היסטוריה לבגרות/שנות ה-20 כיחידת מבוא/מאורעות תרפ"א, תרפ"ט: הסיבות למאורעות והשפעתם על היחסים בין יהודים, ערבים ובריטים

מאורעות תרפ"א 1921-יפו

הגורמים למאורעות

1. מנהיגי הערבים איימו במהומות אם בריטניה לא תבטל את הצהרת בלפור.
2. ביקורו של שר המושבות צ'רצ'יל בא"י במרץ 1921 שסירב לקבל את דרישות הערבים וביניהן לבטל את עקרון הבית הלאומי,להפסיק עלייה, לאסור מכירת אדמות ליהודים ועוד.
3. העלייה ה3, ההתיישבות, קניית קרקעות - כל זה עורר חשש בקרב הערבים מהשתלטות על א"י.
4. הסתה ערבית נגד היהודים (דוגמה: מאורעות בירושלים 1920).

תיאור המאורעות

תגובת הערבים הייתה הפגנות נגד הבריטים ופרעות נגד היהודים. בראשון במאי 1921 פרצו בעיר יפו מאורעות דמים. ההתקפה הערבית החלה בשני מקומות:

1. באזור השכונות היהודיות נווה שלום ונווה צדק והשכונה המעורבת מנשיה,כאשר הערבים זורקים אבנים ומכים יהודים,13 יהודים נרצחו.
2. ההתקפה השנייה הייתה על בית העולים כאשר הם רצחו באכזריות 11 מעולים.

הבריטים לא התערבו, ורק ביום השלישי הוטל משטר צבאי ביפו והפרעות פסקו. בפרעות נהרגו 43 יהודים ו200 נפצעו.לאחר שפסקו המאורעות ביפו, התחילו בהתנפלויות על המושבות העבריות ביהודה ושומרון וכן רחובות, פתח תקווה, כפר סבא ועוד. אך ההתקפה על המושבות נכשלה. במאורעות נהרג יוסף חיים ברנר, אחד מאנשי הרוח היהודים החשובים באותה תקופה.

המדיניות הבריטית בעקבות המאורעות והספר הלבן של צ'רצ'יל 1922

ועדת הייקראפט

עם סיום המאורעות הורה הרברט סמואל, הנציב העליון, על הפסקת העלייה היהודית באופן זמני. לאחר מכן, הוא מינה ועידת חקירה בראשות הייקראפט, ועל שמו נקראת הועידה כדי לחקור את הסיבות למאורעות תרפ"א ולהגיש המלצותיה. המסקנה העיקרית של הועידה הייתה שהגורם העיקרי למאורעות היא המדיניות הפרו ציונית של ממשלת בריטניה, וחששם של הערבים מהשתלטות על א"י.

הספר הלבן הראשון

תוכן: בעקבות דו"ח של ועידת הייקראפט פרסמה ממשלת בריטניה ביולי 1922 את הספר הלבן של צ'רצ'יל ובו הצהירה על מדניות בריטניה לגבי א"י.בספר הלבן הדגיש צ'רצ'יל את הכוונה של ממשלת בריטניה להמשיך ולעזור ליהודים במפעל הציוני והתחייבה לא לפגוע בתושבי א"י הלא יהודיים.מטרתו של הספר הייתה להבהיר את הנאמר בהצהרת בלפור כדי שהערבים לא ידאגו ולהגדיר את פעולותיה של בריטניה בא"י למימוש התחייבויותיה הקודמות ובו נאמר:

1)המתיחות נובעת בעיקר מפירוש מוטעה שהעניקו הערבים להצהרת בלפור:אין הכוונה שא"י תהפוך לבית לאומי אלא שבית לאומי יקום בא"י,יש נסיגה שטח הבית הלאומי הוקטן לא ברור איפה הוא יקום.

2)יש לאפשר לישוב היהודי להתפתח כבית לאומי לפי הצהרת בלפור.חיזוק הנאמר בהצהרת בלפור ובטופס המנדט.

