לדלג לתוכן

היסטוריה לבגרות/תוכנית לימודים היסטוריה - תשס"ט/המבנה החברתי בעיר

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

המבנה החברתי בעיר

[עריכה]

ניידות חברתית

[עריכה]

הכוונה מעבר של אנשים ממעמד למעמד, בדרך כלל ממעמד חברתי נמוך למעמד חברתי גבוה יותר. דבר זה היה בניגוד למה שהיה מקובל עד אז בחברה הפאודלית. הניידות החברתית התפתחה בעקבות מספר גורמים:
א. הענקת חרויות על ידי השליטים ואדוני העיר.
ב. בערים השונות היו מאבקים של קבוצות שנות, כמו: איכרים שנמלטו מאדוניהם ומאגרים שנרדפו ממקום מוצאם.
הצלחתה של קבוצה במאבק להשיג חרויות איפשרה לה ניידות חברתית.

"אזרח חופשי"

[עריכה]

איכר שברח מאדונו היה זכאי להיות אזרח חופשי לאחר שנה ויום מיום בריחתו. לאחר תקופה זו השתחרר האיכר מאדונו והיה זכאי לזכויות שהוענקו ליתר תושבי העיר.

מעמד הנשים בעיר

[עריכה]

מעמד הנשים באותה תקופה היה נמוך וחסר חשיבות. לנשים לא היו זכויות, הן לא יכלו לבחור ולהיבחר למוסדות העיר. נשים קיבלו חינוך יסודי אבל לא הורשה להן ללמוד באוניברסיטאות. את מעמדן האזרחי בעיר קיבלו הנשים אם השתתפו באגודה כלשהי (גילדה), נישאו לאזרח העיר או שהיה להן רכוש רב. למעמד זה לא היה ביטוי פורמלי. נשים לקחו חלק בפעילות הכלכלית בעיר ועבדו במקצועות כמו: טקסטיל, אריגה ייצור ארנקים ועוד. הנשים עסקו גם אצל בעלי המלאכה כעוזרות וכמשרתות. לבעלים ניתן היה להכות את נשותיהם, וכן הייתה לבנים עדיפות בקבלת הירושה.

החברות בקורפורציות העירוניות

[עריכה]

גילדה

[עריכה]

אגודות של בעלי אינטרסים משותפים מקצועיים בעיר, כמו: סוחרים קטנים, פועלים, בעלי מלאכה, סוחרים עשירים ועוד. מטרתה של הגילדה העירונית של בעלי המקצוע הייתה לשמור על האינטרסים המשותפים שלהם ולמנוע ניצול של עובדים או תחרות לא הוגנת.
תחומי פעילות - הגילדות ייצגו את בעלי המלאכה במסע ומתן על קניית חומרי גלם, על שיווק התוצרת של חברי הגילדה, הם קבעו את כמות הסחורות שמותר לבעלי מלאכה לייצר, את מחיר המוצר, את איכותו ואת מספר השוליות (מתמחחים) שמותר לבעל מלאכה להעסיק עד לדרגת קבלת אומן. הגילדות נתנו לחבריהן ביטחון כלכלי בזמן משבר, כולל עזרה לאלמנות וליתומים. הם נאבקו למען הקלות בתשלום המיסים. רק לחברי הגילדה היה מותר לעסוק במסחר ובמלאכה, סוחרים זרים לא הורשו למכור סחורות בעיר. לחברי הגילדה היו חיי חברה משותפים, הם נהגו ללכת לאותה כנסייה, רשמו את ילדיהם לאותו בית-ספר ונהגו לבלות ביחד.

אוניברסיטה

[עריכה]

האוניברסיטאות קמו באירופה במאה ה-11, האוניברסיטה התפתחה מתוך בתי-הספר שפעלו ליד הכנסיות. בישוף העיר היה בעל הסמכות באוניברסיטה, והאוניברסיטה הייתה נתונה תחת חסותו. ככל שגדלה האוכלוסיה בעיר גדל הצורך של הצעירים לרכוש השכלה בתחומים שונים. האוניברסיטאות התמחו בתחומים שונים, לדוגמא: האוניברסיטה בבולוניה שבאיטליה התמחתה במשפטים, האוניברסיטה בסלרנו שבאיטליה התמחתה ברפואה והאוניברסיטה בפריז התמחתה באומנות. שפת ההוראה הייתה הלטינית. התנאי להתקבל ללימודים באוניברסיטה היה לימודים של שש שנים שכללו: לטינית, רטוריקה, חשבון, גיאומטריה, אסטרונומיה ומוסיקה. אלה היו מקצועות בסיסיים שהיו הכרחיים למי שרצה ללמוד לימודים גבוהים, כמו: פילוסופיה, תאולוגיה, משפטים ורפואה.