לדלג לתוכן

היסטוריה לבגרות/מלחמת העולם השנייה/קרבות המפנה במלחמה: מידווי, אל-עלמיין, סטלינגרד

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

בשנת 1942 התחולל המפנה במלחמת העולם השנייה. בתחילת אותה שנה השיגו הגרמנים והיפנים הישגים צבאיים רבים והם הגיעו לשיא שלהם והוקמה אימפריה עולמית של מעצמות "הציר"; אלא שאז הוקמה חזית משותפת של בעלות הברית שכללה 26 מדינות בראשות ארצות הברית, בריטניה וברית המועצות. בשנת 1942 התקיימו קרבות מעריכים החזיתות השונות ולמרות שהמלחמה נמשכה עוד כ3 וחצי שנים באותם קרבות כבר הסתמן שהניצחון יהיה בידי בעלות הברית, ובעלות הברית הפכו ליוזמות. שלושת קרבות המפנה היו: קרב מידווי באוקיינוס השקט, קרב אל עלמיין בצפון אפריקה, וקרב סטלינגרד בחזית הרוסית.

קרב מידווי (יוני 1942)

[עריכה]

בסדרת קרבות ימיים שהתחוללו באוקיינוס השקט החל המפנה במאי 1942. זה קרה בניסיון של היפנים לפלוש לאוסטרליה, אשר נבלם על ידי האמריקאים בקרב ים האלמוגים שם הסבו נושאות המטוסים האמריקאיות נזק כבד לצי היפני. ב-4 ביוני 1942 הגיע כוח משימה יפני גדול, שכלל את עיקר כוחותיהם הימיים של היפנים, לקרבת האי מידווי והתכוון להלום בבסיס הצי האווירי של ארה"ב שבאי. הכוח התגלה על ידי מטוסי סיור אמריקאים והתפתח קרב. בקרב הפעילו האמריקאים מטוסים שהמריאו מנושאות מטוסים ומהבסיס האווירי שבאי מידווי. בקרב זה הסבו מטוסי ארצות הברית אבדות כבדות ביותר לצי היפני והשמידו חלק מכריע מצי נושאות המטוסים של יפן. קרב מידווי נחשב לקרב מפנה, כיוון שקבע את גורל המערכה במזרח הרחוק. קרב זה גרם להפחתת עוצמת נושאות המטוסים של יפן לרמה כה נמוכה, כך שהיא לא הצליחה להדביק את קצב בניית נושאות המטוסים של ארצות הברית. כתוצאה מכך נוצר מצב נחיתות של הצי היפני מול הצי האמריקאי ושובשה יכולתה של יפן להגן על המרחבים העצומים שלה.

קרב אל-עלמיין (אוקטובר-נובמבר 1942)

[עריכה]
פילדמרשל ברנרד מונטגומרי צופה על כוחות הצבא, נובמבר 1942

בקיץ 1942 הגיע "הקורפוס האפריקני" (קורפוס = יחידה צבאית), בפיקודו של ארווין רומל, עד אל-עלמיין שבמצרים. ב-23 באוקטובר 1942 פתח הגיס השמיני הבריטי בפיקודו של הגנרל מונטגומרי בהתקפה אדירה על העמדות הגרמניות בחזית אל-עלמיין. במשך יותר מעשרה ימים התחולל קרב שריון גדול שבסיומו הצליחו הבריטים לשבור את צבאו של רומל ולפרוץ את העמדות הגרמניות. הכוח הגרמני נהדף ממצרים בנובמבר 1942 ובחודשים הבאים כבשו הבריטים את לוב ותוניסיה, מה שסילק את הסכנה הנאצית מהמזרח התיכון ומהישוב היהודי בארץ ישראל. במקביל להדיפת "הקורפוס האפריקני" ממצרים נחתו בנובמבר 1942 כוחות אמריקאיים במרוקו ואלג'יר והשתלטו על ארצות אלו. הכוחות המשולבים התקדמו לעבר תוניסיה וכבשו אותה במאי 1943. כתוצאה מכך שלטו בעלות הברית על כל צפון אפריקה ויצרו בה בסיס לארגון כוחותיהם למתקפות המכוונות כלפי דרום אירופה.

קרב סטלינגרד (נובמבר 1942-פברואר 1943)

[עריכה]
לוחמים בשטח בנוי בסטלינגרד

החל מקיץ 1942 החלו הגרמנים בהתקפה בכוחות גדולים על העיר סטלינגרד, ההתקפה נועדה לפרוץ את הדרך לכיוון הרי הקווקז העשירים במאגרי נפט גדולים. על העיר הוטל מצור, אך הגרמנים לא הצליחו לכבוש אותה. המפנה החל בנובמבר 1942, כאשר התאוששו הרוסים ויצאו בכוחות מוגברים למתקפת נגד. הם הצליחו לנתק את מסילת הברזל דרכה הועברה האספקה אל הצבא הגרמני, ובסוף נובמבר 1942 הצליחו לכתר את הצבא הגרמני. עד תחילת פברואר 1943 הושלמה הכרעתם של הכוחות הגרמניים שכותרו בסטלינגרד כאשר למעלה מ-300,000 חיילים נהרגו או נפלו בשבי. מפלת הגרמנים בסטלינגרד הייתה ראשיתו של המפנה המכריע במלחמה שבין גרמניה לברית המועצות. הניצחון בסטלינגרד העלה את מורל העם והצבא בבריה"מ, וחיזק את האמונה ביכולת לנצח את הצבא הגרמני ולשחרר את האדמה הכבושה של ברית המועצות. כתוצאה מהניצחון בסטלינגרד נפרצו הקווים של גרמניה בחזית המזרחית והחלה התקדמות של הצבא הסובייטי מערבה והדיפת הצבא הגרמני.

קישורים חיצוניים

[עריכה]