לדלג לתוכן

היסטוריה לבגרות/מאבק היישוב היהודי והתנועה הציונית להקמת מדינה יהודית/"מאבק רצוף"

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

המשך פעילות האצ"ל והלח"י

[עריכה]

גישת התיעול לאפיקים לא הייתה מקובלת על האצ"ל והלח"י ולאחר פירוק תנועת המרי העברי הם שבו לפעולות האלימות כנגד הבריטים. הלח"י פגע באנשי צבא ומשטרה בריטיים והאצ"ל נמנע בתחילה מפגיעה בנפש והתמקד בפגיעה ברכוש(למשל הריסה של תחנות רכבת). במהלך 1947 האירגונים הללו הקצינו את פעולותיהם.בין היתר הם תקפו מתקני צבא ומשטרה בריטיים,מתקני נפט וקווי תחבורה.

תגובת הבריטים

[עריכה]

בתחילה הבריטים הכו בחברי האצ"ל כנגד כל פעולה שעשו נגדם והאצ"ל והלח"י השיבו לבריטים גם כן. לכן הבריטים החריפו את מדיניותם כלפי הארגונים ועברו לשיטה אחרת,הם החלו לבצע הוצאות להורג של אנשי אצ"ל ולח"י. דוגמאות לכך:

  • ב16 באפריל 1947- בכלא עכו הוצאו להורג 4 חברי אצ"ל:דב גרונר,אליעזר קשאני,יחיאל דרזנר ומרדכי אלקחי.
  • 5 ימים לאחר מכן מאיר פינשטיין(איש אצ"ל) ומשה ברנזי(איש לח"י) פוצצו עצמם ברימון בבית הסוהר המרכזי בירושלים מספר שעות לפני שהוצאו להורג.
  • ב29 ביולי נתלו 3 חברי אצ"ל:יעקב וייס,אבשלום חביב,ומאיר נקר אשר נתפסו בזמן מתקפה של האצ"ל על כלא עכו ב-4 במאי 1947 שבמהלכה שוחררו 41 אסירי אצ"ל ולח"י ו200 אסירים ערבים.

תגובת האצ"ל לתלייתם של 3 חברי האצ"ל

[עריכה]

בתגובה על תלייתם של 3 חברי האצ"ל האלו נתלו 2 סמלים של הבריטים כבני ערובה כנגד אלו שהוצאו להורג.את הסמלים הבריטים הם חטפו 3 שבועות קודם לכן.

תגובת היישוב לתליית 2 הסמלים הבריטיים ע"י האצ"ל

[עריכה]

היישוב הגיב באופן קשה למעשה.למשל,בן גוריון כינה את המעשה כ"מחזה נאצי בתוכנו".האצ"ל לעומת היישוב ראה בפעולה כפעולה אמיצה והתגאה בה. היישוב לא היה מוכן ללכת בדרכום של האצ"ל והלח"י כי האמין שעדיין יש אפשרויות מדיניות שלא מוצו,דבר שני הם חששו שמאבק אלים כנגד הבריטים יסכן את קיומו של היישוב.