3)יש לאפשר עלייה יהודית לפי יכולת כלכלית של הארץ. הכוונה בעיקר ליכולת הקליטה של המשק היהודי.זוהי נסיגה חלקית.

4)אין הכוונה לפגוע בערבים שפתם ותרבותם,חיזוק הנאמר בהצהרת בלפור ובטופס המנדט,התחייבות כפולה, אך לא שווה.

5)א"י המזרחית(עבר הירדן) הופרדה מא"י והועברה לשליטתו של עבדאללה,נסיגה-צמצום שטח של הבית הלאומי.

משמעות הספר הלבן הראשון:

1)בריטניה הכירה בגלוי בשאיפת העם היהודי ובזכותו לבית לאומי משלו בא"י.

2)הספר הלבן שומר על הזכיות של הערבים ובריטניה התחייבה להקים מועצה מחוקקת שבה יהיו ערבים ויהודים,הערבים למדו כי המאורעות הצליחו להשפיע על מדניות הבריטים בא"י.

3)הספר הלבן הוא עדות למדניות הפיוס כלפי העולם הערבי.

4)הספר הלבן גרם להגבלת העלייה היהודית ולצמצומו של שטח הבית הלאומי.

השפעת מאורעות תרפ"א על היחסים יהודים,ערבים ובריטים

1)גברה מתיחות בין יהודים וערבים.

2)היהודים למדו כי לא צריך לסמוך על בריטים בענייני ביטחון אלא על עצמם בלבד,היהודים הבינו כי עליהם לחזק את כוח "ההגנה" כך שיוכלו לעמוד נגד התקפות הערבים.

3)הערבים למדו כי ניתן להפעיל לחץ על הבריטים ולשנות את מדיניותם.

4)גיבוש מדיניות בריטית חדשה בא"י,מדיניות של פיוס כלפי הערבים.

5)המאורעות הראו את התלות הכלכלית של היהודים בערבים.

מאורעות תרפ"ט-1929

הגורמים למאורעות

1)סכסוך הכותל המערבי-זהו גורם הישיר לפרוץ המאורעות.הכותל היה קדוש לערבים משום שהוא כלול בתחום מסגד אל-אקצה.המופתי(=כוהן דת מוסלמי) חאג' אמין אל חוסייני ושליחיו עוררו סכסוך על זכיות התפילה היהודית ליד הכותל הם טענו שהיהודים מתכוונים לכבוש את המסגדים שעל הר הבית ודרשו מהממשלה הבריטית למנוע את הבאתם של תשמישי תפילה יהודיים לרחבת הכותל.הסכסוך על זכיות התפילה של היהודים ליד הכותל התחיל ביום כיפור ספטמבר 1928 (באותו יום הכניסו היהודים ספסלים ומחיצות לרחבת הכותל). הסכסוך נמשך והגיע להפגנה יהודית של אנשי בית"ר ורוויזיוניסטים ליד הכותל ב-ט' באב תרפ"ט.ובהפגנה ערבית נגדית למחרת היום.ההסתה הלאומית יחד עם ההסתה הדתית הביאו להתפרצות ערבית המונית וב23 לאוגוסט 1929 פרצו המאורעות שנמשכו עד 29 באוגוסט.

2)התחזקות התנועה הערבית הלאומית בא"י והתנגדותה ליהודים התחזקה.בהנהגתו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני נדחה כל רעיון של פשרה עם היהודים והתחזקה הנטייה להשתמש באלימות כדרך מאבק של ערבים.

3)העלייה ה4 שהוסיפה למעלה מ50 אלף מתיישבים יהודים הביאה לתגובה שלילית אצל הערבים שחששו מהשתלטות של היהודים על הארץ.

4)מיניו של ג'ון צ'נסלור הנציב השלישי שלא תמך בהצהרת בלפור וברעיון הבית הלאומי היהודי חשב שהצהרת בלפור היא פגיעה באינטרסים בריטיים ,היה פרו ערבי,וזה עודד את הערבים למהומות.

