היסטוריה לבגרות/צרפת ויהודי צרפת בין שתי מלחמות עולם/יחס השלטון והחברה בצרפת לקהלות היהודיות השונות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola apps kcmsystem.png דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסטנדרטים של ויקיספר העברי
הסיבה לכך היא הערך זקוק להרחבה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.



היהודים בין שתי מלחמות העולם מעולם לא היו שווים כצרפתים, בכדי להגיע למטרה מסוימת היה עליהם להתאמץ יותר ולהיות טוב יותר מאחרים. יחס החברה הצרפתית ליהודים הייתה קלה לשבירה וכל מקרה קל יכול היה להגיע למאורע אנטישמי.

א. היחס אל היהודים הוותיקים :[עריכה]

שלטון - המהפכה הצרפתית העניקה שוויון זכויות לכלל האוכלוסייה הצרפתית וכך אפשרה לכל תושבי צרפת להשתלב במוסדות החינוכיים, העבודה ועוד. עם זאת, בשנות ה-30 עם התגברות האנטישמיות בגרמניה ובעולם, גדלה גם האנטישמיות בצרפת והגיע אל חוקי השלטון.

החברה הצרפתית - ראתה ביהודים שווי זכויות אך מעמדם הפוליטי היה נחות יותר מצרפתי רגיל בשל מוצאם. ככל שהאנטישמיות גדלה, כך גדל גם היחס העוין של החברה והממשל אל היהודים הוותיקים. תופעה זו בא לידי ביטוי בעיקר בעיתונים שהחלו לזהות את היהודי כשמאלי מחרחר מלחמה.

יהודים אלו היו מבוססים יותר הן בתחום הכלכלה והן בתחום מעמדם הפוליטי, לכן היו פחות פגיעים מחקיקות השלטון ויחס החברה שהכירם במשך שנים.

ב. היחס אל היהודים הזרים :[עריכה]

שלטון : לרוב הממשל לא הכיר במעמד המקצועי ובהשכלת היהודים הזרים וכך מצאו עצמם יהודים זרים רבים עובדים כפועלים או בעבודות מזדמנות. בשנות ה-30 הן בגלל האנטישמיות והן בגלל הבעיה הכלכלית, צרפת מגבילה את כניסת המהגרים אל מדינתה (1932) ומצמצמת את כמות העסקה של היהודים במפעלים. בשנת 1935 חוקקו חוקים שהקשו על זרים להשיג מסמכים למחייה בצרפת וחוקים לגירוש יהודים. הקלה זמנית נעשת בתקופת לאון בלום שהקל את חוקי ההגירה. כך, בשנת 1938, כשמיליוני יהודים ופליטים מוצאים עצמם בורחים מגרמניה ולוחצים על גבולות צרפת כדי להיכנס אליה, נחקקים חוקים קשים יותר לקבלת מהגרים יהודים ואף הוקם ועד צבי"ם ששלל אזרחות לזרים שלא ראויים לקבל אזרחות. בעקבות חקיקת החוקים יהודים רבים מצאו עצמם מבוטלים ושוהים בלתי חוקים.

לאורך כל מלחמת העולם השנייה, צרפת רואה ביהודים הזרים כגייס חמישי והתנדבותם של כ-20 אלף נדחתה בטיעונים שונים. יחידה יהודית של לגיון זרים נדחה ואלו שגויסו היו נתונים לעלבונות שונים. לכל זה יש להוסיף את העובדה שעם המלחמה צרפת הורתה על ריכוז היהודים במחנות מעצר שכפו על פליטים להתגייס לצבא לעבודת כפייה. ניתן לסכם תקופה זו כתקופה אנטישמית מצד השלטונות והחברה שפגעו בעיקר ביהודים הזרים.

החברה : יהודים אלו הסתגרו בעצמם ולא השתלבו בחברה בגלל היותם זרים, הם תמכו זה בזה באמצעות ארגונים עצמאיים שהקימו ע"פ ארץ מוצאם .

אנטישמיות – אל כלל היהודים.[עריכה]

האנטישמיות בצרפת הייתה בעלת שורשים רבי שנים אשר לא באה לידי ביטוי בשנות ה-20 עקב הצורך במהגרים זרים ממדינות שונות. אך מיד עם המשבר הכלכלי העולמי ועלית תנועות פאשיסטים באירופה וקומוניסטים ברוסיה, שנאת הזרים והאנטישמיות גדלו כשבדרך כלל שנאת הזרים הפכה מהר מאוד לאנטישמיות.

האנטישמיות משתמשת בשני מאורעות, פרשת סטוויצקי (פרשת שחיתות בה היה מעורב יהודי זר) ובחירת לאון בלום לממשלה (שהיה יהודי סוציאליסטי) לחיזוק הדימוי כי היהודי הוא תאב בצע, שלטן, מחרחר מלחמה, גורם מהפכני שחודר תחת יציבות המדינה, איום קומוניסטי (ממנו חששה צרפת יותר מאשר מהנאצים) ועוד.

האנטישמיות בצרפת גברה במיוחד לאחר עליית היטלר לשלטון 1933 שבשל כך, כ-26 אלף יהודים מהגרים לצרפת בשנה זו בלבד. יהודים אלו לא מצליחים להשתלב במקומות עבודה טובים עקב חקיקת החוקים והם הופכים להיות חלק מהמבוטלים ולעורר זעם של אנטישמים. כך, בשנות ה-30, קמים בצרפת ארגונים ימניים קיצונים שמגבירים את האנטישמיות ומפגינים נגד כלל היהודים בצרפת.

היהודים, בעיקר היהודים הזרים, הואשמו בהאשמות שונות. כך. למשל, בעיתונאות הוצגו היהודים הזרים כנטל על המדינה, לואי פרדינגדסלין (סופר קיצוני ימני) טען כי גזענות היא הדבר היחיד שמפחיד את היהודים ויש לעקרם כמו עיקור נוסח פסטר, אחרים המאשימים אותם בהתחמקויות מתשלום מסים, השתלטות על תחום הכלכלה והתרבות ועוד.

בעיית האבטלה הופכת לדיון מרכזי שמופנה כהאשמת כלל היהודים שהוו באותה תקופה כ-10% מכלל המהגרים הזרים. כך, מצאו היהודים חוסר אמצעי תיווך בינם לבין החברה הצרפתית והיו חלשים ומבודדים יותר מתמיד.

האנטישמיות מגבירה את העימות בין שני קבוצות היהודים שנקטו פעולות שונות.


שאלות המקיפות את הנושא :

1. הסיבות לעלית האנטישמיות וביטוייה

2. ההבדלים ביחס בין היהודים הותיקים לזרים