היסטוריה לבגרות/השואה/תוכניות לריכוז היהודים: לובלין-ניסקו ומדגסקר

במסגרת החיפושים אחר "פתרונות טריטוריאליים" ליהודים באירופה לטווח ארוך עלו לתודעה הציבורית שתי תוכניות: תוכנית לובלין-ניסקו ותוכנית מדגסקר.

תוכנית לובלין-ניסקו

באוקטובר 1939 התחיל אדולף אייכמן, בכיר ברשות המרכזית של הרייך להגירת יהודים, התחיל בהעברת יהודים מוינה לכפר ניסקו וסביבתו ליד נהר הסאן באזור לובלין. יהודים נוספים הועברו משטחים נוספים מלבד פולין. ההערכה היא שמספרם היה יותר מכ-20,000 נפש. הכוונה הסופית הייתה ליישב במקום כ-80,000 יהודים ואף יותר. התוכנית נתקלה בבעיות מנהליות רבות וסבלה מהעדר תכנון ממשי ולכן בוטלה בראשית 1940. למגורשים לאיזור לובלין נגרמו ייסורים רבים ששהו שם מפני שהמקום לא היה מוכן לשהות בו ולא היו בו אמצעי קיום בסיסיים.

• מטרתה של תוכנית זו הייתה: לפתור את הבעיה שבסיפוח של מעל שלושה מליון יהודים לשטחי הרייך עם כיבוש פולין.

תוכנית מדגסקר

התוכנית הועלתה לאחר כיבוש צרפת במחצית השנייה של 1940. הרעיון היה שלפי הסכמים שיושגו עם צרפת האי מדגסקר יועבר לגרמנים שם הייתה הכוונה של היטלר להעביר למדגסקר יהודים ולהחזיק אותם בהסגר כדי שיוכחדו בצורה הדרגתית. עד מהרה התברר שתוכנית זו כרוכה בתנועה ימית בתנאי לחימה ולכן התוכנית נזנחה מבלי שנעה צעד ממשי ולמימושה.

• מטרתה של תוכנית זו הייתה: היטלר רצה להצטייר כאדם המעניק אוטונומיה ליהודים.

קישורים חיצוניים

• 'תכנית ניסקו ולובלין', באתר יד ושם