היסטוריה לבגרות/התנועה הציונית/הקמת מסגרות פוליטיות, ביטחוניות ותרבותיות בארץ ישראל

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משפחה בכרטיס שנה טובה, תרצ"ג 1933

היישוב היהודי החדש הקים וטיפח מסגרות פולחטיות, ביטחוניות ותרבותיות בארץ.

מסגרות פוליטיות[עריכה]

בעלייה הראשונה[עריכה]

המושבות התנהלו ע"י ועדות מקומיות שדאגו לענייני בריאות,חינוך ושמירה. הועדות הללו היו גרעיני האוטונומיה הראשונים של היישוב היהודי בארץ

בעלייה ה-2[עריכה]

קמו מפלגות חברתיות-סוציאליות. הקמת המפלגות היה דבר מהפכני. בשנת 1905 קמה מפלגת "הפועל הצעיר" ובשנת 1906 קמה מפלגת "פועלי ציון":

"פועלי ציון"[עריכה]

מפלגה זו הושפעה מרעיונותיו של דוב בורכוב והדגישה את המאבק הכלל עולמי של הפועלים במלחמת המעמדות. המפלגה ביקשה לשלב את הרעיון הציוני עם רעיון מלחמת המעמדות וליצור חברה סוציאליסטית בא"י.חבריה האמינו כי יש להעביר את השמירה במושבות לידי הפועלים.בין חברי המפלגה היה דוד בן גוריון.

מפלגת "הפועל הצעיר"[עריכה]

מפלגה זו הושפה מרעיונותיו של אהרון דוד גורדון והדגישה את הצורך בכיבוש העבודה העברית והקמת ארגונים שיבטיחו את רווחת הפועלים.התנועה התנגדה שלרעיון מלחמת המעמדות כדבר שהוא עיקר הסוציאליזם(כפי שדגלה מפלגת "פועלי ציון") וביקשה להתאים את מצע המפלגה למציאות בארץ וראתה בערך של הלאומיות היהודית כערך עליון.חברי המפלגה ראו בה כמוסד שבא לסייע לחבריו ע"י הקמת מטבחים משותפים,קופות סיוע,עזרה בדיור ועוד.המפלגה הדגישה את עבודת הכפיים.

מסגרות ביטחוניות[עריכה]

איכרי העלייה ה-1[עריכה]

העדיפו שמירה ערבית זולה ולא הקימו ארגון שמירה יהודי.אך גם קמו ראשוני השומרים העבריים ביניהם היה אברהם שפירא.

איכרי העלייה ה-2[עריכה]

הוקמו שני ארגוני שמירה עבריים:"בר-גיורא" וארגון "השומר".

"בר גיורא"[עריכה]

הוקם בשנת 1907.ארגון שמנה 8 חברים מקרב חברי מפלגת "פועלי ציון" בראשות יצחק בן צבי וישראל שוחט.הם היו חברים בארגון הגנה עצמית ברוסיה ושמרו בקולקטיב בסג'רה.ארגון זה היה בסיס לשמירה העברית בארץ.בעקבות הצלחתו הרבה הולחט להרחיב את הארגון ולשנות את שמו-השם החדש היה "השומר".

"השומר"[עריכה]

אנשי ה"שומר" התלבשו כערבים ורכבו על סוסים.דגלו בערכים של אומץ לב,כושר פיזי,מיומניות שימוש בנשק,יחס הוגן ליריב ועוד.הם רצו שהיישוב בארץ יהיה בעל כוח הגנה עצמית.ארגון "השומר" התחיל במושבות בגליל התחתון ובהדרגה עד מלה"ע ה-1 שמר כמעט בכל המושבות תוך כדי מאבק עם הבדויים והרבה קורבנות.

מאפייני ארגון "השומר":

  • הבסיס לחינוך הישוב להגנה עצמית
  • חברי "השומר" תרמו להכשרת קרקעות,לקחו חלק בהתיישבות שיתופית ותרמו לשילוב השמירה העברית יחד עם עבודה עברית.
  • תרומה להעלאת מעמד היישוב.זכו להערכה גם מצד הערבים כקבוצה.
  • "השומר" סייע להקים מושבי ספר כדי לחזק את גבולות הארץ
  • חברי "השומר" נהגו בכבוד כלפי הערבים והצליחו לשמור את הסכסוך בין יהודים לערבים כסכסוך שכנים
  • תרמו לחינוך הנוער וצעירי המושבות להגן על עבודתם ורכושם.

מסגרות חינוכיות ותרבותיות[עריכה]

במושבות העלייה ה-1[עריכה]

האווירה הייתה חיקוי של התרבות הצרפתית אך החלה להתפתח התרבות העברית.רבים מהמורים החדשים הכירו בצורך הלאומי בתחיית השפה העברית ובכמה מהמושבות השפה העברית הייתה שפת ההוראה.ראשון לציון הייתה המושבה הראשונה שטיפחו בה את השפה העברית

אליעזר בן יהודה[עריכה]

אליעזר בן יהודה היה איש העלייה הראשונה,היה האיש שעשה יותר מכל לתחיית השפה העברית כדי שתיהפך לשפת דיבור יומיומית:

  • דיבר עם משפחתו עברית והמציא מילים עבריות חדשות
  • בשנת 1885 הוציא לאור מספר עיתונים עבריים("מבשרת הציון" ו"הצבי") וגם עיתון עברי לילדים "עולם הקטון"
  • בשנת 1890 הקים את "ועד הלשון" שהתפתח ל"אקדמיה ללשון העברית"
  • הוא חיבר את "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" בה הוא ריכז את כל המילים העבריות.

כל פעולותיו תרמו לתחיית השפה העברית.

עולי העלייה ה-2[עריכה]

ראו בצורך להחיות את השפה העברית כצורך לאומי.הם רצו לשחרר את השפה העברית לשפה השולטת ולשחרר את היישוב מהפיקוח של רשתות חינוך יהודיות זרות (כמו כי"ח ועזרה) שרצו שהשפה בארץ תהייה גרמנית או צרפתית.

"מלחמת השפות"[עריכה]

"מלחמת שפות" התרחשה בשנת 1913 במהלכו פרץ ויכוח כאשר חברת "עזרה" החליטה להקים את הטכניון בחיפה כבית ספר ללימודים טכנולוגיים גבוהים.הוחלט שהלימודים יהיו בגרמנית ובהדרגה יהיו בעברית.לאחר שהפרה חברת "עזרה" את ההסכם הזה כשהחליטו שלימודי הטבע יהיו בגרמנית(עקב מחסור בספרות מקצועית ומורים דוברי עברית) יצאו חברי הועד הציוני ודרשו ששפת ההוראה תהייה עברית.העימות התפשט בכל רחבי הארץ והפך ל"מלחמת השפות".המורים והתלמידים שלמדו בבתי הספר של חברת "עזרה" שבתו וחלק מהמורים התפטרו והקימו מוסדות לימוד חינוכיים.

ההשפעות של "מלחמת השפות:

  • השפה העברית הייתה השפה המדוברת בגני הילדים במושבות ובמוסדות חינוך אחרים.
  • בשנת 1903 הוקמה בזיכרון יעקב "הסתדרות המורים העבריים
  • בשנת 1905 הוקמה הגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב
  • האוניברסיטה העברית הוקמה בשנת 1924 והשפה השולטת בו הייתה עברית
  • היו הרבה עיתונים עבריים שיצאו לאור
- הקמת מסגרות פוליטיות, ביטחוניות ותרבותיות בארץ ישראל -