היסטוריה לבגרות/מדיניות הביטחון ומלחמות ישראל בעשור הראשון והשני של מדינת ישראל/הבהרת תפיסת הביטחון הבסיסי ותפיסת הביטחון השוטף

מדינת ישראל לאחר הקמתה נאלצה להתמודד עם 2 בעיות :

1.תפיסת ביטחון בסיסית – סכנה מהאיום הערבי להשמדת המדינה.

2.תפיסת ביטחון שוטפת – התמודדות עם משאות היום יום שיוצרים הערבים כמו פיגועים, טרור ועוד.

ביטחון שוטף :

לאחר הסכמי שביתת הנשק נותרים בא"י 700 אלף פליטים ערבים שברחו בזמן המלחמה ורוצים עכשיו לחזור לשטחי מדינת ישראל, לעומת זאת ישראל לא רוצה כיוון שהם מאיימים על קיום מדינת ישראל.

משנות ה-50 מחל הסתננות של ערבים אל מדינת ישראל ומדינות ערב מנצלים אותם לטובת ריגול, נקמה ויצרת טרור במדינה.

כך נוצרו מספר קשיים :

1.עולים חדשים נוטשים - ביישוביים בהם היו טרור בד"כ ישבו עולים חדשים אשר נטשו את האזורים בעקבות הפיגועים.

2.האוכלוסייה הישנה לוקחת את החוק לידיים – האוכלוסייה הותיקה באזור מחליטה לקחת את החוק לידיהם ולהשיב כנקמה.

התמודדות עם התופעה :

1.הקמת משטר הגבול – יחידה מיוחדת תחת פיקוח המשטרה שעשתה סיורים ושיטוח האזור.

2.פעילויות דיפלומטיות – ישראל לוחצת על מדינות המערב ללחות על מדינות הערב להפסקת הפעילות.

3.פעילויות תגמול – ישראל מתחילה בפעולות תגמול נגד המסתננים מ"ע (מדינות ערב) בכדי להרגיע את דעת הקהל היהודית ולהפסקת ההסתננות. כך קמה 101 בהנהגת אריאל שרון. היחידה מפסיקה לפעול לאחר הפעולה בכפר ירדני בו נהרגו אזרחים ירדנים והיא מצטרפת לצנחנים.

ביטחון בסיסי :

הבעיה הקשה ביותר בביטחון הבסיסי הוא החשש מ"סיבוב שני", מלחמה עם מ"ע. נושא זה יצר ויכוח והתפלגות לשני דעות כיצד להתמודד עם הבעיה. מצד אחד היה המחנה האקטיבי בראשות דוד בן גוריון ומצד שני עמדת המתונים בראשות משה שרת.

עמדת האקטיביסטים :

לטענתם על ישראל לצאת למלחמה ביוזמתה שיכלת (מתי לצאת) על פי הגורמים הבאים :

1.חידוש מערכות ההרתעה – על מנת לבצע הסכם שלום במצב של כוח ולא בעקבות הפסד. תחילה יש לחדש את המערכות שנפגעו מאז מלחמת העצמאות.

2.סיבוב שני יקרה – לכן על ישראל להנות מאלמנט ההפתעה.

3.גבולות ישראל ארוכים ומפותלים ולכן יש לצאת למלחמה.

4.שליטה על מקורות המים – ישראל לא שולטת שליטה מלאה במקורות המים בצפון דבר היכול לפגוע בהזרמת מים קבועים למדינה. יש ליישם שליטה מלאה על מקורות המים ע"י יציאה למלחמה חדשה.

עמדת המתונים :

האמינו כי יש להסתמך על הגבולות שנקבעו בהסכמי שביתת הנשק כגבולות סופיים. בנוסף, יש להימנע מהלחמה כיוון :

1.אם ישראל תסתמך על הגבולות של הסכמי שביתת הנשק גם הערבים ישמרו אותם וכך תהיה שאיפה מצדם לשלום.

2.ניתן למנוע מלחמה שנייה ע"י כוח הרתעה שירתיע את הערבים.