5)הנציב צ'נסלור וראשי הממשל לא היו בארץ. לכן אין פיקוח ביטחוני שיכול לחשוף ולדכא נסיונות למהומות אלימות.

תיאור המאורעות

• ירושלים-המאורעות פרצו בירושלים 23 באוגוסט 1929 המון ערבים חמושים במקלות ובסכינים על בתי היהודים בעיר העתיקה שהם דוקרים ורוצחים עוברי רגל יהודים.הניסיונות שלהם להתפרץ לשכונות עבריות נעצרו ע"י חברי "ההגנה".בירושלים נהרגו 29 יהודים.מירושלים התפשטו המאורעות לאזורים אחרים של הארץ כמו:חברון,צפת,ת"א,חיפה ועוד.
• חברון-שם קרה האסון הגדול ביותר. בעיר לא פעל ארגון "ההגנה" בגלל סירוב של התושבים.לפני המאורעות הוזהרו יהודי חברון על הפרעות הצפיות והציעו להם לפנות את העיר כדי לא להרגיז את הערבים. ראשי הקהילה סירבו בטענה שיש להם יחסים טובים עם הערבים וביקשו לא לשלוח מגנים.אך אלפי ערבים התנפלו על יהודי חברון ו 59 יהודים נרצחו ועשרות נפצעו.בעזרת המשטרה הועברו הניצולים מחברון לירושלים.
• צפת-בה היה הטבח ביהודים לא מוגנים ורק אחרי שנרצחו 19 יהודים ריכזה המשטרה את היהודים בחצר תחנת המשטרה בתנאים קשים,אך כך הצילה את חייהם.
• במאורעות תרפ"ט נרצחו 133 יהודים ו340 נפצעו.

שינוי המדיניות הבריטית בעקבות מאורעות תרפ"ט

ועדת שאו

בעקבות המאורעות מינתה ממשלת בריטניה בספטמבר 1929 ועדת חקירה בראשותו של סר ולטר שאו ועוד 3 חברי פרלמנט שתבדוק את הגורמים למאורעות ותגיש המלצות לגבי הצעדים הדרושים למניעתם בעתיד.במרץ 1930 הגישה הועדה את הדו"ח שלה למשרד המושבות ובו נאמר:

1)ערבים הם אלו שהתחילו את הפרעות,הגורם הראשי למאורעות זוהי השנאה מצד הערבים כלפי היהודים והיא נובעת מאכזבתם של הערבים בהשגת שאיפותיהם המדיניות והלאומיות מפחד לעתידם הכלכלי.

2)העלייה גורמת לפחד הערבים מפני השתלטות היהודים על א"י.

המלצות הועדה: 1)העלייה לא תחרוג מיכולת הקליטה הכלכלית של הארץ.

2)על ממשלת בריטניה להביא בחשבון את ההתמרמרות של הערבים שלא קיבלו עדיין כל שלטון עצי,בעוד שהבריטים מכירים בסוכנות היהודית כגוף המייצג את היהודים בפני הממשלה הבריטית ומייעץ לה בהקמת הבית הלאומי.

• הדו"ח של ועדת שאו היה תעודה מסולפת(שקרית) של המציאות הארץ ישראלית וטיהור מאשמה של הפורעים הערביים.

ועדת סימפסון

כדי לצאת מהמבוכה שלחה בריטניה ועדת משנה בקשותו של סר ג'ון סימפסון לשם חקירת בעיותיה הכלכליות של הארץ.לאחר שהיה בארץ כמה שבועות הגיע סימפסון למסקנות רציות לממשלת בריטניה ובאוגוסט 1930 פרסם את הדו"ח שבו הצדיק את ועדת שאו.

המסקנות הן: 1)שיטת הקרן קיימת הקונה אדמות ודורשת להעסיק בהן עובדים עבריים פסולה.

