.
ביקורתו של המהר"ל על שיטות הלימוד[עריכה]
המהרל יצא נגד שיטת הלימוד שהייתה נהוגה בישיבות, "שיטת הפלפול" - לימוד על דרך הויכוח, והוא טען ששיטת לימוד בדרך הויכוח אינה תורמת להבנה של נושא הלימוד. המהר"ל טען כי החינוך נרכש בהדרגה, הלומד צריך לשלוט קודם היטב במקרא, לאחר מכן במשנה ורק אחר כך להתחיל ללמוד תלמוד. לכן צריך בגיל הרך ללמוד מקרא, בגיל העשרה ללמוד משנה ובנעורים להגיע לתלמוד. המהר"ל היה בעד לימודים כלליים כמו: הסטוריה, מדעים והוא ראה בזה סולם לעלות אל חכמת התורה והכרת הבורא. הוא דרש לשמור על הפרדה מוחלטת בין לימודי קודש והתורה לבין לימודי חול ולימודים חיצוניים.
ביקורתו של המהר"ל מפראג על הפסיקה המחייבת[עריכה]
המהר"ל יצא נגד הפסיקה ההלכתית שרווחה בתקופתו. הן הפסיקה ההלכתית של הרמ"א (רבי משה איסרליש) שהיה נפוץ אצל יהודי אשכנז והן פסיקת ההלכה של רבי יוסף קארו - מחבר "שולחן ערוך" שהיה נפוץ בכל קהילות ישראל. המהר"ל טען שפסיקות ההלכה פוגעות במעמדם של הרבנים ובמעמד הרבנות בכלל. לטענתו הפסיקה צריכה להיות תוצאה של משא ומתן. לטענתו פסקי ההלכה מונעים התדיינות והעמקה בתלמוד כי הם נותנים מראש החלטה סופית וכך נמנעת התעמקות והתעסקות בתלמוד.