היסטוריה לבגרות/מאבק היישוב היהודי והתנועה הציונית להקמת מדינה יהודית/"מאבק צמוד"

העמדה המדינית של התנועה הציונית

על רקע פירוק "תנועת המרי העברי" התכנסה באוגוסט 1946 ישיבת הנהלת הסוכנות המורחבת.

הבעיות שעמדו לפניה:

• "המאבק הרצוף" הגיע למבוי סתום
• הם רצו לטרפד את אישור תוכנית מוריסון-גריידי בידי הממשל האמריקאי.
• יהודי שארית הפליטה היו במצב קשה,הם חששו שאם יוותרו שערי הארץ סגורים עוד זמן רוב היהודים יעלו למקומם אחרים ולא לארץ ישראל

החלטת הוועדה:
אימוץ תוכנית מדינית חדשה שעיקרה הסכמה להקים מדינה גם בחלק מא"י.זאת אומרת הסכמה לתוכנית החלוקה.שכן הייתה תחושה שאם הייתה מדינה גם אם בחלק קטן מא"י היו יכולים חיי רבים להינצל ע"י כך שהיו מונפקים להם אשרות עלייה לארץ.

המשמעות של החלטת הוועדה:
1)דחיית מסקנות ועדת מוריסון-גריידי ע"י טרומן נשיא ארה"ב

2)החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בא"י בכ"ט בנובמבר

• מקיץ 1946 השתנתה בעוד מובן המדיניות הציונית.

היא התמקדה כעת בשני אפיקים עיקריים במאבק כנגד הבריטים:אפיק ראשון היה ההעפלה,האפיק השני היה ההתיישבות:

העפלה

מתוך 65 אוניות מעפילים שיצאו מאירופה רק 19 הצליחו להגיע לארץ ולא להיתפס.השאר שנתפסו נעצרו במחנות המעצר שבעתלית.ליהודים הותר להיכנס לארץ רק על חשבון מכסות העלייה שלהם.
באוגוסט 1946 החלו הבריטים לגרש את המעפילים שנתפסו למחנות מעצר בקפריסין.הם הוחזקו שם עד הקמת המדינה ורק אז עלו ארצה. אוניית המעפילים "אקסודוס-יציאת אירופה תש"ז" יצאה מנמל בדרום צרפת ביולי 1947 עם 4,500 מעפילים.בניגוד לחוק הבינלאומי תקפו אותה משחתות בריטיות מחוץ למים הטריטוריאליים של ארץ ישראל,בקרב נהרגו 3 מעפילים ועשרת נפצעו.האונייה נגררה לחיפה והבריטים על מנת להראות תקיפות ולעצור את המעפילים שלחו את האוניות לא לקפריסין כפי שנהגה לעשות אלא חזרה לאירופה.נוסעיה הועלו בכוח לאוניות שהחזירו אותם לדרום צרפת ושם הם סירבו לרדת.אחרי 24 ימים הפליגו האוניות לגרמניה שם הורדו בכוח ע"י הבריטים.לסיפור הייתה תהודה בינלאומית.מאות עיתונאים ואמצעי תקשורת רבים סיקרו את האירוע.

חשיבות העפלה:

1)חשיבות אידיאולוגית-ההעפלה נועדה להוכיח שסבלם של העקורים היהודים ניצולי השואה הוא חסר תקדים הם מוכנים לשלם מחיר כבד ולהגיע לארץ.

2) ההעפלה הייתה סמל שבעיית א"י ושאלת העקורים היהודים באירופה הן שייכות לאותה דילמה ולא בעיות נפרדות כפי שניסו להציג זאת הבריטים.

3)חשיבות פוליטית-דרך להילחם במדיניות "הספר הלבן" של הבריטים שדיברה בין היתר על הגבלת העלייה

התיישבות

• במסגרת מבצע ההתיישבות "י"א נקודות" קמו באזור הנגב 11 יישובים(כגון: חצרים, שובל, ניר יצחק, כפר דרום).
• בנוסף לכך היה מבצע עלייה בביריה שבגליל העליון,במקום הייתה היאחזות פלמ"ח אך הם נאסרו בידי הבריטים. התנועה הציונית ביקשה ליישב את המקום אך הבריטים סירבו והציבו במקום שמירה.
• התנועה הציונית ראתה זאת בחומרה כי השלמה עם חיסול המקום יכולה להיות תקדים חמור. התגובה לכך לא איחרה לבוא וב-יא' באדר צש"ו יום העלייה המסורתי לתל חי אלפי אנשים צעדו לכיוון ביריה והקימו נקודה חדשה. אך בלילה שהמקום היה עם מעט אנשים הרסו הבריטים את הנקודה החדשה.
• לאחר 3 ימים הוקמה הנקודה בשלישית אך הפעם הבריטים ויתרו. למרות שהעצורים בביריה נידונו למאסר מבחינת התנועה הציונית הדבר היווה ניצחון חשוב.

חשיבות ההתיישבות:

1)חשיבות אסטרטגית-ההתיישבות באזורי הספר סייעה בעיצוב גבולות המדינה שבדרך,האסטרטגיה הזו החלה עוד מתקופת "חומה ומגדל".

2)חשיבות פוליטית-דרך למאבק במדיניות "הספר הלבן" ו"חוק הקרקעות" אשר נחקק במסגרתו והגביל מאוד את קנייה הקרקעות.

3)ההתיישבות הייתה דרך למימוש האידאולוגיה הציונית