2)מכיוון שיש מחסור בעבודה יש לאסור את העלייה ורק בעלי הון שיתרמו לפיתוח הכלכלי של הארץ יוכלו לעלות לא"י.

3)העלייה וההתיישבות היהודית גורמות לנישול הפלחים הערבים מאדמתם.

תוכנו של הספר הלבן השני של פאספילד 1930

על סמך המסקנות שהגישו לממשלת בריטניה ועידת שאו וועדת סימפסון פרסמה בריטניה ב21 באוקטובר 1930 את הספר הלבן השני של פאספילד ובו הצהירה על מדיניותה בא"י ובו נכתב:

1)ההתיישבות היהודית גרמה לנישול הפלחים הערבים מאדמתם ולכן יש לצמצם את מס' העולים,נסיגה-פגיעה בעלייה.

2)העלייה תהייה עפ"י יכולה הקליטה הכלכלית של הארץ,תוך כדי התחשבות במצב העבודה אצל האוכלוסייה הערבית,נסיגה-פירוש חדש ליכולת הקליטה הכלכלית של הארץ העלייה היהודית תלויה במצב התעסוקה אצל הערבים.

3)מכירת אדמות ליהודים תוגבל,קניית שטח אדמה כלשהו יעשה באישור בריטניה,נסיגה-הגבלת בקניית האדמות כתוצאה פגיעה בהתיישבות.

4)לבריטים יש התחייבות כפולה:ליהודים ולערבים,נסיגה-יש הדגשת שוויון התחיבות בריטית כלפי הערבים וכלפי הערבים בא"י.

5)יש להקים מועצת מחוקקים בה ישבו יהודים וערבים עפ"י חלקם היחסי באוכלוסייה,נסיגה-מס' הערבים גדול יותר וזה יכול לפגוע ביהודים.

השפעת מאורעות תרפ"ט על היחסים בין יהודים,ערבים ובריטים

1)גברה המתיחות בין יהודים לערבים.

2)מכה קשה ל"ההגנה",יהודים הבינו שצריך להרחיב את פעילות "ההגנה" לכל הישובים היהודים בא"י אצל היהודים היו ספקות לגבי שיתוף הפעולה יהודי-בריטי.יהודים הפסיקו התיישבות ביהודה ושומרון.

3)למופתי חאג' אמין אל חוסייני היה זה ניצחון חשוב.חיזוק מעורבות מדינות ערב,שאלת א"י הפכה לשאלה כלל ערבית וכלל אסלאמית.חיזוק הלאומיות הפלשתינאית.

4)בריטים ממשיכים במדיניות הנסיגה מהתחייבויותיה כלפי היהודי כפי שבאה לידי ביטוי בספר הלבן הראשון וחוזק בספר הלבן השני ובמדיניות הפיוס כלפי הערבים.

תגובות לספר הלבן השני

• תגובת הערבים: הערבים קיבלו בברכה את הספר הלבן של פאספילד
• תגובת היהודים:הספר הלבן עורר גל של התמרמרות והתנגדות.חיים ויצמן הביע התנגדות במכתבו לפאספילד ובו הודיע על התפטרותו מנשיאות ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית.
• תגובות מתוך בריטניה:גם מתוך בריטניה יש ביקורת קשה כנגד המדיניות החדשה; מפלגות שונות בבריטניה טענו שהממשלה הבריטית חייבת לעמוד בהתחייבות שלה, שניתנה בהצהרת בלפור.
• איגרת מקדונלד 1931(תגובה בריטית):

ב13 בנובמבר 1931 שלח ראש הממשלה הבריטי רמזי מקדונלד איגרת רשמית לויצמן באיגרת זו ניתן פירוש מוסמך לספר הלבן של פאספילד.אגרת מקדונלד חזרה ואישרה את ההתחייבות הבריטית לעם ישראל,ליסוד העם היהודי בא"י,ויצמן הביע שביעות רצון מהאיגרת וחזר מהתפטרותו.בקרב הערבים גברה ההקצנה עם פרסום האיגרת.