היסטוריה לבגרות/מאבק היישוב היהודי והתנועה הציונית להקמת מדינה יהודית/עמדות בריטניה וארה"ב בנוגע לבעיית העקורים ובשאלת א"י לאחר המלחמה

עמדת בריטניה

בנובמבר 1945 נאם שר החוץ הבריטי בווין בפני הפרלמנט הבריטי נאום הידוע בשם "הכרזת בווין",נאום זה מהווה את עיקר השקפתו בנושא פיתרון בעיית העקורים ובעיית א"י.בווין הפריד בין בעיית העקורים לבין בעיית א"י.

עמדתה של ממשלת בריטניה בנוגע ליהודים במחנות העקורים שנותרו באירופה:

1)בעיית היהודים באירופה נוצרה בעקבות המשטר הנאצי.עם מיגורו של הנאציזם התבטלה בעיית פליטי השואה שהייתה חייבת לבוא על פתרונה באירופה,שם ישתלבו היהודים מחדש.

2)יש להפריד בין בעיית היהודים העקורים לבין בעיית א"י כלומר יש למצוא פיתרון לבעיית העקורים באירופה.

3)א"י תוכל לסייע במקצת לפתרון הבעיה אך אינה מסוגלת לקלוט את כל פליטי השואה.

עמדתה של בריטניה בנוגע לשאלת א"י:

1)בעיית א"י קשה ומורכבת לבריטניה מחויבות כפולה כלפי הערבים וכלפי היהודים ואי אפשר למצוא פיתרון המוסכם על 2 הצדדים.

2)חובה לשתף את כל המדינות הערביות בפיתרון בעיית א"י.

3)ממשלת בריטניה מזמינה את ממשלת ארה"ב להשתתף בועדת חקירה שתחקור את מצב היהודים פליטי השואה ותמליץ על הדרך הטובה ביותר לפיתרון בעיית שארית הפליטה ובעיית א"י בדרך שלא תפגע ביעדים הבריטיים וכמו כן ארה"ב תסייע תקציבית לבריטניה לפתרון המצב.

4)עד קבלת פיתרון מוסכם מדיניות הספר הלבן תישאר בתוקפה.כל חודש יינתנו 1,500 אשרות כניסה לארץ,כל התנגדות של המחתרות בא"י תדוכא ביד חזקה ויוקפד חוק הקרקעות.

משמעות הכרזת בווין:

1)בווין התעלם מקיומה של אומה יהודית השואפת לבנות בית לאומי בא"י עפ"י הצהרת בלפור.

2)בווין רצה לנתק את בעיית הפליטים מבעיית א"י ולמצוא לפליטים פתרון באירופה.

3)בווין המליץ על שיתוף המדינות המוסלמיות בפתרון שאלת א"י.

4)עירוב ארה"ב בפתרון שאלת א"י

5)המשך מדיניות הספר הלבן ה-3 וחוק הקרקעות.

עמדת ארה"ב

טרומן נשיא ארה"ב לא התמצא בבעיה הציונית ומולו עמדו דברים דחופים יותר אך לא היה יכולה להתעלם מן העובדה שניצולי השואה התרכזו במחנות הצבא האמריקאי בגרמניה,הוא ראה בכך בעיה מוסרית יותר מאשר בעיה פוליטית ולכן שלח את נציגו הארל האריסון לחקור את בעיית העקורים תוך התייחסות ליהודים שלא נקלטו בארצות מוצאם.הועדה סיירה בכ30 מחנות עקורים ונפגשת עם הניצולים ומזדעזעת מתנאי החיים שם.

מסקנות דו"ח האריסון: נשארו באירופה כ100,000 יהודים הדו"ח המליץ להעביר במהירות את 100,000 העקורים לא"י או לארצות מוצאם עפ"י בחירתם.

