היסטוריה לבגרות/שנות ה-30 כיחידת גישור/הערכות הישוב היהודי בשנים 1936- 1939 בתחומים: כלכלה, התיישבות וביטחון

ביטחון (בשנות ה-30)

עם פרוץ המרד הערבי ב-1936 (תרצ"ו) ראשי הסוכנות היהודית החליטו לנקוט במדיניות של הבלגה, עם זאת היא עוררה ביקורת ואי נחת מצד הגורמים שונים ביישוב היהודי, ובנסיבות הללו צמחו מספר יוזמות :

א. "הנודדת"

מעין יחידת צבאית שכללה מספר קטן של לוחמים בפיקודו של יצחק שדה והיא נקטה ביוזמה התקפית ובביצוע פטרולים ליליים ובכך הניחה את היסוד לעצבו של לוחם יהוד אמיץ.

ב. פלוגת שדה (פו"ש)

יצחק שדה ושאול אביגור הקימו מעין יחידה צבאית בשם פלוגת שדה שמטרתה הייתה לשמש ככוח הגנה ארצי שיעמוד לרשות "ההגנה" בשעת הצורך. הפו"ש לקחו חלק בהקמת יישובי חומה ומגדל, במארבים שהביאו לסיכול פיגועים חבלנים ובזריעת פחד והרתעה בצד הפלסטיני.

ג. פלוגות לילה

ב-1937 הגיע לא"י קצין בריטי פרו ציוני בשם אורד צ'רלס וינגייט שהקים מעין יחידת קומנדו בשם "פלוגות לילה" במטרה לבלום פעילות חבלנית עוינת באיזור הגליל התחתון ועמק יזרעאל שם עבר קו צינור הנפט מעיראק למפרץ חיפה. ביחידה היו חיילים יהודים ובריטים והיא הנהיגה שיטות לחימה חדשות כמו שימוש בכוח קטן לביצוע משימות גדולות, יוזמה התקפות ולוחמה לילית. ב-1938 פלוגות הלילה המיוחדות פורקו ע"י הממשל הבריטי ואורד וינגייט הועבר מתפקידו והוחזר לאנגליה זאת נוכח הזדהותו הגלויה עם האינטרס הציוני.

ד.משטרת היישוב העבריים – הנוטרות

מעין יחידה משטרתית שקמה על בסיס הסכם בין השלטון המנדאטורי ובין הסוכנות. הפיקוד היה בריטי והחיילים היו יהודים. עד 1939 כ-22 אלף יהודים מהיישוב הוכשרו בשימוש בנשק ובאימונים צבאים. הם הגנו על היישובים היהודים, ליוו שיירות והיוו בסיס לצמיחתו של כוח מגן יהודי.

ה. גדר הצפון

לנוכח חדירת מתנדבים ערבים מסוריה לא"י שלטונות המנדאט החליטו על בנית גדר הצפון מראש הנקרה ועד מטולה. עבודות הבנייה הוטלו על חברת "סולל ובונה". בהמשך לכך הבריטים בנו תחנות משטרה בכל רחבי א"י ע"פ מודל של המהנדס הבריטי טגארט. אמצעי הגנה אלו חיזקו את הביטחון לנוכח המרד הערבי.

התיישבות (בשנות ה-30)

לנוכח תוכניותיה של ברטניה לחלוקת א"י ע"פ ההמלצות של וועדת פיל מ-1937 המוסדות הלאומיים (הסוכנות היהודית לא"י) החליטו על הקמת יישובים יהודים במהירות האפשרית וזאת על מנת להגדיל את שטחה של המדינה היהודית שעתידה הייתה לקום. כך צמחו למעלה מ-50 יישובים על פי המודל של "חומה ומגדל". היישוב הראשון שנבנה במודל זה היה תל עמל ובאישון הלילה נבנתה חומת עץ ממולאת בחצץ ובמרכזה מגדל תצפית ומבני צבור. יישובי חומה ומגדל נבנו בגליל , עמק בית שאן , עמק הירדן, עמק יזרעאל וזבולון בהם נבנו היישובים : דן, דפנה, טירת צבי וחניתה. יישובים אלה הביאו לחיזוק הביטחון ולהגדלת שטחה של המדינה היהודית שקמה ב-1948.

כלכלה (בשנות ה-30)

הכלכלה של היישוב היהודי בשנותה-30 התאפיינה ביציבות, צמיחה ושגשוג וזאת למרות מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט. העלייה החמישית הייתה מלווה בהזרמת הון ורכוש , בעיקר העולים מגרמניה הביאו עימם גם ידע והון אישי. חלק ניכר מהם היו מהנדסים, עו"ד, מוזיקאליים, שופטים, רואי חשבונות, עיתונאים ועוד. בנוסף, המרד הערבי הסב נזקים כלכלים למשק הערבי ולא למשק היהודי. לנוכח שיתוק נמל יפו הושג רישיון לפתיחת נמל ת"א. השביתה הערבית נתנה דחף לבניית משק כלכלי יהודי עצמאי; הוקמו מפעלי מזון שסיפקו מצרכים לצבא הבריטי. ענף ההדרים התרחב ועימו הייצוא. ב-1935 נפתחה הבורסה לניירות ערך. במפרץ חיפה הוקמו בתי זיקוק לנפט שהגיע מעיראק וזה נתן לגידול במספר המועסקים בעיר חיפה וסביבותיה.