לדלג לתוכן

היסטוריה לבגרות/השואה/תנועות הנוער - מאפייני הפעולות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

רקע

[עריכה]

החל משנות ה-20 של המאה ה-20, החלו לקום תנועות הנוער היהודיות הציוניות. בתקופת השואה הן היו ממהארגונים החשובים למאבק למען הישרדות. תנועות הנוער, כמו למשל, השומר הצעיר, דרור, בית"ר, בני עקיבא ואחרות, היו מגוונות ובעלות מצע רעיוני והשקפות עולם שונות: דתיות, ציוניות, סוציאליסטיות.

חסרונות של תנועות הנוער בתקופה

[עריכה]
  1. בלבול - עם פרוץ המלחמה וראשית הכיבוש הגרמני בפולין סבלו תנועות הנוער ממבוכה, בלבול והתפרקות של המסגרות הקיימות.
  2. בריחה - רבים ממנהגי תנועות הנוער נמלטו למזרח, וגם שליחים שהגיעו מארץ ישראל להדריך את חברי תנועות הנוער הציוניות חזרו כולם לארץ. על אחדים מהמדריכים הבכירים של תנועות הנוער שברחו למזרח הוטל לחזור לאזור הכיבוש הגרמני כדי שלא להפקיר את חניכיהם ללא הנהגה. אלה יצרו לאחר מכן את גרעין ההנהגה של מחתרת תנועות הנוער שלחמות בגטאות.
  3. תנאי חיים.

יתרונות של תנועות נוער

[עריכה]
  1. הישרדות - "היינו שם אך לא חיינו שם" (תעסוקה ומקום מפלט).
  2. ראש צעיר - רוב תנועות הנוער קמו על ידי צעירים. הצעירים בניגוד למבוגרים, היו חסרי פחד, מלאי להט, רצון, חזון, הם ראו באופן שונה את המצב והיו נכונים למעשים נועזים.

הפעילויות של בני הנוער

[עריכה]
  1. פעילות הראשונה הייתה שיקום מסגרות תנועות הנוער וארגונן מחדש בתנאי כיבוש ומחתרת.
  2. הישרדות רוחנית - תנועות הנער ניסו להמשיך את עולם הרעיונות, ואת ההווי התנועתי בתוך מציאות רווית אימה, פחד וחרדות. במצב זה הפכה התנועה למקלט היחיד בו היה ניתן לשוחח באופן חופשי, ולהשתחרר מהמועקות והחרדות ששררו בגטו. בנוסף תנועות הנוער הקימו פעילות חינוכיות ותרבותיות כמו למשל לימוד השפה העברית, מורשת ישראל, הקמת הרצאות ועוד.
  3. תנועות הנוער קיימו פעולות חינוכיות ופרסמו עיתוני מחתרת, ארגנו מסגרות חינוך מחתרתיות, סמינרים וספריות חשאיות, ואף עלה בידן להמשיך ולקיים את קיבוצי ההכשרה.
  4. חברי תנועות הנוער מילאו תפקיד חשוב כאנשי קשר בין הגטאות המנותקים, שליחים ובעיקר שליחות שאת זהותן היהודית היה קשה לזהות, עשו את דרכן בין הגטאות השונים, תוך סיכון עצמי רב, והעבירו ידיעות על מצב היהודים במקומות השונים. הודות לשליחים אלו הועבר מידע ממקום למקום והופצה עיתונות חשאית, במציאות שבה נאסר על היהודים לקרוא עיתונים חיצוניים או להאזין לרדיו.
  5. קריאה ליציאה למרד – תנועות הנוער היו הגרעין שקראה ליציאה למרד בין הגטאות.