תגובת בריטניה: ממשלת בריטניה הייתה בדילמה קשה ,מצד אחד אישור כניסתם של 100,000 יהודים לא"י יערער את יחסיהם עם הערבים בכל המזרח התיכון ובא"י ומצד שני בריטניה הייתה זקוקה לסיוע האמריקאי לשיקומה.כפיתרון לסבך הציעו הבריטים להקים ועדת חקירה משותפת שתחקור את בעיית א"י ותמליץ על פתרון לבעיית העקורים ובעיית א"י

הועדה האנגלו-אמריקאית 1946

ועדה זו הייתה הועדה הראשונה שתפקידה היה לבחון את שאלת א"י ולבחון את מצב היהודים באירופה.הועדה הייתה צריכה להמליץ על פתרונות.בוועדה ישבו 6 בריטים ו6 אמריקאים,הועדה סיירה במחנות העקורים ועמדה על מצבם של פליטי השואה והתרשמה מנחישותם לעלות לא"י.הועדה גם סיירה בא"י וגבתה עדויות מיהודים וערבים.

מסקנות הועדה:

1)יש לאשר מיד רישיונות עלייה ל100,000 עקורים

2)עקב השנאה בין היהודים לבין הערבים יש לעשות הכול כדי שאף אחד מהצדדים לא ישלוט על א"י ממטרה למנוע ממלחמת אזרחים.

3)הפיתרון הוא המשך המנדט הבריטים עד אשר יהיה הסכם נאמנות בפיקוח האו"ם

4)ממשלת המנדט תקל על עליית יהודים גם לאחר קליטתם של 100,000 הפליטים בהבטיחה ששאר חלקי האוכלוסייה לא יפגעו.

5)הוועדה המליצה לבטל את חוק הקרקעות ולאפשר מכירת קרקעות ללא הגבלה תוך הגנה על הערבים.

משמעות מסקנות הוועדה: 1)הוועדה ביקשה לבטל את הספר הלבן

2)ניתנה המלצה לעלות 100,000 פליטים והקלה על העלייה גם לאחר בואם של העקורים כך הועדה ביקשה לבטל את הסעיף המאפשר עלייה יהודית בהסכמת הערבים.

3)נדחתה בקשת הציונים לעצמאות מדינית

4)סוכלה מזימת הבריטים להביא את ארה"ב להזדהות עם מדיניות הספר הלבן

תגובת בריטניה,היהודים והערבים

• ממשלת בריטניה למרות התחייבויותיה לקבל את המלצות הוועדה דחתה את המלצותיה,ראש הממשלה הבריטי הודיע כי יהיה מוכן לאמצן רק אם היישוב היהודי בארץ יפרק את נשקו ואם יקבלו סיוע כלכלי וצבאי מארה"ב.בפועל הייתה זאת דחיית מסקנות הוועדה.
• הערבים דחו את המלצותיה וכך גם היהודים משום שהמלצותיה לא דיברו על הקמת מדינה בא"י.

ועדת מוריסון-גרידי-יולי 1946:

בעקבות פיצוץ מלון המלך דוד שבירושלים פנה בווין לאמריקאים בניסיון נוסף למצוא פיתרון.הוקמה ועדה נוספת שרשמית היה תפקידה למצוא דרך למימוש מסקנות הועדה האנגלו-אמריקאית. הועדה נקראה "ועדת מוריסון גרידי" ודו"חה מפורט כדלקמן:

מסקנות הוועדה 1)עליית 100,000 יהודים לארץ תותנה במילוי שאר הסעיפים ע"י היישוב היהודי.

2)הארץ תחולק ל4 מחוזות:יהודי(17%),ערבי(40%) ושני מחזות בריטיים(43%).

3)הנציב העליון יישאר השליט העליון של הארץ

4)ליהודים ולערבים תהייה אוטונומיה תרבותית(שליטה על ענייני פנים בלבד).

*משמעות התוכנית

קץ התקווה להקמת מדינה יהודית בא"י.טרומן לאחר כמה חודשי התלבטות הודיע שהוא דוחה את מסקנות הועדה והודיע שהוא תומך בדרישה לאפשר כניסה מיידית של 100,000 יהודים לא"י ובהקמת מדינה יהודית,בתגובה לכך הבריטים הגיבו באופן קשה והיוותה גורם נוסף להחזרת המנדט על א"י לאו"ם.גם היהודים וגם מהערבים דחו את המלצות הועדה.